הקמפיין השגוי של רותם סלע

תצחקו על מרב מיכאלי ועל הבגדים שלה כמה שאתם רוצים, ובאמת צחקתם עליה, אבל היא הביאה מתנה גדולה לעולם כאשר נשאלה מדוע היא מקפידה ללכת בלבוש שחור וענתה: "חשוב לי שיתרכזו בתוכן הדברים שלי, ולא באיך שאני נראית".

הסדרה המדוברת של רותם סלע וליאור רז המשודרת בנטפליקס ("Offroad" - הם קראו לזה מראש כדי שיהיה קל למכור בחו"ל, אור לגויים), לא היתה באה לעולם אם הכוכבת לא היתה בוחרת, אחרי שנים של החפצה ("אני מדגמנת חזיות מגיל 17") וליהוק של תפקידי היפה, ובצדק, להוכיח שיש לה מה לומר גם כשלא מתסרטים אותה והיא לא רק גוף ופרצוף - משהו שאפשר להוכיח לכאורה רק כשיש עלייך מצלמות 24/7, ואחר כך עשרות משמרות עריכה שיוציאו ממך פנינים של הוגת דעות ויסיטו את הדיון ממה שאת לובשת למה שאת אומרת.

(הפתעה! הפנינה "אוי, כל הציצי שלי בחוץ" לא נותרה על רצפת חדר העריכה).

כשראינו את "סודה" (אחלה סרט על קאפואית ופרטיזני) האולם היה מלא בני נוער שלא הבינו למה לקח שעה להגיע לסצנת העאלק־סקס, למה זה היה כל כך קצר, ומה זה כל הדיבורי שואה לפני ואחרי. מחצית מהצופים עזבו את הסינמה סיטי שני שלישי סרט אחרי הפרסומות, כי וואלה זה לא מה שהם ציפו מליהוק של "פאודה" ו"הכוכב הבא".

לפי שעה

רותם סלע השאירה טעם של אינטלקט ופמיניזם מבורך כאשר הבהירה ב־2020 בראיון לדנה ויס, אגב הקמפיין המתוקשר שלה לדיסקונט: "איזה כיף שהבנות שלי יודעות שאמא שלהן מתוגמלת כמו שצריך. מדברים הרבה על פערי שוויון בשכר, ואני שמחה להיות דוגמה למישהי שמתוגמלת כמו גברים בתחום שלה, אם לא יותר" - לאחר ניסיונות להשניא את דמותה הציבורית בשל הכסף שעשתה מפרסומת לבנק.

ויס דייקה את הסכומים שרותם מקבלת לשעה, וסלע יצאה גדולה כשלא התנצלה, בניגוד לדפוס הנפוץ אצל נשים, אלא שיתפה שלאף אחד בשום מעמד לא נעים שדנים בשכר שלו בציבור, ושמגיע לה. צודקת. נשים ש"רק" מצטלמות קל יותר לקטול.

אמא היא אכן דוגמה אישית לילדים שלה, כפי שאמרה סלע, אבל על חוף הים עם החבר האפלטוני בסדרה שמושתתת על מחזור סקסאפיל וניסיון להעתיק מתח מיני מתסריט למציאות, פספסה כשאמרה שהיא לא תמנע מבנותיה קמפיין הלבשה תחתונה כי הן ממילא מתלבשות ביום־יום בבגדים שהם כמו חזייה ותחתונים, וכי 'אם ילדה בת 13 לובשת סטרפלס וילד רואה וזה מבלבל אותו מינית - זו בעיה שלו', ואין צורך לתווך את זה לילדה.

לא מפני שגברים עלולים להטריד מינית, או "להתחכך באוטובוס", בלשונו המלומדת של רז - את זה אפשר לעשות גם כשהבחורה בבורקה. אלא כי כמו שאישה יודעת לייקר את הנכסים שלה - כישרון, הצלחה, מוניטין, נדל"ן, שכל - כדאי לה גם לייקר את הנכסים הפיזיים שלה. הגוף שלך ברשותך והוא שלך, את באמת מעוניינת לתמחר אותו או לאפשר למי שחפץ בכך להשתמש בו בשלל שימושים?

בעולם המערבי עדיין שולטים גברים אשר מעדיפים שנשים ירוויחו פחות, כלומר ימכרו את נכסיהן הרוחניים בזול, כפי שהסבירה מעולה רותם סלע לפני חמש שנים. אז למה כשזה מגיע לגוף יש קונספציה אחרת, שלפיה - אם את רוצה למכור את עצמך בזול קוראים לזה "לחגוג את הגוף שלך"? היית אומרת למישהי אם זה מה שמרגיש לך נכון אז יאללה, תהיי שווה פחות?

הורה שמלמד את בנותיו כבר מגיל הגן שהגוף שלהן ברשותן, אבל אז מעודד אותן להופיע כשרובו גלוי - בשביל מעמד, קריירה או כסף - חוטא לבנותיו וחוטא לאמת אנושית ועסקית בסיסית ופשוטה.

את שווה יותר

יש פמיניזם של אמת ויש פמיניזם מזויף. יש פמיניזם שמקדם נשים, ויש פמיניזם שהופך אותנו לאסקופה נדרסת בחסות הקדמה המדומה.

"לחגוג את הגוף שלך", כדברי סלע, כתירוץ לקמפיין לבני נשים - בגיל 15 ובכל גיל - זה לכבס את המילים החפצה, ניצול ו"להשתמש בגוף שלך". הסדרה היתה משמעותית אילו היינו שומעים שכל העניין של נשים כמעט עירומות על שלטי חוצות זה המשך הניצול שלנו הנשים, ושאם רוצים להרים את רמת השיח החברתי והאנושי, להילחם בתופעות קשות של דימוי גוף הרסני אצל בנות ולקדם שוויון מגדרי במרחב הציבורי - יש דרכים אינטליגנטיות לפרסם לנז'רי.

אבל הבנאליות של הליברליזם נפלה למרחב הדתי־קנאי של הפרוגרס. מבחינה מהותית, לא ברור לי עדיין: אם אני הולכת באמסטרדם ומגיעה לאזור החלונות האדומים ורואה נשים בחזיות ובתחתונים מנופפות מכל חלון, או נוסעת באיילון ורואה נשים באותו לבוש מחייכות אלי משלטי חוצות - מה ההבדל: הסכום שהן מקבלות לשעה? הסַפָּק הפרטי שמשלם לעומת הספק המסחרי?

באמסטרדם, אגב, מצמצמים את הרובע כדי שהתופעה הבזויה הזאת תישאר זנב היסטורי מביש, העירייה המקומית מחפשת דרך לשקם את מי שעדיין מתפרנסת מלסחור בגופה, ומחפשים עבורה נתיבים להשכלה ולבנייה עצמית אחרת.

מי שבכל זאת מזדמן לרובע רואה ששלטי החוצות בוטי השפה קוראים ללקוחות בשפה מרכזית אחת: עברית. מי שרוצה לחולל מהפכה פמיניסטית אמיתית ודואגת לדורות הבאים - משאירה את המיניות שלה למי שהיא בוחרת לחלוק איתם את השדה האינטימי שלה, ולא מתירה לאף אחד לסחור בה.