"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סירבה להינשא לבן דודה ונמלטה למקלט עם חובות - בהוצאה לפועל עמדו לצידה

אבי בתה הקטנה מרצה עונש מאסר של 10 שנים, ובעקבות מתן ערבות בבנק הפועלים, האשה ממוצא בדואי נקלעה לחובות של כ-160 אלף שקלים • בלשכת ההוצאה לפועל העניקו לה פטור לאלתר מהחוב לאחר שהתרשמו מנסיבות חייה ומחריצותה בעבודה למען כלכול בתה

,עודכן
0השמעה
מקלט לנשים מוכות (ארכיון). צילום: אפרת אשל

159 אלף שקלים, זה הסכום שרובץ על כתפיה של אם חד-הורית צעירה שהחיים כבר היכו בה מספיק. סירוב להינשא לבן דוד הוביל אותה למקלט לנשים מוכות, לחיים במעבר תדיר ממקום למקום, ולחוב כבד שנוצר כשחתמה על ערבות לדודתה . באחרונה רשמת חדלות הפירעון מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, אפרת אזולאי חנוביץ, הורתה על מתן הפטר לאלתר.

האישה, בת למשפחה בדואית, נמצאת בסכנת חיים לטענתה בשל סירובה להינשא לבן דודה. היא שהתה במקלט לנשים מוכות ונאלצה להעתיק את מגוריה מספר פעמים מחשש לחייה.

אבי בתה הקטינה מרצה עונש מאסר של 10 שנים, ואינו משתתף בהוצאות המחייה של הילדה. החוב העיקרי של האישה נוצר בעקבות ערבות שחתמה לדודתה בבנק הפועלים. למרות הקשיים, האישה עובדת ומשתכרת כ-6,400 שקלים נטו בחודש, כולל שעות נוספות, ומשקיעה בחינוך בתה.

מקלט לנשים (ארכיון),צילום: אפרת אשל

הרשמת ציינה בהחלטתה, כי "מדובר באישה שנקלעה לחובות בנסיבות חיים קשות ומורכבות, הכוללות סכנת חיים ממשית". עוד הדגישה הרשמת את מאמציה של האישה להשתקם כלכלית, את עבודתה המסורה ואת הקושי האובייקטיבי לשמור על יציבות תעסוקתית בשל הצורך להעתיק את מגוריה באופן תכוף.

"התרשמתי כי על אף הקושי, נעשה ניסיון אמיתי וכן מצד היחידה להשתקם, היחידה אינה נשענת על קצבאות הבטחת הכנסה ו/או אחרות למעט סיוע בשכ"ד ממשרד הבינוי והשיכון ועצם העובדה כי היחידה משתלבת במעגל העבודה וממצה פוטנציאל השתכרותה, גם אם במקומות עבודה שונים ללא רציפות תעסוקתית מלמד על רצונה העז של היחידה לשיקומה האישי והכלכלי. על מאמציה של היחידה להשתקם כלכלית ולשפר חייה וחיי בתה ניתן ללמוד מתלושי השכר מהם עולה כי בכל הזדמנות וכאשר קיימת אפשרות היחידה עובדת שעות נוספות על מנת להגדיל הכנסותיה וזאת על אף היותה אם חד הורית לפעוטה כבת שנתיים", הדגישה הרשמת בהחלטתה.

עוד קבעה הרשמת, כי "לא יעלה על הדעת כי דווקא מאמציה של היחידה לפעול לשיקומה יעמדו לה לרועץ בעת מתן צו שיקום כלכלי. במצב דברים זה השתת תשלום חודשי (בשים לב לפוטנציאל השתכרותה והוצאותיה) תוך הצמדות דווקנית לאמות המידה המומלצות ע"י הממונה וייחוס הכנסות "רעיוניות", עשוי להכביד הכבדה יתרה על היחידה ולהחטיא את תכלית שיקומה".

הפזורה הבדואית. נמלטה מנישואים כפויים לבן דודה (אילוסטרציה),צילום: דודו גרינשפן

לאור כל האמור הורתה הרשמת על מתן הפטר לאלתר ליחידה. ההפטר ניתן בכפוף לתנאי, כי נכסים שיוקנו לאישה בתקופה של שלוש שנים ממועד מתן ההפטר יכללו בקופת הנשייה, וכן שהיחידה והיא בלבד פטורה מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה בהתאם לחוק חדלות פירעון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר