מנהל מס רכוש על נזקי המלחמה עם איראן: "מעולם לא ראינו הרס כזה"

התוצאות של מבצע "עם כלביא" על העורף קשות מאוד. 25 בניינים מיועדים להריסה, מעל 10,000 אזרחים פונו מביתם ונפתחו כ-35,000 תיקים בקרן הפיצויים של רשות המיסים. לצורך השוואה, מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" ועד שהחל מבצע "עם כלביא" נפתחו כ-75,000 תיקים - כלומר בעשרה ימים בלבד נפתחו יותר ממחצית התיקים מהמספר הזה.

"מעולם לא ראיתי הרס כזה", אומר אמיר דהן, מנהל מס רכוש של רשות המיסים, שמנהל את הריאיון איתנו בדרכו לישיבה בעיריית חולון לדון בבניינים אשר נפגעו בעיר כתוצאה מפגיעה ישירה של טיל בליסטי ששוגר מאיראן.

"אנחנו מנסים למצוא פתרונות לבניינים שלא כדאיים לשיקום ושמים דגש כמה שיותר על התחדשות עירונית", אומר דהן. "זו המטרה של המדינה - איפה שאנחנו יכולים לדחוף להתחדשות עירונית, נעשה את זה".

"האתגר עצום - נזקים שונים מכל מה שראינו"

אמיר, אנחנו במלחמה שונה מכל מה שהכרנו. בוא תספר על האתגר הנוכחי של הימים האחרונים.

"האתגר עצום. אנחנו רואים נזקים שונים מכל מה שראינו במלחמות. אני בקרן מ-2003, עברתי את גוש קטיף, שדרות, מלחמת לבנון השנייה וכל המבצעים - עמוד ענן, עופרת יצוקה, שומר חומות, צוק איתן - כל מה שהיה. הנזקים עכשיו יש להם שני היבטים עיקריים: הפגיעה עצמה במקום היא עצומה. היא מפרקת מספר בניינים באזור. אפשר לראות את זה ברמת גן, אפשר לראות את זה בבאר שבע. אם הפגיעה בבאר שבע הייתה מתבצעת על ידי רקטה של חמאס למשל, הנזק היה עשירית ממה שראינו.

"קחי למשל את בית ים - ארבעה בניינים נהרסו ברחוב בגלל הפגיעה העוצמתית הזאת. מעולם לא הרסנו ארבעה בניינים בגלל פגיעה אחת - מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל הרסנו רק בניין אחד בחיפה, ומאז שהחל מבצע 'עם כלביא', אנחנו כבר בערך ב-25 בניינים להריסה. וזה עוד עשוי להשתנות - יש עדיין בניינים שאנחנו בדילמה עליהם. יש בניינים שהם לא בדיוק להריסה, אבל אולי בפרויקט של פינוי-בינוי נוכל להכניס אותם. זה נתון עצום, באמת לא היה דבר כזה מעולם".

"העניין השני שמאוד חשוב זה הנזק הסביבתי - נזק ההדף. אם פעם הנזק הסביבתי היה מאוד קל - חלונות, קצת רעפים - הפעם הנזק עצום יותר. חלונות ממש נעקרים מהמקום, נכנסים לתוך הבית. כבר לא מדובר בנזקים קלים שאפשר לשים ניילון ולהגיד 'אוקיי, אני חי כמה ימים בלי חלון עד שיגיע הזגג'. הנזקים עצומים במרחק הקרוב לזירה, אבל גם במרחקים הרחוקים. וזה יוצר מצב שמזירה אחת אנחנו מגיעים ל-1,500-2,000 תביעות. לצורך ההשוואה, בעבר כאשר היה מדובר בירי של חמאס או מחיזבאללה ברוב המקרים, מזירה הייתם מגיעים ל-200 תביעות. ההבדלים עצומים".

"זה יוצר לנו אתגר תפעולי עצום. יש לך המון זירות גדולות עם כמויות של נזקים, חלק מהזירות בימים הראשונים סגורות כי פיקוד העורף לא מאפשר להגיע אליהן. כך למשל היה בזירה ברמת גן, כי במשך כמה ימים נפלו חלונות מבנייני המשרדים למעלה.

"זה מאוד מאוד קשה לטפל בהיקף כזה בזמן כל כך מצומצם. מבחינת אזרחים, מדובר בלמעלה מ-10,000 מפונים למלונות וכ-2,000 בתי אב".

בוא נדבר על השאלה שהכי מטרידה את האזרחים - כסף. מתי האזרחים צפויים לקבל את הכסף? האם התחלתם לשלם כבר פיצויים?

"שילמנו לרשויות המקומיות מקדמות על פינוי האזרחים לבתי המלון. וגם לחלק מהאזרחים התחלנו כבר לשלם כסף, אם זה על דיור חלופי ועל נזקים. גם במסגרת המסלול המהיר התחלנו לשלם כספים וגם במסלול הארוך התחלנו לשלם מקדמות - יש הרבה שקיבלו גם מקדמות עבור התכולה וגם דמי שכירות. זה קורה כל היום".

יש אזרחים רבים שמתלוננים על חסמים בירוקרטיים, איך פעלתם להוריד את החסמים הללו?

"אחת הפעולות הכי גדולות שעשינו כדי להוריד את החסמים הבירוקרטיים זה להרחיב את המסלול המהיר על סכומים עד 30,000 שקל בעקבות המערכה מול איראן. אתה לא צריך לחכות לשמאי, אתה רק מצלם את הנזק, מעלה הצעת מחיר, אנחנו בודקים שזה סביר, מאשרים לך את זה. אני חושב שזה פתרון שמוריד חסמים בירוקרטיים. מעולם לא עשינו דבר כזה, פעם ראשונה".

"חשוב לדעת, הדבר הזה התחיל כהיערכות שהנחה אותנו שר האוצר שבוע לפני המתקפה. אני מניח ששר האוצר מתוקף היותו בקבינט הביטחוני כנראה ידע שיכולה להיות מערכה כזאת וביקש מאיתנו כבר אז להיערך ל'מסלול ירוק', ואחרת לא היינו מצליחים להעלות אותו בזמן. ממש נערכנו לפני למלחמה, הנחו אותנו כבר זמן רב לפני להיערך לאפשרות להסלמה עם איראן ועשינו היערכות גדולה גם לנוהל עם הרשויות המקומיות וגם למסלול המהיר. אם היינו בונים אותו רק כשהתחילה המערכה, מעולם לא היינו יכולים להעלות אותו לאוויר".

"תתחילו לחפש דירה שכורה קרוב לאיפה שגרתם"

יש אזרחים שיושבים עכשיו בבתי מלון עם המשפחות שלהם, הבתים שלהם נהרסו כליל, ואף אחד לא דיבר איתם. מה הם אמורים לעשות בשלב הזה?

"יש לנו נציגים במלונות, אתמול היינו בחמישה והיום אנחנו ב-18 מלונות. אנחנו מגיעים עם מחשבים ניידים, יושבים במלון, שואלים שאלות ומנסים לקדם את ההליכים שלהם.

מחר צפוי לעלות דף מידע ספציפי לאנשים שהבית שלהם נהרס לחלוטין. הייתי אומר להם כבר להתחיל לחפש בתים להשכרה לתקופה ארוכה יותר כי להיות במלון עם ילדים למשך שהות ארוכה זה לא כל כך נחמד. תתחילו לחפש דירה שכורה קרוב לאיפה שגרתם במטרה שתוכלו להמשיך להחזיר את החיים למסלולם, אנחנו לא רוצים שהם יגורו רחוק כדי שיהיו קרובים לבתי הספר ולעבודה - כבר ממחר הם יכולים להעלות לנו את השכירות לאתר רשות המיסים ואנחנו נוכל לקדם את השכירות ולשלם גם את התחילה בהתאם למגבלה הקבועה בחוק".

איך אתם מתמודדים עם עליית מחירי השכירות באזורים שנפגעו?

"אם המשפחה מצאה דירה באותם מאפיינים של הדירה - בואי ניתן דוגמה: בפתח תקווה יש מגדל ליד שלא נפגע. היו לי 4 חדרים, מצאתי במגדל ליד 4 חדרים ואני צריך לשלם עכשיו 8,000 שקל - אז נשלם 8,000, גם אם השוק לפני זה היה 6,000.

"אנחנו יודעים שהשוק ככל הנראה הולך לעלות בכל הערים שהיו בהן פגיעות קשות, כי בסוף ההיצע קטן והביקוש גדול. אז אם הוא ימשיך לשלם את השכירות שלו ויקבל מאיתנו את השכירות החלופית שהיא אפילו יותר גבוהה ממה שהוא משלם, כי המחיר עלה, אף אחד לא יפגע.

"יצאה הנחיה מסודרת בנושא הזה - כן, אבל רק באותם מאפיינים. לא שהוא ייקח בית עם בריכה אם לא הייתה לו בריכה".

"אנחנו יודעים שהשוק ככל הנראה הולך לעלות בכל הערים שהיו בהן פגיעות קשות, כי בסוף ההיצע קטן והביקוש גדול. אז אם הוא ימשיך לשלם את השכירות שלו ויקבל מאיתנו את השכירות החלופית שהיא אפילו יותר גבוהה ממה שהוא משלם, כי המחיר עלה, אף אחד לא יפגע"

"יש בעיה בהנגשת מידע על סוגיות חדשות"

בוא נדבר על שוכרים ומשכירים כי שם יש בלגן שלם.

"מי ששוכר דירה ויש לו חוזה לשנה והדירה שלו נפגעה, עליו להמשיך לשלם את שכר הדירה. ככל שהוא ימצא דירה בעלת מאפיינים דומים לדירה שהוא שכר, אנחנו נשלם לו את שכר הדירה - גם אם הוא גבוה יותר לאור עליית המחירים. אבל אם השוכר יבטל את ההסכם, הוא יאבד את הזכות שנשלם לו דיור חלופי ואז הוא רק יוכל להיפגע מזה כי הוא ישכור דירה דומה עם שכר דירה גבוה יותר. בתקופת הביניים של חיפוש הדירה, אנחנו בינתיים ממנים מלון, כולל שלוש ארוחות ביום, אבל הוא צריך להמשיך לשלם את השכירות המקורית. זה מנגנון שמעודד גם שוכרים וגם משכירים לא לבטל את החוזה. עכשיו יכול להיות שיצא מצב שהחוזה יסתיים לפני כן ואז יש בעיה למשכירים - אנחנו חושבים על פתרונות חקיקתיים".

ומה לגבי הכרה באובדן דמי שכר דירה למשכירים בעקבות ביטולי חוזה?

"החקיקה אומרת שלא. אין הכרה באובדן שכר דירה. הפתרון שנתתי גם יפתור לשוכר את הבעיה. אנחנו יודעים שהשוק ככל הנראה הולך לעלות בכל הערים שהיו בהן פגיעות קשות. אם שוכר ימשיך לשלם את השכירות שלו ויקבל מאיתנו את השכירות החלופית שהיא אפילו יותר גבוהה ממה שהוא משלם, אף אחד לא יפגע. אם השוכר יבטל את חוזה השכירות שלו אז הוא יפגע גם בעצמו וגם במשכיר. אנחנו רוצים למצוא פתרונות גם למשכירים ובוחנים את זה - אם המעגל שהסברתי יישבר, אז צריך פתרון אחר".

מה הביקורת העיקרית שאתם מקבלים?

"אני חושב שיש לנו כרגע קצת בעיה בהנגשת מידע על סוגיות חדשות. חשוב להבין, נוצרו סוגיות חדשות - הפינויים היו מהירים ובהיקפים גדולים ולא תמיד בזמן אמת האזרחים יודעים את המידע. על זה אנחנו עובדים בימים האחרונים ביתר שאת עם עלוני מידע נוספים, אם זה בהנחיות ספציפיות לכל מיני תרחישים - שוכר, משכיר, טווח ארוך, טווח קצר. הדברים הרגילים קיימים, המערכה הזו יוצרת סוגיות חדשות שלפעמים לוקח כמה ימים לקבל החלטה מה עושים בהן, ובזמן הזה יש חוסר מידע".

למשל?

"אני מדבר על כל הנושא של שוכרים ומשכירים, שותפים בדירה, בניינים שנהרסו, האם הורסים את הבניין או לא. יש כאן גם שאלות של פינוי-בינוי. המערכה הזו יצרה כל מיני סוגיות מורכבות שלא התמודדנו איתן לפני ואנחנו פועלים במרץ כדי להוציא את המידע עכשיו".

"אנחנו נגיע לכל אזרח"

יש הרבה אנשים שיושבים עכשיו בבתי מלון או אצל קרובים ומחכים שיצרו איתם קשר, מרגישים חוסר אונים. מה המסר שלך אליהם?

"קודם כל אנחנו מבינים את המצב שאתם נמצאים בו ואת הלחץ. אני יכול להבטיח שאנחנו נגיע לכל אזרח וניתן את השירות הטוב ביותר, לכולם. הצוותים בשטח מבינים את המצב שאתם נמצאים בו. צריך להבין גם את העומס שמוטל עלינו - לא משנה מה אנחנו עושים, עובדים מסביב לשעון, צוותים מוגברים. בסוף יש קבוצה סגורה של שמאים במדינת ישראל. המלחמה הזו מאוד אגרסיבית וטילים שאנחנו לא רגילים אליהם, הצוותים עובדים תחת הנחיות מחמירות של פיקוד העורף, חלקם נמצאים שם באזעקות, חלקם גם חוששים קצת ואני יכול להבין אותם.

"רשות הפיצויים הצליחה לעשות מלחמה של שנה וחצי, כשאנחנו נערכנו במשך כל השנים למלחמה של חודש. זה היה תרחיש הייחוס. תרחיש הייחוס הוא הכי קריטי עבורנו, כך גזרנו את הצוותים, את ציוד המחשוב, הכל. אנחנו נמצאים במלחמה מה-7 באוקטובר לא מאז שהחל מבצע 'עם כלביא', נכנסנו למבצע הזה בשיא הלחץ עם אלפי תיקים פתוחים בכל הארץ ובדרום. זה קשוח לחלוטין ואני רוצה לשבח את הרשות על שהצליחה לעמוד בזה".