יש כאן אמירה חברתית: ברוכים הבאים לארץ המשטובות

מהי משטובה? כינוי ערבי שחדר לעברית, לכלי רכב שהורד מהכביש בשל התיישנות, תאונה או גניבה, אך ממשיכים לנסוע בו באופן לא חוקי ומסכן חיים. עם המשטובה נהוג לנסוע עד שהיא מתפגרת. היכן שנפחה את נשמתה, המסכנה, שם תישאר לעד. כך בהרים ובשבילים סביבי, בבנימין ובשומרון, צומחים כמו יער פסלים סביבתיים חדשים ומעצבנים. המשטובה אינה רק מוצג סביבתי, יש בה אמירה חברתית: נעים מאוד, הגעתם למערב הפרוע, או במקרה הזה המזרח הפרוע, מרחב שבו חיים צעירים שבזים לחוק.

המשטובות הן רק נורת האזהרה, הסימפטום לבעיה חברתית קשה, שלצערי הרב הנהגת ההתיישבות מגלה כלפיה אוזלת יד. בקרב נערי הגבעות הולך ומתרחב המעגל של צעירים אלימים ופורעי חוק. במקום לעסוק בהתיישבות, בבניית הארץ, אותם נערי שוליים זורקים אבנים על ערבים ופוגעים ברכושם, מפנצ'רים מכוניות של שוטרים תושבי ההתנחלויות, שורפים מתקנים ביטחוניים של צה"ל, מתעמתים עם חיילי צה"ל ומאיימים על כל מי שמעז לצאת נגדם או מייצג את החוק.

לצערנו, לא מדובר באיומים מילוליים בלבד. לאחרונה נעשה שימוש במטען חבלה מאולתר כדי לאיים על מתיישב שהוא במקרה גם שוטר. מי הבאים בתור? את מי עוד רוצים להפחיד ולהשתיק? המצב חמור עד כי כך, שאם הנושא לא יטופל בדחיפות, זה ייגמר, לצערי הרב, בשפיכות דמים.

גם אותי יפנצ'רו?

לי אישית יצא להיתקל בכמה אירועים שבם מתפרעים יהודים פגעו ברכוש פלשתיני וסיכנו חיים בכביש. נדהמתי ממספר האנשים שהשתתפו באירוע ומהזעם הבלתי נשלט. אז היה זה אחרי פיגועים שבהם נרצחו יהודים. גם אם לא הסכמתי לרגע עם הדרך שבה בחרו המתפרעים, הבנתי מאין מגיע התסכול והכעס. אבל באחת הפעמים, בעת נסיעה ביום שגרתי, אבן שנזרקה על רכב פלשתיני פגעה ברכב שלפניי ועפה באוויר לכיווני. האם לא די לנו בכבישים בפחד מפני כדורי האויב ואבני האויב? האם אני צריכה לחשוש כאשר אני רואה בצומת הקרוב התקהלות של נערים עם גוזמבות? האם גם את גלגלי מכוניתי יפנצ'רו?

תנועת ההתיישבות, ככוח מתפרץ, פעלה בראשיתה, לעיתים, בשטח האפור של החוק. היא מתחה גבולות למען חזון ההתיישבות, אבל מעולם לא בזה לחוק או פעלה באלימות. גם כיום מרבית הצעירים המוסרים נפשם למען התיישבות, בהקמת חוות, במרעה ובאחיזה בנקודות שולטות בשטח, אינם אלימים. פעולתם מבורכת וחשובה וקריטית ממש לשמירה על שטחי C, הנבזזים על ידי הרשות הפלשתינית.

בפני הצעירים הללו, שעוסקים בהתיישבות ולא בהרס, אני מסירה את הכובע. גם אני בצעירותי זכיתי להיות מבין חלוצי עמונה ולעסוק בבניין הארץ. כיום, בזקנותי הבורגנית בעפרה, לא אפנה עורף לחלוצים הצעירים, המיישבים את מרחבי ארצנו. ודווקא בגלל זה, מתוך אותן אהבה והערכה, חשוב לי להשמיע קול ברור. אל תוך השטח האפור שההתיישבות לעיתים נאלצת להיכנס אליו פלשו מעטים ההולכים ומתרבים, שמנצלים את חזון ההתיישבות כדי לפרוק רגרסיות אלימות. הם נושאים לשווא את שם ההתיישבות. הם באו להרוס ולא לבנות, והם מכתימים את כל מפעל ההתיישבות.

מתוקים ומתקתקים

בנובמבר 2024 החליט שר הביטחון ישראל כ"ץ לא לחדש את צווי המעצר המנהליים. מעצרים מנהלים הם כלי דרקוני ואכזרי. הם הופעלו במשורה, ככלי מניעתי, כנגד צעירים בהתיישבות שהוגדו כפצצות מתקתקות.

בשנת 2024 הוצאו 16 צווים כאלה לאורך השנה, ובעת ההודעה על אי־הארכת הצווים ישבו בפועל במעצר מנהלי כחמישה ישראלים, ששוחררו בהמשך. הצעד של כ"ץ התקבל בברכה בהתנחלויות, שבהן רווחת התחושה כי יש אכיפה סלקטיבית דווקא כנגד מתנחלים, ושרק כנגד אלימות בהתיישבות מופעלים אמצעים קיצוניים, בעוד קבוצות אלימות אחרות, כמו מתפרעי קפלן או קיצונים חרדים, זוכים ליחס רך יותר.

לצערנו, החודשים האחרונים מלמדים כי יש יחס ישיר בין העלייה במספר ובעוצמה של מקרי האלימות של חלקים מנערי הגבעות לבין הביטול הגורף של המעצרים המנהליים. אז מה עושים? צריך להתחיל בפעילות חינוכית אזהרתית, שבה נציגי יישובים ומועצות יגיעו לכל נקודת התיישבות וגבעה ויבהירו לצעירים כי אלימות אינה דרכה של ההתיישבות, כי עליהם להקיא מקרבם קצוות אלימים, ושאם לא יעשו כך המועצה והיישוב הסמוך לא יוכלו לתמוך בהם עוד.

במקביל, אין ברירה אלא להוציא צווי הרחקה מיהודה ושומרון לאותם צעירים שאינם נכונים להידברות, בזים לכל מרות ובוחרים באלימות לשמה. אם השטח לא יירגע, אין ברירה אלא להשתמש גם בכלי הדרקוני של מעצרים מנהליים. לא שימוש סיטונאי, אלא רק בלית ברירה כנגד מנהיגים בודדים, אשר אין ספק שהם אלה שמבעירים את השטח. האם משהו מכל זה נעשה? עד כמה שידוע לי לא. ואם כן, אז זה לא מספיק.

מה כן נעשה? בכבישי השומרון ובנימין נתלו שלטים המביעים תמיכה בשם תושבי בנימין והשומרון בנערי הגבעות. איני יודעת מי הם אותם גורמים שהרשו לעצמם לתלות את השלטים האלה גם בשמי.

כתושבת בנימין איני גאה בכל נוער הגבעות, כל זמן שהוא לא יקיא מתוכו את הגורמים האלימים ויחזור לחזון ההתיישבות הראשוני. ועוד בקשה קטנה יש לי לנערי הגבעות המתוקים, הנכתבת כאן בקריצה. כאשר המשטובה שלכם שובקת חיים, ואתם נאלצים לתפוס טרמפים, אנא התחשבו בבעלי הרכבים. ראשית, אל תעמדו במקומות מסוכנים בשולי הדרכים. שנית, אין חוק שמחייב להשתמש בדיאודורנט, אבל גל הדף חמוץ עלול לשבש את ריכוזו של הנהג, ובעיקר הנהגת, ולסכן חיים.