קל לשלוח אחרים למות, כאשר אין לך משפחה בתוך אזור הסכנה

הבן שלי נמצא בגיהינום. הוא לא מספר סטטיסטיקה, הוא לא מספר על צעד בתרגיל צבאי או החלטה מדינית — הוא בן אדם שחי ונושם ונהיה שבוי, כמעט שנתיים מאז 7 באוקטובר 2023, עם נשק מכוון לראש.

בעודו שם במנהרה חשוכה, בבית ראש הממשלה הם מוקפים בשומרי ראש, במשטרה ובשב״כ, ובמקום להציל אותו, בוחרים פעם אחר פעם להפגיז את המקומות שבהם החטופים מוחזקים. במקום להשיב אותו הביתה בוחרים להעמיק את הסכנה שמא תיעלם גופתו מתחת להריסות.

אני לא מבקשת רחמים. אני דורשת אחריות. לא יכול להיות שמדיניות תשתקף כהעדפה לפוליטיקה על פני חיי אדם. לא יכול להיות שראש הממשלה, השרים, הדרג המדיני, ימשיכו לפעול כאילו אין משפחות שמחכות לחזור לבתים שלהן. השיטה הזו תוציא את נשמתנו. הזמן שלהם אוזל.

אני פונה לרמטכ״ל, המפקד על החיילים: הבן שלי שריונר. מפקד אינו שולח חיילים למשימה שהוא יודע שהיא מלכודת מוות. מפקד לא חייב לבצע פקודה שהוא יודע שתסכן את חיי החיילים ואת החטופים - החיים והחללים כאחד.

שמענו אותך מדבר על הסכנות, על חוסר התוכנית לכיבוש שלם. אז אל תתן לפקודות להיות תירוץ. דרוש מהדרג המדיני לממש את הדברים שבגללם יצאו להלחם החיילים — תנאים לעסקה שמחזירה את כולם הביתה. את זה עליכם לדרוש ולהשיג, כי החיילים שלנו הם גיבורים, הם הביאו את האפשרויות האלה לתנאים למשא ומתן.

אימהות של לוחמים, שמעו אותי: אין כאן סיסמאות ריקות. אם חמאס יצליח לחטוף עוד חייל בעיר עזה, הסיכוי שנקבל אותם בחזרה אפסי. מאז 7 באוקטובר לא חזר אף חייל, ולצערי מי שכן שב הוחזר בזכות מגעים חיצוניים. ראש הממשלה שלנו לא החזיר אף חייל מהשבי; כך נוצר קרע מוסרי — קל לשלוח אחרים למות כאשר אין לך משפחה בתוך אזור הסכנה.

מטרת המלחמה כפי שהיא נראית היום היא כיבוש עזה. זה לא מתיישב עם המטרות שהוצגו לנו כצורך ראשון — הצלת החיים. כשמטרת העל הופכת לכיבוש במקום לשיבה של היקרים לנו, התוצאה היא ברורה: עוד הרוגים, עוד משפחות שבורות, פחות חטופים שישובו בחיים ויותר חללים שייאבדו באדמת עזה לעד.

אני קוראת לכל עם ישראל היפה — הצבא של מתן, הצבא של החטופים — להיות איתנו. אין לנו חגים. אין לנו שבתות. אין לנו חיים רגילים עד שהחטופים והחטופה לא חוזרים. אנחנו משפחות, אנחנו אמהות, אנחנו הכתובת והזעקה. אנחנו עומדות כאן, מול הציבור והמדינה, כדי לעצור את הגל הזה של הרס ושיחרור איטי, כדי לדחוף למימוש מיידי של מה שניתן כבר להשיג — עסקה כוללת שתשיב את כולם.

אני לא לבד. לכל משפחות החטופים והחטופה נשבר הלב, אנשים כמו מישל, אביו של גיא אילוז, שמתייצב מחוץ מעון רה״מ שרוצה רק סגירת מעגל; קבר לעלות אליו. אבות ואמהות רבים שהמשאלה שלהם היא קבר לחלק היקר להם מכל. לכל אחד מאיתנו מגיע לוודא שיש קבר, שיש סיום, שיש הוקרה.

אני כאן להישאר. לא כהפגנה רגעית. אני כאן עד שיביאו את מתן הביתה. אני קוראת לכל מי שיש לו משפחה, כל מי שמכבד את חיי אדם, להצטרף אלינו בדרישה ברורה: השבת החטופים לפני הכול. מספיק להתמהמה. מספיק לקרוא לזה מלחמה כשמטרתה אינה לשמור על חיי בני הארץ. הגיע הזמן לפעול, מאסנו מדיבורים.