אזרחים זרים רבים הרגישו שהם חייבים לברוח מישראל אחרי 7 באוקטובר. חלק דווקא בחרו להישאר, ואף מצאו את עצמם תורמים.
בקרוב ימלאו שנתיים וחצי לבואו לישראל של ד"ר מוהיט גוסוואמי, פוסט-דוקטורנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. הוא הגיע אחרי לימודים במכון ההודי לטכנולוגיה (IIT Kharagpur) ובאוניברסיטת פרדו, כדי להגשים את חלומו: לערוך מחקר בטכניון.
בטכניון, עוסק ד"ר גוסוואמי במחקר ופיתוח של חומרים חדשים ומשופרים למגוון יישומים בחלל ובתחום התחבורה: צמיגים חדשניים המתקנים את עצמם ורכבות מהירות. "תאר לך שאתה נוסע ופתאום יש לך פנצ'ר. באמצעות חומרים כאלה, במקום שתצטרך לעצור, להחליף צמיג ולנסוע לפנצ'רייה, הצמיג יתקן את עצמו. זה לא יחסוך רק אי-נוחות אלא גם תאונות."
אלא שד"ר גוסוואמי לא הסתפק רק במחקר, ומהר מאוד מצא את עצמו מתנדב למען חיילים, כשבזמן שהותו בישראל תפסו אותו אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. גוסוואמי, לא נשאר אדיש והרגיש מחובר לחבריו הישראלים, עד שהחליט להתנדב איתם והגיע לבסיסי צה"ל במטרה לבשל לחיילים, אוכל הודי שגרם להם ללקק את האצבעות. זאת, במסגרת התארגנות בלתי רשמית של סטודנטים.
גוסוואמי סיפר: "החיילים בצפון שבישלתי להם, פשוט 'עפו' על האוכל ההודי ומאוד נהנו ממנו. רבים מהם אמרו לי שאני צריך לפתוח מסעדה. האכלתי כשלושים חיילים, אבל אני מתכנן לגבש קהילה שתבשל לעוד חיילים. עבורי זה היה אחד הימים הטובים בחיי, ושמחתי על הזכות לשרת את העם שאני אוהב".
על השהות בישראל בתקופה הנוכחית הוא מדבר באהבה ואופטימיות. "אני ממש שמח להיות כאן - ולא מפחד. לפעמים אני מרגיש יותר ישראלי מהישראלים, כי אני רואה אותם נלחצים במתקפות הטילים בזמן שאני והחברים שלי פשוט מגיעים למרחב המוגן ומעבירים את הזמן במשחקים."
על הפן הלימודי הוסיף: "שיתופי הפעולה שלנו בעולם נמשכים במלוא האנרגיה – חוקרים מהעולם רוצים לעבוד איתנו ועובדים איתנו. לא במקרה באתי ללטכניון," הוא מבהיר. "זה מוסד מעולה, והמנחה שלי, פרופ' קוסטה וולוך, הוא חוקר בעל שם עולמי. לשמחתי גם בהקשר הבין-אישי הוא נהדר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו