עובדים רבים אשר עבדו בחלק מימי מבצע עם כלביא, קיבלו משכורות אתמול ונדהמו מהשכר הזעום שקיבלו. הסיבה היא שמתווה החל"ת הנוכחי מפלה באופן אבסורד לרעה את אלה שעבדו באופן חלקי וסיכנו את חייהם לרעה לעומת כאלה שלא עבדו בכלל.
החל"ת ניתן רק למי שלא עבד במשך כל תשעת ימי המלחמה. מי שעבד יומיים או שלושה ימים הפסיד את השכר על שאר הימים, למרות שעבד וסיכן את עצמו בדרכו לעבודה. בשורה התחתונה, עובד שעבד שלושה ימים מתוך תשעה ימי מלחמה, קיבל שכר עבור ימי העבודה בפועל בלבד. לעומת זאת, עובד שלא עבד בכלל, קיבל דמי אבטלה, העומדים על 70% משמונה ימי עבודה.
רן כצמן, מנכ"ל חברת ההסעדה "עידית" מקבוצת מלונות דן, שמספקת הסעדה למקומות עבודה רבים במשק מספר כי עובדים אשר עבדו יומיים או שלושה לבקשת הלקוחות של חברת עידית, אשר חלקם גופים ממשלתיים ביטחוניים, לא זכאים לחל"ת מהמדינה. העובדים קיבלו אתמול את המשכורות וזה היה יום קשה מאד עבור אלה שלא זכאים לחל"ת. גם אלה שאמורים לקבל חל"ת עדיין לא קיבלו את דמי החלת כי עדיין לא אישרו את החוק . אבל נתנו להם מקדמות".
כדי להבין את המשמעות בפועל, אפשר להסתכל על השכר של העובדים שנפגעו.
כך למשל עובד בשכר שעתי שלא עבד בעקבות המלחמה, הרוויח בחודש יוני שכר של כ 5,100 שקלים נטו לעומת כ 8517 שקלים. עבד זה עבד יומיים ולכן הוא לא זכאי לחל״ת.
עובדת אחרת אשר עובדת בשכר גלובלי ולא עבדה במהלך המלחמה, היא זכאית לחל״ת. היות והחל״ת עדיין לא ניתן היא קיבלה מהחברה תשלום מקדמה של 3,000 שקלים.
כצמן אומר ״מקדמה זה כמו הלוואה. נתנו לעובדים אשר זכאים לחלת מקדמות כדי שיוכלו לעמוד בהתחייבויות שלהם. עם זאת אני לא יכול להחליף את המדינה ולכן אלה שלא זכאים לחלת לא קיבלו את הסכום שירד להם מהמשכורת. בסוף זו חברה קבלנית. צריך להבין שאנחנו עובדים עם לקוחות שהם שייכים למדינה. הם הנחו אותנו לבקש מהעובדים להגיע לעבודה. בגלל שהם רצו שהם יגיעו לעבודה ואז הם סגרו את מקום העבודה, העובדים שלנו לא יקבלו חלת ולכן באופן טבעי וברור שיש תיסכול רב. אני חושש מאירוע של השבתה, שכן העובדים מאד מתוסכלים.
צריך להבין שאם עובד, עבד חמישה ימים, נוצר לו מחסור של שלושה ימים במשכורת. מי שעבד יומיים , נמחקה לו חצי מהמשכורת שלו. עובד שמרוויח שכר של 7000 שקלים וחסרים לו ארבעה או חמישה ימי עבודה זה משמעותי מאד.
העובדים אתמול היו אתמול בחרדה, בלחץ ובחוסר שקט. זה ממש לא הוגן וזה עניין מצפוני. המדינה מצפה מהעובדים לעבוד. אנחנו חברה שנותנת שירותים קבלניים. אנחנו לא יכולים להחליף את המדינה. זו היתה הנחיית המדינה. מה שיקרה באירוע הבא זה שלא יסמכו עלינו. אלה עובדים שעבדו תחת טילים והם עבדו גם לאחר שעבדו בשביעי באוקטובר.
יש לי לקוח פרטי של חברת יבואני רכב שביקש שנשלם לעובדים את ההפרש, ושנחייב אותו. הבעיה שלי היא עם החברות הביטחוניות הממשלתיות שלא נותנות תשובות.
אחד המנהלים של מתקן ביטחוני חשוב, ביקש אתמול שנבוא לדבר עם העובדים כי הוא חשש שהעובדים לא יגיעו. דיברנו איתם ושיכנענו אותם להגיע. עם זאת העובדים צודקים ואני מסכים איתם יותר ממקבלי ההחלטות. לשר האוצר , ל 38 השרים ול 120 חברי הכנסת, נכנסה משכורת מלאה ובזמן. לאף אחד מהם לא בוצעה הפחתת שכר ופה מדובר בעובדים, שכל שינוי קטן במשכורת הוא דרמטי עבורם. יש להם התחייבויות והם צריכים לעמוד בהוצאות שלהם״.
לדברי יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121: "המתווה שמוצע כיום הוא חלקי, ולא כולל מענה למאות אלפי עובדים שנפגעו ובפרט לעובדים שהיו בחל"ת קצר מ־12 ימים, לאחר ששבו לעבודה בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
כזכור הממשלה קראה לעובדים לחזור לשגרה במהלך ימי הלחימה וכעת היא מתנערת מאחריות כלפיהם. לא ייתכן שכל אלו שחזרו לעבודה לא יכללו במעגל הפיצויים. המסר שנשלח מהמדינה עלול לפגוע באמון הציבור ולפגום בנכונות של עובדים ומעסיקים לשתף פעולה בעתיד.
לצד זאת, חלק משמעותי מהעובדים השעתיים המהווים כרבע מכוח העבודה במשק צפויים להיוותר ללא פיצוי. רבים מהם לא נקראו לעבודה או שהועסקו בהיקף שעות מצומצם, אך לא הוצאו לחל"ת ולכן אינם עומדים בתנאי הזכאות. בנוסף, בניגוד לעובדים במשרה קבועה, עובדים שעתיים אינם מקבלים שכר קבוע, חוששים לבקש אישור חל"ת מהמעסיק, ונמנעים מלהציג דרישות מחשש לפגיעה בהיקף העסקתם. מדובר בעובדים מאוכלוסיות מוחלשות, שהפגיעה בהם עמוקה במיוחד.
על מנת לספק מענה אמיתי, הצענו שמי שנפגע בהכנסותיו יוכל להציג את הכנסתו בפועל בתקופת המלחמה ולקבל פיצוי על ההפרש מההכנסה החודשית הממוצעת שלו בששת החודשים שקדמו לה. אנו קוראים לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים להוריד את רף הזכאות ל־9 ימי חל"ת, ולהסדיר מנגנון שיפצה גם את העובדים השעתיים שנפגעו. צעדים אלה נדרשים כדי לוודא שאף עובד לא יוותר מאחור".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו