"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
תיעוד מרגיז

שני צעירים על כיסאות גלגלים נתקעו בדרך לאוטובוס בירושלים: ״אנחנו רק רוצים לחצות את הכביש״

סטודנט צעיר המתנייד בכסא גלגלים מגלה: אין חובה משפטית על רשויות להנגיש מדרכות כבר 25 שנה • "הרוב המוחלט של הפניות שלי קיבלו התעלמות מוחלטת" • הצעיר מנהל קמפיין לעתירת בג"ץ שתחייב הנגשה בכל הארץ

,עודכן
0השמעה
שני צעירים על כיסאות גלגלים נתקעו בדרך לאוטובוס בירושלים: ״אנחנו רק רוצים לחצות את הכביש״. צילום: שוהם ברכה

שוהם ברכה, סטודנט בן 26 להנדסת תוכנה באוניברסיטת בן גוריון, שמתנייד בכיסא גלגלים כתוצאה מניוון שרירים, פרסם היום (שני) סרטון ברחוב קולומביה בירושלים שמתאר את חוסר הנגישות במרחב הציבורי. בעקבות התגובות הרבות לסרטון ואלפי השיתופים, עיריית ירושלים הגיבה ועוררה ביקורת מהגולשים, בעוד שוהם מנהל קמפיין גיוס המונים להגשת עתירה לבג"ץ שתחייב הנגשת מדרכות ומעברי חצייה בכל הארץ.

שני צעירים על כיסאות גלגלים נתקעו בדרך לאוטובוס בירושלים: ״אנחנו רק רוצים לחצות את הכביש״ // שוהם ברכה

"אין שום סיכוי לעבור את המדרכה אפילו", אומר שוהם ברכה בסרטון שפרסם ברחוב קולומביה בירושלים, לצד צעירה נוספת על כיסא גלגלים שמדגימה את הקושי בפעולה הבסיסית ביותר - עליה לאוטובוס בתחנה ציבורית שאינה נגישה כלל.

הסרטון הביא לעשרות רבות של תגובות ושיתופים ברשת, מה שגרם לעיריית ירושלים להגיב: "היי שוהם, מזכירים שתמיד אפשר לפנות ישירות למוקד 106 בטלפון או באפליקציה! בבקשה תשלחו לנו כתובת ופרטים כדי שנעביר את הנושא לטיפול". תגובת העירייה זכתה לביקורת מצד הגולשים: "אתם צריכים לדאוג לנגישות בכל העיר ולא לחכות לראות סרטונים כאלה ברשת", כתבה אחת הגולשות.

במסגרת קמפיין גיוס ההמונים שפתח, שוהם שואף להגיע לבג"ץ על מנת לבצע שינוי ביישום החוק. "ככל שהשתמשתי יותר בכיסא, שמתי לב לכך שחלק ממעברי החצייה בישראל לא מותאמים לאדם כמוני שצריך להתנייד בכיסא גלגלים", הוא כתב. "אומנם את רובם ניתן לעבור, אך גם אלו שניתן - לא נגישים בצורה מלאה לכל המגבלות, בין אם זה כיסאות ידניים, הליכונים, ממונעים או אפילו לקויי ראייה".

"חלק ממעברי החצייה בישראל לא מותאמים לאדם כמוני שצריך להתנייד בכיסא גלגלים" (אילוסטרציה),צילום: GettyImages

"כאשר נתקלתי במקומות כאלה, השתדלתי לדווח למוקד העירוני או למקום על הבעיה - שלמעשה אני לא מסוגל לחצות את הכביש ונדרש ממני לעשות עיקוף לעיתים גדול מאוד", הוא הבהיר. "הרוב המוחלט של הפניות שלי קיבלו התעלמות מוחלטת אם לא תשובות גנריות".

שוהם גילה כי למעשה אין חובה על הרשויות המקומיות בארץ להנגיש את המדרכות ואת מעברי החצייה עבור אנשים עם מוגבלויות. "למעשה החוק קיים, אך התקנות שמסבירות איך לבצע את ההנגשה מעולם לא עברו בכנסת, דבר שהופך את החוק ללא תקף משפטית", הוא מצהיר. "זהו המצב כבר למעלה מ-25 שנה, והמטרה של גיוס הכספים הזה היא לא לחכות עוד 25 שנה".

המאבק האישי שהפך לציבורי

"את הקמפיין הקמתי לאחר פסק דין שקיבלתי על תביעה קטנה שהגשתי נגד מועצה מקומית שבה גרים הוריי", מסביר שוהם בן ה-26 מרמת גן בשיחה עם "ישראל היום". "בסך הכל ביקשתי מהמועצה להנגיש את הדרך מתחנת רכבת בעיר לבית הוריי. המועצה במשך שנה וחצי התחמקה ממתן פתרון - והתוצאה הייתה שבכל פעם אני חייב לרדת לכביש ולהסתכן ברכבים חולפים".

שוהם מנהל קמפיין גיוס המונים להגשת עתירה לבג"ץ שתחייב הנגשת מדרכות ומעברי חצייה בכל הארץ. בית המשפט העליון,צילום: חיים גולדברג פלאש 90

"פסק הדין של השופטת קבע - אין תקנות בתוקף לדרכים - אין חובה להנגיש", הוא מבהיר, מה ששופך אור על הדרך שהובילה אותו בסופו של דבר לפנייה לבג"ץ.

שוהם מסביר כי חוק שיוויון לאנשים עם מוגבלויות נחקק ב-1998 ולכאורה מחייב את הרשות המקומית להנגיש את המדרכות ומעברי החצייה עבור אנשים עם מוגבלויות, "אך החוק מפנה לתקנות שמעולם לא עברו בכנסת - משמע אין חובה אמיתית על הרשות המקומית להתאים עבור אנשים עם מוגבלויות את הדרכים".

התוצאה בשטח היא שהמון מדרכות צרות מדי עבור כיסאות גלגלים, ומעברי חצייה עם מדרגה בין המדרכה לכביש שלא מאפשרת מעבר של כיסא גלגלים. בפועל, מאחר והדרכים לא נגישות במקרים רבים, בעלי מוגבלויות נאלצים להשתמש בכביש עצמו ולסכן את עצמם, רק בשביל להגיע לסופר, לקופת חולים או לאוניברסיטה.

מעברי חצייה עם מדרגה בין המדרכה לכביש שלא מאפשרת מעבר של כיסא גלגלים. אדם בכסא גלגלים (אילוסטרציה),צילום: Getty Images

"המטרה היא להגיש עתירה לבג"ץ שתחייב את המדינה לדרוש מהרשויות המקומיות לבנות מדרכות רחבות מספיק בשביל כיסאות גלגלים ומעברי חצייה, ללא מדרגה בין הכביש למדרכה", הוא מסביר.

לבסוף, ברכה מבהיר כי הסיבה למהלך של גיוס כספים נובעת מצורך בסיסי למדי - רצון אישי לממש את חופש התנועה: "שאנשים כמוני, עם מגבלה, שצריכים להשתמש במכשיר כמו כיסא גלגלים - יוכלו לחצות את הכביש כמו כולם. לא ביקשנו הרבה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר