מסמכים חדשים שפורסמו היום (שלישי) חושפים עד כמה ראש הממשלה הראשון בן גוריון התקשה מאד לישון בלילות עקב כובד האחריות שהיה עליו. המסמכים התפרסמו כעת על ידי ארכיון בן-גוריון והמכון למורשת בן-גוריון. במסגרת החשיפה מפורסמים כעת מסמכים נדירים: יומנים אישיים, התכתבויות וראיונות של דוד בן-גוריון ועליו שמתארים לילות של נדודי שינה ורגעים קשים של חרדה.
"באמת אין לי אף רגע מנוחה, לא ביום וכמעט גם לא בלילה. זה יותר משבוע שלא ישנתי אף לילה אחד". כך נכתב באחד ממכתביו של דוד בן-גוריון לחברים בשנת 1937. ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת העצמאות, מתאר בן-גוריון את הקושי למצוא זמן ומנוחה: "העירו אותי פעמיים הלילה. ברווח בין שתי שעות אלה לא ישנתי עוד". במהלך נסיעה מדינית לארה"ב בשנת 1951, ב-25 במאי, רשם ביומן הכיס שלו תזכורת: "מנוחה".
במועד אחר מתוך יומנו, ב-3 ספטמבר 1954, הוא רשם: "הלילה ישנתי יותר משש שעות רצופות – לאחר חמש עשרה שנה ויותר". מעניין לציין שבן גוריון השתמש במילה 'חרדה' כדי לתאר את החשש הנורא לעתיד הציונות ולביטחונם של מי שפועל בשמה.
בראיון שנתן משה פלדנקרייז ב-1976 על הקשר הארוך והקרוב שהיה לו עם בן-גוריון הוא ציין אירוע ספציפי בנובמבר 1957 כשהתבקש להגיע לביתו בירושלים. באותו אירוע, בן-גוריון ביקש להפסיק ישיבה חשובה, לעלות לחדרו ושם פלדנקרייז נתן לו שיעור שהסדיר לו הנשימה וגרם לו לשקט ולרוגע. רק אז דיבר עם הנשיא אייזנהאואר והודיע לו על הנסיגה משארם א-שייח אחרי מבצע קדש.
דרך נוספת ומעניינת במיוחד להירגע מהעול הכבד הייתה עיון בתנ"ך ועיסוק בחקר המקרא. בכתבה בעיתון "דבר" מה-8 יוני 1960 בן-גוריון מצוטט באומרו "לא חיים קלים הם חיי ראש הממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות. שתי שעות של לימוד בחוג לתנ"ך מסבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות".
המסמכים מציגים לא רק את העומס ההיסטורי, אלא גם את הפגיעות שבמנהיגות תחת לחץ מתמיד. המסמכים חושפים אדם שמוביל אומה בלב סופה היסטורית, אך גם מתמודד עם שחיקה ואף מחפש ומוצא דרכים שיעזרו לו להתמודד איתה.
איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון: "המסמכים האלה מעוררים השראה והזדהות גם יחד. בתקופה כל כך לא פשוטה ביטחונית, בה כמעט כולנו חווים קשיים וחרדות ופחדים, אנחנו רואים את בן-גוריון המנהיג והאדם - שחווה לילות ללא שינה, מתוך העול הכבד של האחריות ועומס האירועים".
פלורה פזרקר, מנהלת ארכיון בן-גוריון: "'הזקן' לא הרבה לדבר על עולמו הפנימי ונושאים אלה נדירים בין אלפי המסמכים. לכן, כמו אוצר - כשמוצאים אותם, הם חושפים את צדדיו הרגישים, השקטים, הנפשיים והאנושיים של דוד בן-גוריון. התחושות שתיעד כמו עייפות, עומס נפשי, חרדות ולילות לבנים לא שייכות רק למנהיגים. כולנו מרגישים את עומס האירועים, לא מוצאים זמן לישון או מתקשים בשינה ואפילו סובלים מחרדה, בן-גוריון נאלץ להנהיג תחת תנאים קשים מנשוא, ודווקא מתוך קושי עמוק בחר לפעול".