"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקיפת מתקני הגרעין באיראן: האם נפלטה קרינה רדיואקטיבית?

נכון לרגע זה העולם אינו עומד בפני סכנת קרינה גרעינית משמעותית • התגובה העולמית וההתנהלות הזהירה של הגורמים הבינלאומיים מהוות עדות לכך שהלקחים מאסונות עבר נלמדו היטב

,עודכן
0השמעה
הנשיא טראמפ צופה בתוצאות התקיפה האמריקנית. צילום: רויטרס

העולם עצר את נשימתו כאשר ארצות הברית, בתיאום עם ישראל, תקפה את מתקני ההעשרה הגרעיניים בנתנז, פורדו ואיספהאן שבאיראן. תוך דקות ספורות הופיעו כותרות ברחבי הגלובוס עם חשש מהדהד לשאלה קריטית אחת: האם העולם עומד בפני סכנה חדשה של קרינה רדיואקטיבית?

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) הודיעה רשמית כי לא נמצאו עדויות לרמות חריגות של קרינה בסביבה מחוץ לאתרים שנפגעו. עם זאת, החשש העיקרי מתמקד בתוך המתקנים עצמם, שם עלולים להימצא חומרים רעילים במיוחד כגון אורניום הקסאפלואוריד (UF₆), אשר עשויים להוות סכנה כימית משמעותית במקרה של דליפה או חשיפה לא מבוקרת.

חשוב להבהיר כי מתקני ההעשרה אינם דומים לכורים גרעיניים פעילים כמו זה שבבושהר, שם קיימים חומרים רדיואקטיביים מסוכנים פי כמה, תוצרי ביקוע כגון צזיום וסטרונציום. בעוד שתקיפת כור פעיל עלולה להביא לפליטה מסיבית של קרינה לסביבה, מתקני ההעשרה הפועלים בעיקר עם אורניום מועשר, אינם בעלי סיכון זהה. רוב האורניום במתקנים אלה מועשר לרמות של בין 60% עד 90%, אך בכמות מוגבלת ובתנאים מבוקרים, ולכן הסיכוי לפיזור קרינה קטלני במרחב הוא נמוך משמעותית.

מנקודת מבט רפואית, הסכנה המיידית במקרה של חשיפה בתוך המתקן היא בעיקרה כימית ולא רדיואקטיבית. החומר UF₆, אם משתחרר לחלל סגור, עלול לגרום לפגיעה חריפה בדרכי הנשימה ולעיתים אף להיווצרות של חומצה פלואורית המסכנת את הרקמות. אולם, השפעות ארוכות טווח של חשיפה רדיואקטיבית, כגון גידולים ממאירים ופגיעות מערכתיות, אינן צפויות אלא אם כן מדובר בחשיפה גבוהה וממושכת במיוחד – תרחיש בלתי סביר לאור הנסיבות הנוכחיות.

התובנות הרפואיות העדכניות מעלות כי אין כל צורך במיגון מיוחד או פעולות רפואיות יוצאות דופן בקרב הציבור הרחב. עם זאת, מומלץ שהסוכנויות הבינלאומיות ימשיכו לנטר ולבדוק את המצב בשטח, תוך שקיפות מרבית למניעת כל סיכון עתידי אפשרי.

לסיכום, למרות הדרמטיות של האירועים האחרונים, הנתונים מראים בבירור כי נכון לרגע זה, העולם אינו עומד בפני סכנת קרינה גרעינית משמעותית. התגובה העולמית וההתנהלות הזהירה של הגורמים הבינלאומיים מהוות עדות לכך שהלקחים מאסונות עבר נלמדו היטב, וכי תשומת הלב הרפואית והבטיחותית מופנית באופן ממוקד ונכון למניעת כל איום אפשרי על בריאות הציבור.

--

ד”ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה מנהלת המרכז הרב-תחומי, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר