עצורים בהפגנת הענק בתל אביב למען סיום הלחימה

הפגנת ענק נערכת הערב (חמישי) בכיכר הבימה בקריאה לסיום המלחמה והחזרת כל החטופים.  המפגינים המשיכו ממקום ההפגנה למספר מוקדים ברחבי תל אביב וחסמו את צומת דיזנגוף. שוטרים ופרשים עוצרים חלק מהמפגנים. 

בהפגנה, שאורגנה על ידי "הפורום לסיום המלחמה" - התארגנות חדשה של הורים לחיילים והורים שכולים,  השתתפו אלפים כשתחילה צעדות ממוקדים שונים בעי תל אביב והתקדמו למתחם ההפגנה בכיכר הבימה. 

בין המשתתפים בהפגנה היו משפחת חללים, חטופים ולוחמים הנלחמים בעזה. ההפגנה נערכת כשברקע צוות המו"מ שב מדוחא, וזאת לאחר דיווח כי עמדת חמאס שנמסרה לאחרונה כוללת דרישה של שחרור 200 מחבלים אסירי עולם.

מהפורום לסיום המלחמה, התארגנות חדשה המורכבת מהורים לחיילים והורים שכולים, המוביל את הפגנת הענק בכיכר הבימה, נמסר אתמול: ״מחר עם ישראל ייצא בהמוניו לדרוש את סיום המלחמה. המלחמה מיצתה עצמה - כל הותר לפרסום שובר את הלב, כל פצוע עולמו חרב. חייבים להחזיר את כולם הביתה: החטופים, החטופה, החיילים והחיילות! ישראל חייבת להתחיל להשתקם - ובשביל שזה יקרה, הציבור צריך לצאת לרחובות. מול הקיצוניים, כשמונים אחוז בעד סיום המלחמה והחזרת כולם הביתה. מחר, זה הזמן של כולנו להתגייס למען מדינת ישראל ולהביא לסיום המלחמה״. 

מיצג אימהות בחזית בהפגנה של הפורום לסיום המלחמה בהבימה ת״א כלל דיסקיות של חללי המלחמה והקראה של שמות הנופלים. עוד נאמר במסגרת המיצג: "לא ניתן לאף אחד לשכוח את 895 החללים של המלחמה הזאת! אפשר לקרוא לה באלף שמות אבל אנחנו לא נשכח ולא נסלח על חיילינו שנשלחים לעזה למלחמה שאיבדה את דרכה. הילדים שלנו הם לא מטבע עובר לסוחר! החרדים פורשים והילדים שלנו משלמים את המחיר".

עו״ד איילת השחר סיידוף, מייסדת וראש תנועת "אמהות בחזית": "מי שחושב שאם הוא יחליף רמטכ״ל, ראש שב״כ, שר ביטחון ויו״ר וועדת חוץ וביטחון ישכיח מאיתנו את מחדל 7 באוקטובר ואת האפליה בין דם לדם טועה טעות מרה! הוא אחראי ולא ננוח ולא נשקוט עד שהוא ילך הביתה ונחזיר את הילדים שלנו הביתה! עד שלא יהיה שיוויון נפסיק לשלוח אותם לצבא ושגולדקנופף ישמור על הילדים שלו בעצמו."

אלוף (מיל’) נועם תיבון פתח במתקפה חריפה על הממשלה: "בתחילת הדרך, זו הייתה מלחמה צודקת. אבל היום, אחרי 22 חודשים, אין עוד תכלית ביטחונית למלחמה. המלחמה הפכה למלחמה פוליטית, ובזמן שטובי בנינו נופלים בעזה, ממשלת השבעה באוקטובר ממשלת הכישלון והמחדל, מעבירה חוק השתמטות בזוי, מחלישה את צה”ל, עושה פוליטיקה על הגב של הלוחמים והלוחמות שלנו. צה”ל הולך ושוקע בתוך הביצה המדממת רצועת עזה. את הדימום הנורא הזה צריך לעצור. לסיים את המלחמה, להציל את החיילים ולהחזיר את החטופים".

המוזיקאי אילן גרין, אב לשני לוחמים, סיפר על בנו שנפצע קשה בחאן יונס: "בני נפצע קשה בטנק לפני שלושה שבועות בחאן יונס. מאז התקרית הורדם והונשם. שלשום בבוקר פקח עיניים ומאז הוא נושם בעצמו. אני רואה אותם, ואני הכי גאה בעולם. ככה בדיוק חינכנו אותם: לתת, להתנדב, להיות שם. אבל יותר מכל, אני כועס, אני מתוסכל, ואני בעיקר עצוב. גידלנו דור מדהים, למה אנחנו הורגים אותם, פוצעים אותם, שורטים אותם לשנים, גורמים להם להתאבד? בשביל מה? בשביל מי?"

גרין סיפר על התסכול שחלק איתו בנו באשר ללחימה: "הבן אומר לי: אבא, אני כובש כבר בפעם הרביעית את אותו הבית בג’באליה. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שהמלחמה הזאת הפכה לבלוף. ה’מבצע’ הזה לא מוביל לשום מקום חוץ מאשר לבתי הקברות. אין לנו יותר זמן. לחטופים ולמשפחותיהם אין יותר זמן. לילדים שלנו אין יותר זמן! יש פתרון אחד – לסיים את המלחמה בעזה ולהחזיר את כולם הביתה."

עינת בר, אלמנתו של אל"מ ליאון בר מוחה, שנפל ביום שאחרי השבעה באוקטובר, דיברה בכאב על המאבק להחזיר את מי שנשאר: "בבוקר ה-7 באוקטובר בלי צו, בלי פקודה ליאון יצא מהבית שלנו כדי להציל אנשים. הוא חילץ פצועים לבתי החולים ברזילי וסורוקה, עשרות צעירים מהמסיבה ברעים. בבוקר שלמחרת הוא יצא שוב, הפעם עם עומר, הבן שלנו. הם סייעו לכוחות זק"א, כיוונו אותם לאיתור נעדרים. ואז, ליד אנדרטת ‘חץ שחור’, כשניסו להגיע לרכב משטרתי שנפגע הם נקלעו למארב. עומר נפצע. ליאון נהרג. כשהוא מת כעסתי. רציתי נקמה. אבל מאז עברו 656 ימים. והמלחמה נמשכת. ונמשכת. נדמה שהיא יכולה להימשך לנצח, מול אויב שחי בשביל למות."

"ליאון יצא להציל חיים." סיפרה בר על אל"מ בר מוחה המנוח, "ואני, בדברים שלי, מנסה להציל את מה שנשאר. לא נוכל להחזיר את ליאון. ולא את אלה שכבר הלכו. אבל אנחנו כן יכולים וחייבים להחזיר את מי שעוד אפשר. הגיע הזמן לשנות כיוון. לא להיכנע אלא לחשוב אחרת. הפסקת הלחימה פתרון ארוך טווח שישמור על הביטחון והחזרת החטופים זה הכיוון. זה התקווה."

רפי בן שטרית, אביו של אלרואי בן שטרית שנפל בקרבות השבעה באוקטובר, הצטרף לקריאה: "הקריאה הזו לא באה ממקום של כניעה או חולשה. אין לראות בה הודאה בכישלון צבאי. הקריאה הזאת, בעת הנוכחית, באה ממקום של קדושת החיים, גבורת הרוח היהודית ועוצמת הרוח הישראלית. הקריאה לסיום המלחמה באה מתוך דאגה אמיתית לעתידו של המפעל הציוני."

יש רגעים בחיי אומה שהיא יודעת לאסוף עצמה מתוך התופת," המשיך בן שטרית, "להתחיל לחבוש את פצעיה, לפעול לאיחוי שבריה, ולרפא את ליבה השבור. כי אין יותר שלם מלב שבור. הגיעה העת להתכנס, להתארגן מחדש, לתקן, לשקם, ללמוד את הלקחים, להסיק מסקנות, לבנות ולנטוע, לצמוח לגדול ולהביט אל פני העתיד בתקווה ובאמונה, לחדש את צמיחת האומה…"

ליאת פלד, אם לחיילים קרביים, התריעה מפני ההשלכות החברתיות: "המלחמה שלא נגמרת מחלישה אותנו. מחלישה אותנו כעם וכחברה. הפכנו לחברה שמקדשת מלחמה ומוות. חברה פצועה. פציעה מוסרית. פציעה ערכית. אם אנחנו רוצים צבא חזק, ואם אנחנו רוצים חברה חזקה וערכית, אנחנו צריכים לסיים את המלחמה ולהתחיל בשיקום – של החטופים, של החיילים, של האמון של ההורים, של החברה. אני קוראת לכל האימהות להצטרף אלינו בקריאה. הפסיקו להפקיר את החיילים ואת החטופים בעזה."

ויקי כהן, אם החייל החטוף נמרוד כהן, נשאה נאום חזק ומטלטל: "נמרוד בחר להגן על המדינה מתוך ציונות ואהבת הארץ אבל המדינה שהוא כל כך אוהב, לא מגנה עליו כעת. מנהיגי המדינה מתעקשים בכל כוחם על עסקאות חלקיות, עסקאות שעלולות להשאיר את נמרוד מאחור, העיקר לא לסיים את המלחמה. חלק מאותם נבחרי ציבור אף קוראים לוותר על נמרוד, חייל בצבא הגנה לישראל. יש דבר אחד שמפריד בינינו לבין נמרוד – סיום המלחמה. ללא ההסכמה הבסיסית הזאת, נמרוד, שנשלח על ידי מדינת ישראל לגבול עזה, ימשיך להינמק בשבי הארגון הרצחני הזה. נגמר הזמן. סיימו את המלחמה, החזירו את כולם!"

חיים ילין, לשעבר ראש מועצת אשכול, מתח ביקורת על הנהגת המדינה: "מאז ה-7 באוקטובר איבדנו יותר מדי. אבל מה שהכי כואב זה שעדיין 50 חברים חיים ומתים לא חזרו מהתופת. מה שווה ‘ניצחון מוחלט’ בלי להחזיר את כולם הביתה?! מה תפקידה של ממשלה אם לא להגן על אזרחיה? מה תפקידו של ראש הממשלה, אם לא לקחת אחריות? המלחמה הזו היא מלחמה על היכולת שלנו להיות שוב עם אחד."

ילין פנה בדבריו לנתניהו: "אדוני ראש הממשלה, אין לך אומץ להסתכל בעיניים של משפחות הנובה, של משפחות החטופים, של משפחות שכולות. אין לך אומץ לקחת אחריות על 7/10, אבל אתה כן יכול לבקש את אמון העם, להקים ועדת חקירה ממלכתית. כי לאף פצצה אין את הכוח של עם מאוחד. אנחנו כאן כדי לומר: עוצרים את המלחמה מחזירים את החטופים. הגיע הזמן לתיקון, תיקון שיחזיר את הערכים למדינה שלנו. רק מנהיגות שתבנה אמנה בינה לבין העם שמבוססת על אמון, תוביל אותנו לתקווה."

בת אל, אם לקצין לוחם בעזה, סיימה את הנאומים בזעקה אישית: "לוחמי הסדיר, בני ה-20 בקושי, נלחמים קרוב לשנתיים במלחמה הכי ארוכה וקשה בתולדות המדינה. הם נמצאים בעזה ברציפות ללא הפוגה במשך 3 עד 5 שבועות ויוצאים להתרעננות של מספר ימים, וחוזר חלילה. הם לא מורידים את האפוד, קסדה ונעליים, הם סובלים מפצעי חום, יבלות ופטריות בעור, ועוד לא דיברנו על הפגיעה הנפשית כתוצאה מהמראות הקשים. אבל בעיקר, רובם לא מבינים מה הם עושים שם, במלחמה שיצאה מכל פרופורציה, בלי יעד ברור ומטרה. במקום לשמור על הלוחמים, המדינה וצה”ל מנצלים את המוטיבציה, הערכים, התמימות וגילם הצעיר. לא נשתוק בזמן שהבנים שלנו נשברים, חוזרים כקליפות של עצמם, חיים בצל טראומה, אם בכלל יחזרו. אנחנו דורשות לסיים את המלחמה עכשיו!"

משטרת ישראל מסרה כי החל מהשעה 17:30 נחסמו לתנועת כלי רכב הרחובות הבאים: אבן גבירול/מרמורק – חסימת רחוב מרמורק לכיוון הבימה רוטשילד/חשמונאים – חסימת שדרות רוטשילד לכיוון הבימה; שדרות בן ציון/תרס"ט – חסימת רחוב כיכר הבימה לכיוון הבימה; דיזנגוף/תרס"ט – חסימת רחוב תרס"ט לכיוון דרום; רחוב המלך ג'ורג'/שדרות בן ציון – חסימת שדרות בן ציון לכיוון מזרח; רחוב דיזנגוף/המלך ג'ורג' – חסימת רחוב דיזנגוף לכיוון מזרח; שדרות ח"ן/הנביאים – חסימת שדרות ח"ן לכיוון דרום; אבן גבירול מרחוב ארלוזורוב עד רחוב קפלן לשני הכיוונים; רחוב אחד העם מרחוב חשמונאים עד רחוב מרמורק; רחוב שאול המלך ייחסם מרחוב ויצמן עד רחוב אבן גבירול לשני הכיוונים.

גם הרחובות הסמוכים והמובילים למחאה נחסמו.