מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן בחן בשנה וחצי האחרונות את הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת חרבות ברזל.

השכנה של ישראל בונה את הפרויקט היקר בתולדותיה: "אילת תישאר מאחור"

המבקר קבע הבוקר (שלישי) כי ממשלת ישראל מכירה בחשיבות האסטרטגית של העיר אילת ובחולשותיה המערכתיות זאת לצד הפוטנציאל הבלתי ממומש שלה ולמרות שקיבלה החלטה במטרה לחזק את התחומים הכלכליים - חברתיים של העיר אילת ולפתח מנועי צמיחה חדשים בעת שגרה, הממשלה ומשרד התיירות לא השלימו את המענה לפערים בנוגע לתפיסת ניהול מצבי חירום ולמרות שהחליטו על סיוע כספי שיועד לחיזוק תשתיות התיירותיות, החלטה זו בוצעה באופן חלקי בלבד ובשיהוי והתקציב שיועד לפיתוח התשתיות שאושר טרם מומש ובחלקו לא הוקצה, בשל מחלוקת בין משרד התיירות ומשרד האוצר.

מממצאי דוח הביקורת של מבקר המדינה עולה כי רמת היישום של החלטות הממשלה נמוכה בכל הנוגע לתוכניות לפיתוח העיר אילת והאזור ולהקצאת משאבים לשם מימושם. בפועל, קובע מבקר, החלטות הממשלה שנקבעו לחיזוקה של העיר הובילו לשיפור מוגבל וספק אם יש בהם כדי לקדם את המטרות ולממש את היעדים שהממשלה קבעה בהחלטותיה. בכך החוסן התיירותי והכלכלי של העיר אילת נותר חשוף לסיכונים עתידיים במצבי חירום שונים הנובעים מתלותה ומתלות תושבי בענף עיקרי בלבד - ענף התיירות.

עוד קובע מבקר שכדי שהעיר אילת - בירת התיירות הדרומית של ישראל לא תמצא באותו מקום שאליו היא נקלעה בשנים האחרונות, עקב משבר הקורונה והמלחמה ובזמן חירום, על משרדי הממשלה הרלוונטים ליישם את כלל החלטות הממשלה שהתקבלו בעניינה באופן שיחולל שינוי. יש לשקם ולשדרג את תעשיית התיירות במרחב אילת אשר ספגה נזקים במהלך מלחמת חרבות ברזל ויש לחזק את חוסנת תיירותי של העיר אילת, יש להשלים ביצוע פרויקטים תשתיתיים בתחום התיירות, התרבות וההשכלה וכן את פני העיר.

יש להרחיב את תמהיל סוגי הענפים הכלכליים הקיימים בעיר ואפשרויות התעסוקה בה לצד פיתוחה החברתי וקידום ההון האנושי באילת, יש להשלים את הפעולות הנדרשות לשיפור הנגישות התחבורתית לאילת בהקדם באמצעות המשך קידום תוואי הרכבת, שדרוג כביש 90 והגדלת הפעילות האווירית בנמל התעופה רמון - אילת. המבקר קבע כי יש לקדם ולהשלים את הפעולות לשיפור שירותי הבריאות והרפואה במרחב אילת ולתת מענה לפערים העיקריים בעיקר בצורך בניוד מטופלים וכוח אדם רפואי שתלוי בנגישות תחבורתית ותעופתית.

כל אלו ועוד יש ליישם בהקדם כדי למנף את הפוטנציאל הלאומי הטמון באזור אילת ולשפר את חוסנה הכלכלי והתיירותי במיוחד בעיתות משבר ולנוכח התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות.

גיוס כוח אדם רפואי

המבקר המליץ שמשרדי הבריאות, האוצר במשרד ראש הממשלה יפעלו בהקדם בשיתוף עיריית אילת, המועצה האזורית חבל אילות וקופות החולים שמפעילות מרפאות בקהילה, וייקבעו מתווה מוסדר שיעוגן בהחלטת ממשלה המשכית, כדי לתת מענה לצרכים הרפואיים של תושבי אילת והנופשים השוהים בה, ובכלל זה גיוס כוח אדם רפואי. בנוסף יש להסדיר הפעלה שוטפת וארוכת טווח של המסוק באילת.

לטענת המבקר הפערים העיקריים בתחום שירותי הבריאות באזור אילת והצורך בנייוד מטופלים וכוח אדם רפואי מונחים לפתחם של הגורמים הממשלתיים הנוגעים לעניין: משרד הבריאות ומשרד האוצר וכן שירותי בריאות כללית שיקדמו פתרונות שיאפשרו לבית החולים היחיד באזור אילת - בית חולים יוספטל לספק שירותי רפואה פרה רפואיים זמינים לרבות גם בשעת חירום גם לתושבים וגם לשוהים במרחב באופן שוויוני.

מבקר המדינה התייחס גם לשדרוג כביש 90 מצד משרד התחבורה וקבע כי על משרד התחבורה להשלים בהקדם את פעולות התכנון והתקצוב הנחוצות לשדרוג כלל המקטעים של הכביש ולשפר את הנגישות התחבורתית לאילת וממנה.

המבקר התייחס להקמת קו רכבת לאילת להסעת נוסעים ולהובלת מטענים וקבע כי על משרדי התחבורה, האוצר, נתיבי ישראל ומנהל התכנון לפעול כל אחד בתחומו לקידום פעולות התכנון של המסילה לחיבור ישראל ואילת ולהשלים בהקדם את הכנת הדוח המלא בעניין דרך המימון ליישום הפרויקט.

המבקר המדינה התייחס לנמל התעופה רמון אילת כמנוע צמיחה לכלכלת העיר ולתעשיית התיירות באילת וקבע כי על משרדי הממשלה והתחבורה לבחון בשיתוף משרדי האוצר והנגב והגליל יחד עם רשות שדות התעופה עיריית אילת בהתאחדות בתי המלון את נוהל תמרוץ כספי להגעת תיירים זרים לאילת שפעל בעבר ובוטל, זאת בי בעיקר עקב הקיפאון הקיים בתיירות הנכנסת.

"הדו"ח חושף פערים שמקורם בהזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן"

תגובת עיריית אילת לדו״ח מבקר המדינה בעניין הקידום התיירותי והפיתוח הכלכלי של העיר אילת בראי מלחמת ״חרבות ברזל״:

״עיריית אילת מודה למבקר המדינה על הדו"ח המקיף, שמחדד את האתגרים החריגים בפניהם ניצבת העיר אילת, לצד התרומה הלאומית האדירה בקליטה מהירה ומיטבית של למעלה מ 60 אלף מפונים.

הדו"ח חושף פערים שמקורם בהזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל לדורותיהן, אשר הותירו את אילת הרחק מאחור. שירותי בריאות מצומצמים, ניתוק תחבורתי מהמרכז ותלות כמעט מוחלטת בענף התיירות אינם גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות מתמשכת המורגשת מדי יום בחיי התושבים.

לצד זאת, מתקיים שיח חיובי עם מספר משרדי ממשלה, ובחלק מהתחומים כבר ניכרים צעדים ראשונים ופריצת דרך במספר מישורים. צעדים אלה מבורכים, אך יש להרחיבם ולהעמיקם כדי להביא לשינוי ממשי בחיי תושבי אילת ואורחיה.

מסקנות הדו"ח הן קריאת השכמה לממשלה להגביר את שיתוף הפעולה עם אילת, ולהפוך אותו לתוכנית פעולה מעשית תוך העמדת המשאבים הנדרשים. רק כך ניתן יהיה לבסס מערך שירותים מתפקד וראוי בשערה הדרומי של ישראל, ולממש את הפוטנציאל האדיר של העיר לחיזוק האזור ולקידום השלום הכלכלי. אילת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, וחיזוקה הוא בראש ובראשונה אינטרס לאומי״.

תגובת משרד התיירות לדו"ח מבקר המדינה: המשרד חולק על הביקורת. 

לגבי פיתוח רצועת החוף באילת: המשרד אינו מסכים עם הביקורת לגבי שיטת התקצוב של הפרויקט, שלכאורה מעכבת את הביצוע, שכן פרויקט בסדר גודל כזה, המבוצע באזור תיירותי פעיל, אינו יכול להתבצע במלואו בבת אחת אלא רצוי שיתבצע בשלבים, לפי זמינות ביצוע של המקטעים. בנייה בו-זמנית של כל הרצועה עלולה לפגוע בתנועת המבקרים בשל חסימת הגישה לכל החופים ויצירת מפגעים סביבתיים.

כמו כן, יודגש, כי המשרד פעל בהתאם להחלטת הממשלה ואף מעבר לכך: המשרד הקצה תקציבים גבוהים בהרבה מהתקציב שנקבע בהחלטת הממשלה (כ-300 מלש"ח בין השנים 2020 ל-2024) באופן שמאפשר פיתוח מספר גדול יותר של מקטעים ברצועת החוף. המשרד סבור ששיטת אישור התקציבים מבטיחה גמישות תפעולית ומונעת עיכוב פעילות עד למימושם.

לגבי הקמת מרכז כנסים: למשרד לא הוצג מתווה ישים מבחינה סטטוטורית ומבחינה כלכלית להקמת מרכז כנסים, ולפיכך התקציבים מתוקף החלטת הממשלה הופנו לפיתוח רצועת החוף.

לגבי פארק הצפרות: כל התקציבים שהוקצו מתוקף החלטת הממשלה שימשו לביצוע עבודות נרחבות בפארק (שבילים, מסתורים תצפיות ועוד) והסתיימו לפני שנים. יתרה מכך, מעבר לתקציבי החלטת הממשלה, על סמך סיוע המשרד לקידום התב"ע המאפשרת את עבודות הפיתוח בפארק, המשרד עודד את עיריית אילת להגיש בקשה בשנת 2024 לקבלת תקציב לקידום עבודות נוספות בפארק הצפרות ואכן אושר תקציב נוסף של המשרד בסך 8 מלש"ח עבור פיתוח דרכי גישה, חניות לרכבים פרטיים ולאוטובוסים ולהקמת תשתיות קבע של חשמל, סיבים אופטיים וחיבור לביוב.

לגבי מחלוקת עם קק"ל: זו אינה מוכרת למשרד והוא אינו אחראי לה, כמו גם לתפעול האתר, שכן המשרד עוסק רק בהקמה.

לגבי קידום ושיווק של אירועי תיירות רבי משתתפים: משרד התיירות דוחה את טענת מבקר המדינה, שכן שיווק אירועי תיירות רבי משתתפים בוצע במלואו ואף מעבר לכך. בין השנים 2020-2022 השתתף משרד התיירות בקידום 37 אירועי תיירות באילת ובחבל אילות בסך כולל של למעלה מ-21 מלש"ח, המהווים 40% יותר מהמצוין בלשון ההחלטה.