בן גביר: נתניהו מאוד רוצה את העסקה, בזמן אמת אחליט אם לפרוש מהמממשלה
במוקד הדיונים ביומה השני של ועידת השלטון המקומי: ביטחון, חוסן חברתי, שיקום העורף, החזרת החטופים, והמאבק על גיוס החרדים • עידית אהל: "בוושינגטון הייתה תחושה של אופוריה, אבל אנחנו לא מאבדים תקווה" • גנץ: "יש להבין שנצטרך להתמודד ולהילחם בחמאס עוד שנים רבות" • אלקין: "אין דרך לגייס חרדים אלא בהסכמה"
איתמר בן גביר. לא זומן לדיון בטענת "חילול שבת". צילום: יוסי זליגר
אלפי משתתפים, שרים, חברי כנסת וראשי ערים הגיעו היום (חמישי) ליום השני של וועידת השלטון המקומי MUNI EXPO 2025, שמתקיימת באקספו תל אביב תחת הכותרת "מצפן מקומי". במוקד הדיונים: ביטחון, חוסן חברתי, שיקום העורף אחרי המלחמה עם איראן, החזרת החטופים, והמאבק על גיוס החרדים - לצד יוזמות חדשנות ברשויות.
"התקופה האחרונה לא פשוטה כי אנחנו יודעים מה המצב של אלון ואנחנו בחוסר אונים שלא יכולים לעזור לו", פתחה עידית אהל, אמו של החטוף אלון אהל. "בוושינגטון הייתה תחושה של משהו זז שקורה, הייתה ציפיה לאיזה 'פיק' קונקרטי יותר, אבל אנחנו לא מאבדים תקווה", אמרה בהתייחס להצטרפותה לנסיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לוושינגטון. "גם אנחנו מבינים שאף אחד לא עזב את שולחן המו"מ. אנחנו לא יכולים לאבד את התקווה. גם כששם הייתה אופוריה, אני משתדלת להמשיך גם פה. כי אני מאמינה שמשהו צריך לקרות".
אלון אהל וקרן מרציאנו,
"מ-7 באוקטובר חווינו המון אכזבות", אמרה. "רכבת הרים כל הזמן. אבל אני מאמינה שאסור לאבד את החוסן שלנו. אני שומעת מה עובר על אלון בשבי. הפציעה, השלשאות ברגליים וחסרת אונים. כל הגוף שלי רועד מהדבר הזה. לחשוב על הבן שלי נמצא במקום הזה והוא לבד".
"אני תמיד מאמינה שיש סיבה שאני לא יודעת להסביר. אבל כל דבר שהוא עובר ומחזק אותו להיות מישהו, שיהיה בעתיד. אלון תמיד רואה את הטוב. וקשה למצוא תמונה שהוא לא מחייך בה, או לא מנגן. הוא תמיד רואה את האחרון. מלימון תמיד יודע לעשות לימונדה. אלי (שרעבי) ואליה (כהן) מספרים עליו סיפורים ויש שם את התבלין. תמיד הם יצאו מזה בשנייה".
עידית אהל בוועידת מוני אקספו// ועידת מוני אקספו
בין היתר התייחסה לאפשרות שחמאס יקבע את הרשימה של החטופים שמשתחררים: "אני מגיבה מאוד קשה. אני אומרת לעצמי איפה האחריות של מדינת ישראל? אנחנו ניתן לחמאס להחליט משהו כל כך קריטי? אני לא יודעת מה הם יודעים ואיזה מידע יש להם על כל אחד מהחטופים. איזה מצב הם באמת. להשאיר את הפצועים בשבי? אם זו בכלל אופציה, היא מדאיגה מאוד. אנחנו צריכים להראות שהשליטה היא בידיים שלנו. כשמדינת ישראל רוצה היא יכולה. אנחנו לא יכולים לתת את האחריות לאוייב שלנו. ולהחליט משהו ככ קריטי, אז כן זה מאוד קשה לי. אני חרדה מזה".
בשיחה עם כתבת "ישראל היום" שירית אביטן כהן סיפרה על תחושת הלחץ וההתרגשות. "אי אפשר לדעת לאן זה יוביל. כל כך קשה לדעת שהוא במצב של תנאי שבי מאוד מאוד קשים. ולבד. זה משאיר אותי, אני מחסירה פעימה כל פעם שאני אומרת את המילים האלה. איך אגיד את כולן ברצף. זה קשה לדמיין אותו במצב הזה. אבל מדמיינים שאלון חוזר חי הביתה. אתה לא יכול להיות בתקווה כשאתה רק פה ורואה את מה שקורה כרגע.
עידית אהל, צילום: יוסי זליגר
על המפגש בוושינגטון עם נתניהו ורעייתו שרה: "היה מפגש עם רצון ואמירות של רצון גדול להגיע לעסקה כלשהי. הייתה באמת תחושה עוטפת שרוצים בכך, אבל כל הזמן מחכים לרגע שייקרה. אני שמחה שיש תהליך שקורה ואף אחד לא עזב את המשא ומתן. כל עוד יש התקדמות ושיח יש תהליך. אני לא מקשיבה לחדשות. אני יודעת שיש את קצין הקשר שלי ושאהיה הראשונה לדעת. לפעמים מתקשרת אליו. ואני דואגת לעם, שלא יאבד תקווה. תמשיכו להיות הכוח שלנו והאור שלנו. ופתאום יש נפילה ואחרי תקווה. ואני מפחדת על העם. קריטי להחזיר את אלון ברמה של החיים שלו. החיים של הבן שלי הם קריטיים. כשאנשים באים לנגן על הפסנתר של אלון הם מעבירים אנרגיה. הם משאירים אותו בתודעה".
גנץ, צילום: יוסי זליגר
גנץ: "להבין שנצטרך להתמודד ולהילחם בחמאס עוד שנים רבות"
"לאחרונה אני מדבר הרבה על אחדות והסכמות", פתח יו"ר המחנה הממלכתית בני גנץ. "ברור לרוב המנהיגות שצריך להשיב את החטופים, לפרז את הרצועה, ולהבין שנצטרך להתמודד ולהילחם בחמאס עוד שנים רבות עד שלא יהיה בעזה - לא ככוח שלטוני או ביטחוני. לחטופים אין את זמן ההמתנה הזה וחשוב להשיב אותם הביתה. זה לא עניין פוליטי", אמר.
בני גנץ בועידת מוני אקספו// מוני אקספו
"סדר היום של הממשלה הזו היום הוא קודם הישרדות פוליטיות" אמר. "קודם להשיב את החטופים. לא בעסקאות חלקיות. נדע להתמודד עם עזה כמו שהתמודדנו עם סוריה, לבנון ואיראן. אומרים את זה אזרחים פשוטים שחיים מאה-200 מטר מהגבול".
בהמשך התגייס לנושא גיוס החרדים: "השובע ישבתי במקרה עם צוות חיילים במילואים. הם התחילו 24, רבים מהם לא יכלו למשוך את זה יותר אחרי כמה סבבים. אפשר כבר היום לקדם חוק גיוס עם 80 ח"כים. ב-7 באוקטובר התחלנו כשהציר כולו מאיים עלינו ועכשיו אפשר להתחבר ולשנות את המציאות במזרח התיכון שנים קדימה". הוא אמר כי "אפשר לתת קרדיט לממשלה על ההישגים, אך ניתן להעצים אותם", וטען כי "הקיצוניים הורסים את הכל".
בהמשך התייחס לצורך בביזור סמכויות: "הבירוקרטיה לא תקוצץ כשהמדינה בטלטלה בלתי נגמרת. זה לא קרה בממשלת השינוי ולא בממשלת ימין מלא-מלא". הוא אמר: "צריך ממשלת הסכמות, ממשלה לאומית של 70 ח"כים. זה לא רק שיח 'מאחד', או נחמד'. זה שיח ציוני והסכמות שנועד לקדם את החזון הציוני כמו שאבותינו רצו. שמכבדת את כל אזרחיה. ממשלה שיהיה לה את הכוח לעשות שינויים מבניים. בממשלה ובשלטון המקומי".
בני גנץ בוועידת מוני אקספו, צילום: יוסי זליגר
בהמשך פנה לראשי הרשויות: המשלה נותנת כיוון ומשאבים. ראשי הרשויות יודעים לעשות את העבודה. בשטח, שכם אל שכם עם ארגוני החירום, דאג לחינוך ורווחה. בזמן שהרשויות המקומיות מוכיחות שהן הפתרון השלטון פותח עוד משרדים מיותרים ותקציבים. מריכוז לממשלה לביזור לרשויות. לתת יותר לרשויות החלשות. התפקיד שלכם כמנהיגים הוא יותר גדול מהניהול האדמיניסטרטיבי. כולם צריכים לעבוד ביחד. המשימה שלכם כראשי רשויות היא לא רק להפוך את העיר להכי טובה. תקחו את הכוח שלכם, את הנגישות שלכם, את ההיכרות עם האנשים. להעמיס עליכם את המעמסה ולהפוך ביחד את המדינה שלנו למדינה יותר מאוחדת, יותר חזקה, להמשיך להיות המנוע המבצע של המדינה. מ-7 באוקטובר למדנו שאם לא נהיה אחד עם השני פשוט לא נהיה".
חיים ביבס: "השיקום בבת ים עשוי לקחת בין 3-5 שנים"
ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס: "בעת הזאת, אחרי 7 באוקטובר הגיע הזמן שיהיה גיוס אחד לכולם. להקים 3-4 חטיבות. שיכולו לשרת וללמוד. לא יכול להיות מצב שיש מישהו שמתגייס ולא מתגייס. כל הזמן צריך פה צבא ואסור לקחת ולתת את הצ'אנס שיהיו פה אנשים שלא משרתים. במיוחד במלחמת מצווה. עכשיו כשאנחנו בפרשת דרכים גם. אני חושב שהממשלה הבאה צריכה להיות ממשלת אחדות לאומית רחבה. דיור. לדור הניצחון. לטפל בביזור סמכויות. נושא מערכות ה-AI. ערים חכמות. בלי חרמות".
הפגיעה בבניין בבת ים, צילום: אי.אף.פי
על פגיעת הטיל בבניין בבת ים: "השיקום עשוי לקחת בין שלוש לחמש שנים. יש הזדמנות לבנות מחדש. לתכנן מחדש, לחתוך את הבירוקרטיה. עיקר עבודתנו עוסקת ברשויות בפריפריה, בצפון, בדרום, בחברה הערבית. יש 70 רשויות עצמאיות - שהמדינה לא תפריע להן. 192 רשויות נוספות - אחרי כל מה שראינו תעבירו לנו סמכויות, לחתוך בבירוקרטיה. תנו משאבים ויהיה מכפיל כוח". על אפשרות ההצטרפות לפוליטיקה הארצית: "כל דבר בזמנו".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר המשיך להתנגד לעסקת חטופים. "מגיע לחיילים שנוביל אותם לניצחון המלחמה", אמר בשיחה עם אטילה שומפולובי "הם יורים עליי ואני נותן עליהם אוכל? איזו חובה יש לי? טראמפ לא נגד מה שאני אומר. הוא זה שאמר תורידו שערי גיהינום והוא אמר עידוד הגירה. עידוד הגירה, כיבוש הרצועה, הפסקת הסיוע". שומפולובי הזכיר את אמירתו של טראמפ כי "יהיו חדשות טובות בנושא עזה". "אני אתנגד לעסקה - אחליט אם לפרוש. אני רוצה להיות שר עוד פעם ועוד פעם. זו עסקה חלקית", ציין אך לא הביעה תמיכה בעסקה מלאה. "אני בעד להוריד אותם על הברכיים", אמר במקום. "אני לא מוכן שאפילו אם נקבל את כולם נאבד מאות לוחמים ונסכם אותם ואת חייהם. אני דרשתי מביבי חוק עונש מות למחבלים".
עוד טען כי "לפני המלחמה דרש כל לילה לפוצץ ולהפציץ", אך הוא "מתפלל שיקבלו את דעתו היום". לדבריו, "נתניהו מאוד רוצה עסקה". בסוף הביע תקווה שישפיע על רה"מ שלא לקדם את העסקה: "יש לנו שיחות טובות ומעניינות, מקווה שכמו שהשפעתי עליו בפעמים קודמות יקרה גם הפעם".
בהתייחס לרצח בחברה הערבית התגאה ב"200 אלף רישיונות נשק שחילק" ואמר: "הנשקים שהורגים איתם, מהרפורמה זה אחד. מישהו שרצח את אשתו. ניצלו מאות ואלפי חיילים'".
בנושא הפרוטקשן אמר: "זו בעיה של שלושים שנה. משפחת אבו לטיף כולה בכלא. עכשיו יש את הפרוטקשן ורעש ממסגדים". על הרצח בחברה הערבית: "הם התרגלו שמשלמים פרוטקשן ובאים וגובים פרוטקשן. רוב מי שנרצחים הם משפחות פשע, זה עצוב מאוד. יש נשק ברחוב הערבי. התחילו לרדוף את משפחות הפשע". בנוגע למינוי בכירים הוסיף: "אני בודק אותם. אם אני רומז לקצינה שביקשתי הסברים, על ציונים ודברים נוספים. אני בודק ואני שואל ואני זה שאחליט אם לקדם אותה או לא לקדם אותה".
יו"ר ועדת חוקה, חוקה ומשפט שמחה רוטמן התייחס לתיעודים הקשים בהם נשמע תוקף משפחות חטופים בוועדת חוקה חוק ומשפט שהוא עומר בראשה: "ההתמודדות עם המשפחות היא תלויה בערוץ שאתה צופה בו. לפעמים המשפחות צועקות אחת אחרי השנייה". רוטמן טען כי מי שהסכים ללכת לפשרות בנושא הרפורמה המשפטית היה הקואליציה. "כשהתחילה המלחמה, מה שקשור למלחמה קיבל עדיפות עליונה, וגם מה שניתן להעביר בהסכמה. אם זמן מלחמה לא מונע מהיועמ"שית למנות את ראש השב"כ, כל מינוי, נציב שירות המדינה. אם כל בעל תפקיד ברשות המקומית היה צריך להיכנס למשא ומתן".
שמחה רוטמן, צילום: .
אלקין: "אין דרך לגייס חרדים אלא בהסכמה"
השר במשרד האוצר זאב אלקין, שאחראי גם על מנהלת תקומה שוחח עם אמיר אטינגר באולפן "ישראל היום": "היעד הוא להגיע למאה אחוז חזרה לצפון ב-1 בספטמבר. במקביל יש המון חבר'ה צעירים, חלקם אחרי צבא, שהקימו גרעין במנרה. ורוצים להקים גרעיני מתנדבים דווקא שם ובזרעית. ראינו את זה גם בדרום".
זאב אלקין - מוני אקספו 2025// ועידת מוני אקספו
ביחס למשבר הפוליטי אמר: "אפשר עוד להציל את הממשלה. המדינה נמצאת במלחמה, זה לא יהיה נכון לצאת לבחירות. בהנהגה של המפלגות החרדיות צריך להבין - מה שהיה לא יכול להימשך. אין דרך לגייס חרדים אלא בהסכמה".
אלקין בוועידת מוני אקספו, צילום: ללא
אלקין, שהצטרף לממשלה יחד עם גדעון סער במסגרת סיעת הימין הממלכתי אמר: "אנשים אומרים לי, אם הייתם לא מצטרפים לממשלה אז היא הייתה מתפרקת ואז לא היה את (הפעולה) באיראן. וזה כבר אז היה על הפרק".
בין היתר קרא לדרוזים שחצו אמש את הגדר לסוריה להימנע מכך. "מסוכן לוותר על אזור החיץ עם סוריה. בשכונה הקשוחה שלנו עושים שלום עם מי שחזק ומפחדים ממנו. עם ההפצצה בדמשק והשמירה על דרום סוריה מפורז עושים שלום".
"הרשויות הן מכפיל כוח לטובת האזרח"
סמנכ"לית מרכז השלטון המקומי לירון דורון לוי שוחחה עם שירית אביטן כהן והתייחסה להשפעות התפרקות הממשלה ההדרגתית על הרשויות המקומיות. "זה משפיע, בין היתר בתקציבים תקועים. בממשלה הקודמת כן נרשמה קצת התקדמות בביזור סמכויות". עוד התייחסה למוכנות הרשויות המקומיות ב"עם כלביא".
"במלחמה הזאת בגלל שרוב הירי היה מכוון למרכז רוב הנפגעות היו רשויות גדולות וחזקות. ועדיין, חמישה וחצי מיליון מתושבי ישראל ללא מיגון. כלל הרשויות, כולל הפריפריה, היו צריכות לפתוח מוסדות. הרשויות הן מכפיל כוח לטובת האזרח. גם כשיש אי-הבנות. גם ישראל במשבר. הדור הצעיר בבוקר בחדר כושר או בוולט. והעולם השתנה. להתאים מערכות חינוך לעולם שהשתנה זה לא בלתי אפשרי. דרושה גמישות, יצירתיות. ולצערנו הרב משרד החינוך הוא בדיוק ההפך. ועם ארגוני המורים שנאחזים בקרנות המזבח . ואנחנו עלולים להישאר בלי משרד חינוך. מערכת החינוך זה הזמן לתקן. העם שלנו הוכיח, לפעמים לומדים מלמטה למעלה. אין לנו שום פריבילגיה לנהוג אחרת. יש 260 רשויות מקומיות ואנחנו מבינים מצוין בשלטון המקומי שהוא יציב ונבחר אחת לחמש שנים. ביחד זה כוח. זה הכוח של ביחד. כל ראשי הרשויות שיש ביהניהן שוני נמצאות פה. הממשלה צריכה לתת לרשויות החזקות להתקדם ולא להוריד אותן".
ראש עיריית גני תקווה ליזי דלריצ'ה המכהנת סגנית יו"ר מרכז השלטון המקומי התייחסה לבעיות של מערכת החינוך בישראל. בפאנל עם כתבת "ישראל היום" שירית אביטן כהן קראה להעביר סמכויות ומשאבים לשלטון המקומי. "נעשה הכשרות, נעשה עתודה. זה לא כמו פעם. אולי לא צריך את אותו מורים שמגיע לכיתה מהבוקר עד הערב. התכנסות שונה, חוויה אחרת, למידה אחרת, AI". עוד התייחסה לנושא הסייעות: "יש גם בעיה כשגננת לא מגיעה. ואז הגן נסגר. ואת מחפשת סייעת. ופול הסייעות מידלדל כי הוא פותר מחסור בסייעות ובגננות. אתם תביאו גננות אנחנו נטפל בסייעות".
בהמשך דנה בשאלת האחדות בערים מגוונות. "המחאה מוצדקת בעיני, בטח כשעדיין יש חטופים בעזה. וצריך כל הזמן לאזן את הקולות שיהיה ענייני ומכבד ואנחנו רוצים להשפיע על הצד השני, שהוא יישמע. להמשיך לדבר. בעיקר לדבר. חוסר היציבות של הממשלה משפיע עלינו כי יש תהליכים ארוכים ולפעמים אתה בזמן מהלך של ועדה, וזה משפיע ברמת תקציב. אבל אנחנו מסתדרים לבד. נסתדר גם עם זה".
פאנל אחדות החברה הישראלית// ועידת מוני אקספו
יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות יאסר ג'דבאן התייחס לשביתה עליה הכריז לאור האירועים בסוריה. 7.10 הוכיח לנו שעם ישראל הכיר היטב את העדה הדרוזית. העדה הדרוזית באבל. מי שרואה את תמונות השואה ראה את התמונות האלה בסוריה. לגלח את השפם של איש דת? העדה הדרוזית עברה שואה. איפה העולם? איפה המנהיגים? איפה ההצהרות. הלב כואב, לא מפסיקים לבכות. הדרוזים בישראל הם חלק בלתי נפרד. הדרוזים בסוריה ובישראל מלאים בתקוות, ציפו לתגובה מידית. האירועים החלו ביום ראשון ריבונו של עולם״.
ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דדו בר כליפא אמר: "המציאות מאז 7 באוקטובר שונה בכמויות ובהיקפים. נהיה לנו צבא נוסף שלם במספרים, כמעט כמו הסדיר, של אנשי מילואים. זה עניין שצריך לתת לו מענה. אנחנו רוצים לגדול מ-70 אלף מתגייסים ל-80 אלף. איך עושים את זה? אנחנו צריכים 6000-7500 לוחמים, צריכים חיילים טכנולוגים, צריכים תומכי לחימה. וברור שהחרדים זו סוגיה מדוברת. אבל יש גם עוד הרבה אחרים שאנחנו רוצים להוסיף".
וסרלאוף, צילום: יוסי זליגר
שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף: "החרב על צווארה של מדינת ישראל לא מוסר. אנחנו צריכים לוחמים. אצל השר בן גביר יש מסלול חרדים. המהפכה קורית בין כך ובין כך. חרדים רוצים להשתלב, וגם כשהם יושבים בבית ורואים את הלוויות ואת האלמנות. אבל זה דבר שצריך לעשות בהידברות".
יצחק וסרלאוף- מוני אקספו 2025// ועידת מוני אקספו
מנכ"ל משרד העלייה והקליטה עו"ד אביחי כהנא התייחס למצב העלייה לישראל לאור מלחמת "חרבות ברזל" והמלחמה מול איראן. לדבריו, ב-2024 הגיעו לישראל 34 אלף עולים, פי עשרה יותר מהממוצע. הסיבה לכך, לדבריו, היא "האנטישמיות, גלים של סולידריות ורצון לפנות את ישראל". עוד ציין גידול של רצון לעלות מצרפת, מבריטניה ומארצות הברית. לדבריו, 50 אחוזים מהעולים הם משפחות צעירות. "הם יותר מחוברים לישראל מאשר בעבר". עוד ציין כי גל העלייה המשמעותי ביותר התרחש עם תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה ב-2022. לדבריו, האתגרים המרכזיים הם העברית, התעסוקה וקהילה, ואף ציין כי ישנם מענקי עידוד של אלפיים שקלים עבור עולים שעוברים צפונה מחיפה ודרומה מאשדוד, במטרה "לחזק יישובים שצריכים חיזוק".
רז שגיא - מוני אקספו 2025// ועידת מוני אקספו
רז שגיא, ראש עיריית ראש העין התייחס לחשש הבטחוני ביישובי קו התפר: "המילה היא זהירות. אבל אנחנו נערכים. כל שבועיים מטיילת על הגדר. הקמנו משמר עירוני שמוקם ממתנדבים. אני סומך על הצבא שיגיע ויידע לפעול. אנחנו לא חוששים - אבל זהירים", אמר בשיחה עם כתב "ישראל היום" נועם (דבול) דביר.
קרולינה אברג'יל, מנהלת תוכניות איזור מרכז ודרום בקואליציה הישראלית לטראומה סיפרה בראיון באולפן "ישראל היום" על התאוששות עובדי העיריות מטראומה. "עובדי העיריות עכשיו מטפלים בתושבים, בתשתיות. הם עדיין נמצאים שם. אנחנו פוגשים עובדים שרוצים לעזור להם, שהם צריכים לא רק לבצע את המשימה שהרשות הגדירה להם. לעצור, לנשום, לדבר על הקושי ועל האתגרים. זה פוגש את הרגש. בסדנאות האלה נמצא מפגשים, מותר להגיד 'היה לי מאוד פשוט. היה לי מאוד קשה. זה לא נעים לי'. עובדים עם הכוחותשמגיעים ראשונים לזירה. עובדות שפוגשות את התושב מאובק עם עבודה. הרשויות המקומיות יודעות. ככל שרשות יותר בוחרת, פועלת, ואז נופל איזה אסימון. כל רשות היא כמו ילד שצריך לתת לו זמן ובשלות. כל הרשויות מבינות היום על הצורך לעבד".
אליהו גפני - מוני אקספו 2025// ועידת מוני אקספו
אליהו גפני, ראש המועצה המקומית עמנואל התייחס לחשש שתקציבים יתקעו בשל האפשרות לבחירות. "זה מאוד מורכב. למרות הכל בסוף כשאתה חדור מטרה, ויודע מה התושבים רוצים, יש שרים קשובים בירושלים. שנמצאים איתנו בשמחות, ברגעים פחות טובים. ויש מנהיגות ביו"ש. אני יוזם ביקורים שלנו פעם בחצי שנה ברשות אחרת, בדגש על רשויות קטנות ובינוניות, גם ערביות. למשל בשבוע הבא אני מבקר אצל ראש מועצה אזורית שפיר. מפגש עמיתים. אין יותר מלמידה".
אורן סמדג'ה: "ידעתי שאם תהיה לנו מדליה זה ירים את עם ישראל"
בפאנל על אחדות בחברה הישראלית דיבר הגו'ודוקא לשעבר אורן סמדג'ה על בנו עומר, שנפל ברצועת עזה. "ידעתי שאם תהיה לנו מדליה זה ירים את עם ישראל. ויראה שיש לעולם תרבות ספורט". "כשעומר נפל זה היה ביום הולדת שלי וידעתי שאנחנו בוחרים בחיים. בחרנו להמשיך קדימה. לקחת את החיים של עומר ולעבור תחנה תחנה, בין אם זה מד"א שם התנדב ותרמו ניידת לזכרו, ומכינה, בעוטף במושב תקומה, ואולם ג'ודו, שכל נפילה, כל אימון בוינגייט יחיה את עומר. אנחנו עם מדהים עם מדינה מדהימה.
עוד השתתף בפאנל הרב ירמי סטביסקי וללי דרעי, אמו של רס"ל (במיל') סעדיה דרעי ז"ל, שנפל לצד רס"ל (במיל') עומר סמדג'ה ז"ל. "הדת לפעמים מפרקת אותנו בשם אמת דתית ש'רק היא נכונה. אאכתיב אותה", אמר סטביסקי. "דת יכולה להיות כוח מפריד ומפלג. מי מרוויח מהמלחמות האלה? מישהו נהנה מזה. שאני אקבל עוד כמה מנדטםי כי הצלחתי להשמיץ את ההוא".
