שורד השבי עומר שם טוב: "אני לא זוכר איך זה לחיות בשלום"

משפחות החטופים יקיימו הערב (מוצאי שבת) את העצרת המרכזית בתל אביב, לצד מפגני תמיכה ברחבי הארץ, וקראו לעם ישראל להגיע בהמוניו. "הסיוט המתמשך זה שנתיים חייב להסתיים - ואתם, עם ישראל, מחזקים אותנו", נמסר בהודעת המשפחות. "המבחן כעת הוא מבחן הביצוע: עד שהם לא כאן - זה לא נגמר. האחריות שלנו היא להבטיח יישום מהיר ומלא של ההסכם, כדי להחזיר כל אחד ואחת לשיקום בחיק המשפחה או לקבורה ראויה".

במשפחות הדגישו: "אין לחטופים שלנו עוד זמן, אין לחיילים שלנו עוד זמן, אין לעם ישראל עוד זמן. לא ננוח ולא נשקוט עד השבתו של החטוף האחרון".

במהלך העצרת ינאמו בני משפחות החטופים ושורדי השבי. בין המשתתפים: עינב צנגאוקר, לירן ברמן, יזהר שי ואיילת גולדין וכן שורדי השבי גדי מוזס ועומר שם טוב.

עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר: "לפני שנתיים המשפחה שלי הייתה שלמה. ביום שבת, 7 באוקטובר, בשעה 06:29 התהפך עליי עולמי - אילנה ומתן נחטפו. שעות ארוכות של חוסר ודאות, דאגה מטורפת, בכי בלתי פוסק, חרדה קיומית לחייהם של מתן ואילנה - כל אלה הפכו למנת חלקי מאז אותו רגע". 

הוסיפה: "נתניהו, עם ישראל רוצה את ההסכם הזה. אל תיקח מאיתנו את האוויר, אל תפוצץ את התקווה להשיב את החטופים. עבורך הם אולי סתם חטופים, אבל עבורי זה הילד שלי, החיים שלי. מה שעומד בין מתן לביני הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. חמאס הסכים למתווה, הסיוט בדרך להסתיים והכל יקום וייפול על החלטתו של איש אחד. תחזיר את כולם עכשיו. גם למתן שלי מגיע לחזור לצחוק, גם לנו מגיע לחזור לחיות. עם שלם רוצה לראות את החיבוק שלנו, אל תמנע זאת מאיתנו".

לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיו ברמן: "אני עומד כאן הערב, כמעט שנתיים מאז אותו יום שחור, 7 באוקטובר. היום שבו נחטפו האחים הקטנים שלי - זיו וגלי ברמן, הילדים הקטנים של אמא ואבא. 729 ימים של געגוע, של חרדה, של לילות ללא שינה. יש לנו תקווה, אבל גם יש לנו כח. ואת הכח הזה, את כולו, אנחנו משקיעים בהמשך המאבק. עד החטוף האחרון".

הוסיף: "החטא הגדול ביותר של המדינה הזאת הוא שעדיין יש חטופים בעזה. ועל החטא הזה - אין כפרה. אין מחילה. אין סליחה. לא תהיה לכם סליחה עד שאחרון החטופים יחזור הביתה. אני לא מוריד את הרגל מהגז. ומבקש גם מכם - אל תעצרו. אל תוותרו עליהם".

יזהר שי, אביו של ירון אורי (נוני) ז״ל, שנפל ב-7 באוקטובר: "בעוד שלושה ימים נקום אל בוקר ה־7 באוקטובר, לציין שנתיים מהיום הנורא ההוא - שנתיים ליום בו נקטפו מאתנו הפרחים שלנו, כל כך הרבה פרחים. כולנו נזכור לנצח, לא נשכח ולא ניתן לאף אחד לשכוח. עד שיחזור אחרון החטופים הביתה - אין ניצחון, אין שמחה, אין תקומה ואין נחמה".

לדבריו: "לכבודם של מי שאיבדנו, לזכרם ולמענם, בשם הערכים שעליהם נפלו, נדרוש השלמת העיסקה, סיום המלחמה והחזרת החיילים והחטופים הביתה. נוני שלנו שב הביתה בזכות גבורה עילאית של לוחמי צה"ל, והדבר שמגיע לכל אחינו שנמצאים עדיין בידי חמאס - לשוב הביתה. בשמו של נוני ובשם גבורתו, אנחנו לא ננוח ולא נפסיק להיאבק ולהתפלל למען שובם של אחותנו וכל אחינו הביתה".

איילת גולדין, אחותו של סגן הדר גולדין: "אני עומדת כאן ונלחמת כבר 11 שנים. קשה לכתוב דמעות, קשה לכתוב ציפייה, קשה לכתוב פחד - פחד מצמית! אבל כל זה לא יגרום לנו להרכין ראש או לסטות מדרך הישר. בימים האלה, רגע אחרי ראש השנה וכיפור, אני בוחרת בתקווה - לא תקווה תמימה, אלא תקווה של עשייה, של הזזת הקירות. אני זועקת להנהגה: תעשו! עכשיו!".

הוסיפה ואמרה: "אני כאן להזכיר להנהגה מה שכל ילד בישראל לומד בבית הספר: הסליחה ביום הכיפורים וחשבון הנפש משמעותם לעשות אחרת. חשבון נפש זה לא רק לומר סליחה - זה להתעקש לפעול אחרת. אנחנו לא נסטה מדרך הישר, לא ניתן שיצבעו אותנו בצבעים אחרים - אנחנו החברה הישראלית המשרתת והמקריבה, עומדת על רגליה ומתעקשת לייצר שינוי".

בת שבע יהלומי, אלמנתו של אוהד יהלומי ז״ל: "ב-7 באוקטובר חדרו מחבלים לביתנו בניר עוז, ואוהד נפצע בקרב כשהגן עלינו בגבורה. אני ושלושת ילדיי נחטפנו לנגד עיניו, ואיתן, בן ה-12, שנשאר על אופנוע אחר, נחטף לבדו לעזה. בהמשך הסתבר שגם אוהד נחטף - פצוע אך בחיים, וחזר אלינו בפברואר האחרון, אך למרבה הכאב לא בחיים".

לדבריה: "קולות היום הזה נשמעים עדיין, ריחות המוות עולים באפינו, והחסרון של תשעה מחברי קהילת ניר עוז ושל כל החטופים נוכח כל הזמן. עם ישראל שרוי במצוקה כל עוד 48 האחים שלנו בעזה, והסיפור הזה מחייב סגירה כדי להתחיל להחלים ולהתחבר מחדש. ההצהרה של טראמפ וראש הממשלה היא פריצת דרך, וכעת עם קבלת תשובת חמאס - זה הזמן למעשים. אני מבקשת מראש הממשלה: השב את כולם".

שורד השבי גדי מוזס: "כבר 729 ימים שהחטופים נאנקים במרתפי חמאס - ברעב, בצמא וללא טיפול אנושי מינימלי. הייתי שם, אני יודע מה הם עוברים. השבוע, לראשונה מאז שחרורי, שמעתי הצהרות שנותנות תקווה - אם שני הצדדים קיבלו את תכתיביו של טראמפ, זה הזמן לנצור את האש, להחזיר את כולם ולסיים את המלחמה. נושא החטופים אינו פוליטי אלא חובה לאומית, חברתית ומוסרית, ואני קורא לראש הממשלה לתת מנדט אמיתי לסיים את ההסכם".

הוסיף ואמר: "ב־7 באוקטובר ניר עוז הופקר בידי חמאס - רבע מהקהילה נרצחו או נחטפו, ושליש מכלל החטופים בארץ הם ממנו. גם היום 9 מחברינו עדיין בשבי. השיקום יוכל להתחיל רק אחרי החזרת כל 48 החטופים. אין לנו פריבילגיה לנוח - המחאות חשובות. אנחנו, העם, נחזיר אותם הביתה ונשקם את המדינה".

שורד השבי עומר שם טוב: "במהלך השנתיים האחרונות ביקשתי סליחה על מה שעברו אהוביי, על מי שלא שרדו כמוני, על החיילים והחיילות שמחרפים נפשם, ועל משפחות החטופים שעדיין חיות סבל בלתי נתפס. אם הם עדיין שם, סימן שכולנו לא עשינו מספיק. לבקש סליחה מבלי להשתנות לא עוזר – אסור לנו לאבד עוד הזדמנויות. הם חייבים לחזור כדי שנוכל כולנו להשתקם ולחזור להיות העם והמדינה שאנחנו יכולים להיות".

הוסיף: "השבוע, כששמעתי את ההסכם של הנשיא טראמפ, חשבתי על היום שאחרי. אני לא זוכר איך זה לחיות בשלום, המדינה שלנו חיה עם כאב כרוני שמפרק אותה מבפנים ומבחוץ. זה חייב להיגמר. עבור החטופים כל יום הוא נצח, והיום היחיד שצריך לציין הוא יום חזרתם הביתה".