"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

החוק הבלתי כתוב מהכדורגל ששני שרים לא למדו

ההחלטה להקל את הגבלות העורף נדמית מוקדמת ואפילו פזיזה • שרי הביטחון והאוצר הסבירו שהמטרה היא לשגר מסר של ניצחון, אך להחלטה יש צדדים נוספים • הדרך לשמר את היתרון אינה רק בהישגים צבאיים, אלא ביכולת לצאת מהמלחמה עם מספר נפגעים נמוך ככל האפשר

,עודכן
0השמעה
זירת הפגיעה במרכז. צילום: אי.פי.אי

לא צריך להיות אוהד כדורגל מדופלם כדי לדעת שכדורגל משחקים תשעים דקות (ולפעמים נדרשת גם הארכה).ובעברית: לא חוגגים, לא מכריזים, ובטח לא נתפסים לשאננות עד לרגע שבו המשחק נגמר. באמת נגמר.

זירת הפגיעה במרכז,צילום: רויטרס
זירת הפגיעה במרכז,צילום: GettyImages
זירת הפגיעה במרכז,צילום: רויטרס

ובהיבט הזה - ההחלטה, המשונה במקצת, של פיקוד העורף להקל את ההגבלות על העורף ולהתיר את רסן ההתגוננות, שישה ימים בלבד לתוך מבצע ״עם כלביא״, ההחלטה הזאת נדמית כרגע מעט מוקדמת מהרצוי, ואפשר שאפילו פזיזה.

שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', כל אחד בתורו, הסבירו כי אחת הסיבות המרכזיות להחלטה היא הרצון לשגר מסר של ניצחון ושיבה לשגרה אזרחית בישראל, שעה שבאיראן המצב שונה בתכלית. אין להקל ראש, כמובן בחשיבותם של מסרים תודעתיים במלחמה שיש לה גם מרכיב פסיכולוגי, אבל יש להחלטה הזאת צדדים נוספים, ונדמה שאלה לא שוקללו לתוכה.

"מהר, מהר מהר, תבואו - פגיעה ישירה במבנה בן 12 קומות": השיחה למד"א מהפגיעה במרכז// צילום: יוסי זליגר

הראשון הוא שהודעה פומבית כזאת מגיעה, מן הסתם, גם לאזניים איראניות, וסביר מאד להניח שמעלה את רף המוטיבציה שלהם לפגוע בעורף הישראלי, במיוחד כאשר זה ממוגן פחות ונע במספרים גדולים יותר בדרכים וברחובות. נדמה שעניין זה מובן מאליו.

ההרס הרב בבית החולים סורוקה,צילום: אי.פי
ההרס הרב בבית החולים סורוקה,צילום: רויטרס
הנזק בבית החולים סורוקה,צילום: AFP

בנוסף, ומבלי לגרוע דבר מיכולתו של צה״ל להעריך את רמת הסיכון שנשקפת לעורף, לצד יכולות השיגור של האיראנים - האפשרות שיש עדיין מספר הפתעות באמתחת האיראנים קיימת בהחלט, והעבר הקרוב מלמד אותנו שהאוייב יודע גם הוא להפתיע אותנו ולהעמיד לא מעט מהנחות היסוד שלנו (שלום לך, קונספציה; ושלום לך 7 באוקטובר) באור עגום במיוחד.

ומכאן, ובהתחשב בכך שמדובר בחזית שמשכה צפוי להיות קצר באופן יחסי, נכון הרבה יותר לאמץ את הביטוי האמריקני המפורסם: Better safe than sorry (מוטב להיות בטוח מאשר להצטער). וכל עוד אינך בטוח ב-100 אחוזים תמימים שהסכנה חלפה, מוטב לנהוג במשנה זהירות, אפילו מוגזם, מאשר להצטער, ולו לרגע אחד. אחרי הכל - להצטער על טעות במקרה הזה פירושו לסבול מכה כואבת מאוד.

ועצה קטנה מכאן לכל שרי הממשלה אשר משגרים הודעות בעניין המלחמה לתקשורת: לאט לכם. דעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על ניהול המלחמה הזאת אינה מעניינת או חשובה; כך גם אלה של שר האוצר או שרת התחבורה. יש לשני אלה משימות חשובות בהרבה לטפל בהם בעת הזו, ומוטב שיניחו לראש הממשלה ולמערכת הביטחון לנהל גם את הזירה הצבאית והמדינית, ובוודאי שגם את זו התקשורתית.

זירת הפגיעה בחולון,צילום: GettyImages
זירת הנפילה בחולון,צילום: דובר צה"ל
זירת הפגיעה בחולון,צילום: אי.פי

את עגלת הניצחון על האיראנים אסור לרתום לפני הסוסים; גם מכיוון שהמלחמה הזאת טרם הסתיימה; אבל בעיקר מכיוון שעד לשריקת הסיום דברים רבים עדיין עלולים להשתבש (חו״ח), ופגיעה קשה בעורף, גם אם בפגיעה נקודתית אחת, היא אפשרות שכל עוד הקרבות נמשכים - היא אפשרות ריאלית וגם מסוכנת מאוד.

העורף הישראלי מוכיח לאורך כל המלחמה הזאת עמידות וחוסן מרשימים. הוא מסוגל לעמוד בשבוע-שבועיים נוספים של נהלי התגוננות מחמירים, מכיוון שגם הוא יודע שפגיעה קשה בעורף משוקללת לתוך תוצאות המלחמה והכרזה עליה כניצחון. כך שהדרך לשמר את היתרון ולהבטיח ניצחון אינה רק בהישגים שצה״ל יביא, כי אם לא פחות מכך, ביכולת של ישראל לצאת מהמלחמה הזאת עם מספר נפגעים נמוך ככל האפשר.

אז חזרה להוראות ההתגוננות המחמירות לא רק תנסוך בציבור ביטחון רב יותר, וכמובן תקטין את ההסתברות לפגיעה קשה, אלא גם תסייע מאד לעיצוב תמונת ניצחון. ואת הניצחון הזה כולם רוצים. כנראה שיותר מעוד הפגנת שאננות ויהירות, גם אם במחיר ויתור על כל הנעים שזה עושה לאגו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר