החוק הבלתי כתוב מהכדורגל ששני שרים לא למדו

לא צריך להיות אוהד כדורגל מדופלם כדי לדעת שכדורגל משחקים תשעים דקות (ולפעמים נדרשת גם הארכה).ובעברית: לא חוגגים, לא מכריזים, ובטח לא נתפסים לשאננות עד לרגע שבו המשחק נגמר. באמת נגמר.

ובהיבט הזה - ההחלטה, המשונה במקצת, של פיקוד העורף להקל את ההגבלות על העורף ולהתיר את רסן ההתגוננות, שישה ימים בלבד לתוך מבצע ״עם כלביא״, ההחלטה הזאת נדמית כרגע מעט מוקדמת מהרצוי, ואפשר שאפילו פזיזה.

שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', כל אחד בתורו, הסבירו כי אחת הסיבות המרכזיות להחלטה היא הרצון לשגר מסר של ניצחון ושיבה לשגרה אזרחית בישראל, שעה שבאיראן המצב שונה בתכלית. אין להקל ראש, כמובן בחשיבותם של מסרים תודעתיים במלחמה שיש לה גם מרכיב פסיכולוגי, אבל יש להחלטה הזאת צדדים נוספים, ונדמה שאלה לא שוקללו לתוכה.

הראשון הוא שהודעה פומבית כזאת מגיעה, מן הסתם, גם לאזניים איראניות, וסביר מאד להניח שמעלה את רף המוטיבציה שלהם לפגוע בעורף הישראלי, במיוחד כאשר זה ממוגן פחות ונע במספרים גדולים יותר בדרכים וברחובות. נדמה שעניין זה מובן מאליו.

בנוסף, ומבלי לגרוע דבר מיכולתו של צה״ל להעריך את רמת הסיכון שנשקפת לעורף, לצד יכולות השיגור של האיראנים - האפשרות שיש עדיין מספר הפתעות באמתחת האיראנים קיימת בהחלט, והעבר הקרוב מלמד אותנו שהאוייב יודע גם הוא להפתיע אותנו ולהעמיד לא מעט מהנחות היסוד שלנו (שלום לך, קונספציה; ושלום לך 7 באוקטובר) באור עגום במיוחד.

ומכאן, ובהתחשב בכך שמדובר בחזית שמשכה צפוי להיות קצר באופן יחסי, נכון הרבה יותר לאמץ את הביטוי האמריקני המפורסם: Better safe than sorry (מוטב להיות בטוח מאשר להצטער). וכל עוד אינך בטוח ב-100 אחוזים תמימים שהסכנה חלפה, מוטב לנהוג במשנה זהירות, אפילו מוגזם, מאשר להצטער, ולו לרגע אחד. אחרי הכל - להצטער על טעות במקרה הזה פירושו לסבול מכה כואבת מאוד.

ועצה קטנה מכאן לכל שרי הממשלה אשר משגרים הודעות בעניין המלחמה לתקשורת: לאט לכם. דעתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על ניהול המלחמה הזאת אינה מעניינת או חשובה; כך גם אלה של שר האוצר או שרת התחבורה. יש לשני אלה משימות חשובות בהרבה לטפל בהם בעת הזו, ומוטב שיניחו לראש הממשלה ולמערכת הביטחון לנהל גם את הזירה הצבאית והמדינית, ובוודאי שגם את זו התקשורתית.

את עגלת הניצחון על האיראנים אסור לרתום לפני הסוסים; גם מכיוון שהמלחמה הזאת טרם הסתיימה; אבל בעיקר מכיוון שעד לשריקת הסיום דברים רבים עדיין עלולים להשתבש (חו״ח), ופגיעה קשה בעורף, גם אם בפגיעה נקודתית אחת, היא אפשרות שכל עוד הקרבות נמשכים - היא אפשרות ריאלית וגם מסוכנת מאוד.

העורף הישראלי מוכיח לאורך כל המלחמה הזאת עמידות וחוסן מרשימים. הוא מסוגל לעמוד בשבוע-שבועיים נוספים של נהלי התגוננות מחמירים, מכיוון שגם הוא יודע שפגיעה קשה בעורף משוקללת לתוך תוצאות המלחמה והכרזה עליה כניצחון. כך שהדרך לשמר את היתרון ולהבטיח ניצחון אינה רק בהישגים שצה״ל יביא, כי אם לא פחות מכך, ביכולת של ישראל לצאת מהמלחמה הזאת עם מספר נפגעים נמוך ככל האפשר.

אז חזרה להוראות ההתגוננות המחמירות לא רק תנסוך בציבור ביטחון רב יותר, וכמובן תקטין את ההסתברות לפגיעה קשה, אלא גם תסייע מאד לעיצוב תמונת ניצחון. ואת הניצחון הזה כולם רוצים. כנראה שיותר מעוד הפגנת שאננות ויהירות, גם אם במחיר ויתור על כל הנעים שזה עושה לאגו.