68% פחות סטרס: כך תוכלו להירגע – גם בימי מלחמה

מחקר מאוניברסיטת סאסקס מצא כי קריאה סוחפת מפחיתה את רמות הסטרס בעשרות אחוזים – יותר מכל פעילות אחרת • בשעה שבה השגרה מתערערת והחדשות חונקות, יש אנשים שפונים דווקא למילים, לספרות • דווקא בעידן של רשתות וחדשות בלתי פוסקות, כשאנחנו מוצפים, הספרות מציעה מקלט אחר: שקט, אישי, עמוק

"החוסן הנפשי שלנו גלום בסיפור שאנו מספרים לעצמנו". צילום אילוסטרציה. צילום: איי.אף.פי

האזעקות, הדיווחים הקשים והמתח הביטחוני המתמשך יוצרים עומס רגשי אדיר. בשעה שבה השגרה מתערערת והחדשות חונקות, יש אנשים שפונים דווקא למילים: לספרות. לא כתחביב, אלא כעוגן. כדרך לנשום מחדש.

הספרות - כדרך לנשום מחדש, צילום: אילוסטרציה, AFP

מחקר מאוניברסיטת סאסקס מצא כי קריאה סוחפת מפחיתה את רמות הסטרס ב־68% – יותר מכל פעילות אחרת, כולל מוזיקה, הליכה או שתיית תה. דווקא בעידן של רשתות וחדשות בלתי פוסקות, כשאנחנו מוצפים, הספרות מציעה מקלט אחר: שקט, אישי, עמוק.

"פותח ספר לעולם אחר"

במכללת סמינר הקיבוצים יודעים היטב שלספרים יש תפקיד עמוק גם – ואולי במיוחד – בעתות משבר. פרופ’ שי פרוגל, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללה, מצטט את ש"י עגנון: "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו – פותח ספר ורואה עולם אחר. זה אולי נשמע כמו אסקפיזם", הוא אומר, "אבל זו לא רק בריחה. זו גם דרך לחזור עם מחשבה אחרת".

לדבריו, יש ערך רב גם – ואולי דווקא – בקריאת ספרים שמדברים על משבר. כמו הרומן "הדֶבר" של אלבר קאמי, שמתאר עיר מוכת מגפה. "הספר הזה הפך לנקודת התייחסות גם בזמן הקורונה, משום שהוא לא מדבר רק על מחלה – אלא על חברה, מוסר, והאופן שבו בני אדם מגיבים לאיום קולקטיבי".

רומן אחר בכיוון זה הוא "המנדולינה של קפטן קורלי", שמספר על אהבה ומלחמה באי היווני קפלוניה בעת מלחצת העולם השנייה. פרופ' פרוגל ממליץ לשלב בין סוגי קריאה: מצד אחד ספרים על משבר, שמאפשרים עיבוד של המציאות הקשה, ומצד שני ספרות בלשית, שמאפשרת לנו לברוח לעולם בדיוני של עלומה ומסתורין. אך יותר מכול ממליץ על ספרי שירה, שמעניקים לנו רגעים של יופי במציאות הכעורה.

בין המלצותיו:

- הדֶבר / אלבר קאמי
- האיש שצפה ברכבות / ז’ורז’ סימנון
- המנדולינה של קפטן קורלי / לואי דה ברנייר
- כוכבים בחוץ / נתן אלתרמן
- שירים שונים / נתן זך

"ספרים מאפשרים לחקור רגשות, לתת להם שם ולהתמודד": ד"ר לילי גלזנר, ראשת החוג לספרות, חוקרת ספרות ילדים ונוער ומדריכה פדגוגית להוראת הספרות במכללת סמינר הקיבוצים, מסבירה: "אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם פחדים ומצוקות, היא באמצעות מפגשים עם יצירות ספרות – יצירות המפגישות את המאזינים והקוראים הצעירים עם דמויות שמתמודדות – כמוהם – עם מצבים מורכבים ואפילו מאיימים".

"בין הצדק לאמי - אני בוחר באמי". הפילוסוף והסופר הצרפתי יליד אלג'יריה אלבר קאמי, צילום: GettyImages

לדבריה, ספר כמו "בתוך הלב שלי, ספר עם רגשות" מאת ג'ו ויטק, מאפשר לנו – המבוגרים – לחקור עם ילדים צעירים את נושא הרגשות: "להכיר בכך שמצב רגשי אינו מצב סטטי, שאנו חווים מנעד רגשות ובעיקר שיש דרכים להתמודד עם רגשות קשים, כגון פחד".

עוד היא מציינת את "לאן הולכות הדאגות בלילות" מאת אנתוני בראון, שמציע שתי נקודות מבט על תחושת דאגה ילדית – מצד ההורים שמבקשים לגונן אך אינם נותנים מקום לתחושה, ומצד הסבתא שמסוגלת להתחבר לחוויה הילדית ולסייע בהתמודדות. "גם הספר הזה מזמין שיחה וחשיבה משותפת על דרכים פוריות ואותנטיות שבהן ילדים יכולים להתמודד עם דאגות או פחדים".

לדבריה, יש גם ספרים שמסייעים באמצעות הזדהות עם גיבורים צעירים – כמו "הנסיכה שלבשה שקית נייר" מאת רוברט מאנץ', שבו אליזבת מצליחה להכניע דרקון באמצעות חוכמתה.

גלזנר מוסיפה: "ילדים בגיל הרך זקוקים למבוגרים שיסייעו להם לתת שם לתחושות ולרגשות. עצם ההשתקעות בקריאת ספר מעורר עניין ועונג יכולה להפחית מתחים וחרדות. במקביל, הורים יכולים להציע קריאה משותפת בספרים המזמנים דיון וחשיבה משותפת על סוגיות ודילמות הרלוונטיות לימים אלו".

אפשר לברוח – ולחזור

ד"ר אורלי גל, מרצה לספרות במכללת סמינר הקיבוצים, מדגישה: "בכל פעם שאדם פותח ספר, הוא עובר לזמן שאול לעולם אחר. לא מדובר רק במילים על נייר או בדיו על מסך – אלא בכניסה אל יקום מקביל שבו הוא יכול לשהות.

"ספרים מאפשרים לברוח מהמציאות אך גם לחזור אליה, הם יכולים לאפשר לנו לראות דברים מזוויות חדשות או פשוט – לנוח. עבור הקורא/ת, העולם שבספר יכול להיות כמו חדר צדדי בבית רועש – שקט, בטוח ומלא באפשרויות; הוא יכול להיות מקום שבו ניתן לעצור את הזמן, להשתיק מחשבות וקולות טורדניים ובמקביל לפגוש ולהתוודע לדמויות, לעלילות או לאפשר יציאה למסע".

"לא לרוץ עם המילים - ילדים רואים סיפור בתמונות, בעיקר בעיני רוחם" (אילוסטרציה), צילום: רפאל בן־ארי

לדבריה, "דרך סיפורים של אחרים, אנחנו פוגשים לא פעם גם את עצמנו – דרך כאבם, שמחותיהם, פחדיהם וחלומותיהם אנחנו יכולים לגעת בזהירות גם באלו שלנו. לכן, ספר הוא לא פעם לא רק מפלט – אלא גם מרחב יצירתי ורגשי מתווך, מעין 'הרחקת עדות' או יקום מקביל המאפשר לנו להתרווח בתוכו, להיאחז בו, להיטען, ואז לשוב אל המציאות".

ספרים מומלצים:
לילדים ונוער:

- סיפורי איתמר / דויד גרוסמן
- בילבי / אסטריד לינדגרן
- הקוסם מארץ עוץ / פרנק באום
- משחק החול / אורי אורלב

בניגוד לילדים, מבוגרים יודעים מה הם אוהבים; רומנים היסטוריים, רומן רומנטי, בלש, ביוגרפיות או סיפורי מסע. בכל זאת כדאי להזכיר ספרים שיכולים להוות אחיזה בזמנים שכאלה.

למבוגרים:

- האדם מחפש משמעות / ויקטור פרנקל
- ספרי שירה: לאה גולדברג, יהודה עמיחי, ויסלבה סימבורסקה ואחרים.
- האודיסאה / הומרוס
- החיים כמשל / פנחס שדה
- ספרות פנטזיה: ספר החול / חורחה לואיס בורחס
- ההוביט / שר הטבעות / טולקין

לא כל קריאה חייבת להיות עיבוד רגשי מעמיק. לפעמים, דווקא בריחה לעולם בדיוני – מספקת תחושת שליטה, נחמה ודמיון חיובי. ספרי פנטזיה ומתח מאפשרים גיבורים ברורים, עלילות מנחמות וסופים שניתן להיאחז בהם – גם כשסביבנו יש חוסר ודאות.

ספרי פנטזיה מומלצים:

- הסיפור שאינו נגמר / מיכאל אנדה
- נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים / ק"ס לואיס
- ארץ האגדות / כריס קולפר
- הארי פוטר (סדרת ספרים) / ג'יי.קיי. רולינג

אז אם נדמה שהכול רועש – נסו לפתוח ספר ואולי תגלו משהו אחר: את עצמכם, דרך עיניים אחרות, בעולם בטוח יותר – גם אם זמני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר