על רקע תקיפת צה"ל בצנעא שבתימן הבוקר (רביעי), ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, השתתף במשדר מיוחד של "ישראל היום" עם לילך שובל, הכתבת לענייני צבא וביטחון. "אנחנו היום 600 ימים למלחמה. 58 חטופים נמקים במנהרות חמאס. צריך לשים לזה סוף וצריך להגיד: זו לא רק חובה מדינית. זו חובה מוסרית. עם ישראל, שמקדש את החיים, לא יכול להרשות לעצמו מצב שאנחנו מתרגלים למצב הזה שהם נמצאים שם. זה לא משהו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו".
אילת 2030 - אלי לנקרי // משה בן שמחון
"כל כך רלוונטי שעכשיו יש תקיפה בתימן. לאורך כל החודשים האחרונים, בכל הזדמנות שהייתה לי, אמרתי באופן הכי ברור: אי אפשר להבליג כבר מהרגע הראשון שהחות'ים התחילו לתקוף. אילת הייתה הראשונה לחטוף. יותר מ-300 תקיפות לעיר. למזלנו הצלחנו להדוף את רוב השיגורים. אסור לנו לשכוח - חמישה שיגורים כן חדרו לעיר ונמלו בנמל ובחיל הים ועל בית ספר - אירוע שנגמר בנס".
לנקרי דיבר על ההשפעות של המלחמה על אילת. "היום זה לא משפיע על התיירות, אבל זה משפיע על הנמל. הנמל סגור. ומדינה ריבונית לא יכולה להרשות לעצמה שנתיב שיט בינלאומי יסגר על ידי ארגון טרור. בעבר יצאנו למלחמה על סגירת מצרים. נכון, הנמל הוא לא עם אלפי עובדים אבל הוא עוגן כלכלי חשוב לעיר וטוב שצה"ל לקח על עצמו, אחרי שהאמריקנים עשו את שלהם, לוקח על עצמו את המלחמה הזאת. כמו בחזיתות אחרות. לשמחתנו, אכן מדובר בשנה שלמה שהעיר במצב תיירותי טוב. בעיקר תיירות פנים. לא רואים עדיין תיירות חוץ. אבל המלונות מלאים עד אפס מקום. אני אזכיר שבשבעה חודשים ראשונים - ספגנו מכה קשה".
"התמודדנו עם השאלה בנוגע לעובדים בתחילת המלחמה", אמר לנקרי בתשובה לשאלה לחשש מצד העובדים הירדנים. "כרגע יש הסכם. בין היתר מוגדר שם שירדן יכולה להכניס 2,500 עובדים לאילת. זה טוב להם וגם לנו. בהיעדר פתרונות אחרים, קשה להביא עובדים לתעשיית התיירות. אני הצעתי כששאלו אותי אם זה בסדר להגדיל את כמות הירדנים, אמרתי לא. מה שכתוב בהסכם השלום צריך לכבד, אבל לא לגדל את המספר. אנחנו מאזנים בין העובדים הירדנים לבין עובדים זרים כי ההישענות הזאת, כמו ההישענות על תעשיית התיירות מסוכנת, זו גם הישענות מסוכנת. אנחנו צריכים למצוא את האיזון. החשש הוא כמובן לא רק ביטחוני. זאת יכולה להיות החלטה שלהם, שפתאום מפסיקים את הכניסה של העובדים. אנחנו נהיה בכנס. המשמעות תהיה לסגור את בתי המלון. המטרה שלי כרגע היא להתחיל לאזן ואני חושב שמבינים את זה".
בנוגע לשאלה של הגיוון התעסוקתי, אמר לנקרי כי הוא פועל ללא הפסק. "כל היום אני עוסק בזה. לא חיכינו למשברים של הקורונה או לסערה שהייתה בחוף היפהפה שלנו. או למלחמה שבאה אחר כך. ידענו שההישענות מסוכנת. בשנים האחרונות אנחנו פועלים ביתר שאת. פנינו למקומות בהם לאילת יש יתרונות. למשל חקלאות ימית וביו-טכנולוגיה ימית. יש לנו מכוני מחקר מהטובים בעולם".
אתה מקבל שיתוף פעולה מהמדינה?
"כן. עברה החלטה בסך של 170 מיליון שקלים. אנחנו יוצאים עכשיו לפארק תעשיות ראשון של מוצרי מזון מהים".
הבעיה שאתם רחוקים מאוד, והטיסות לכאן מגיעות בתדירות לא גבוהה. יש הרבה אנשים שמתלוננים. רכבת הבטיחו, אבל אין. איפה אתם כעירייה נכנסים לאירוע והאם אתה מתוסכל?
"אין לי פריווילגיה להיכנס לתסכולים. במקום להיות מתוסכל, אני מחפש פתרונות. אני עובד יום-יום ושעה-שעה כדי לפתור את הסוגיות של האתגרים הגדולים של אילת. אחד מהם הוא אתגר התחבורה. ויש גם את אתגר הבריאות שהוא קריטי. אני רוצה לומר שמדינת ישראל חייבת לספק לכל התושבים שלה, בין אם בצפון או בדרום, שירותים בסיסיים. שירותי תחבורה ובריאות נאותים. לגבי הרכבת - אנחנו רואים התקדמות. אם המדינה תהיה רצינית, ואם הממשלה תעמוד מאחורי ההחלטות שלה ויממשו את מה שאומרים, בתוך שנה וחצי אפשר להשלים את ההליך התכנוני ולצאת למכרז. מכרז בינלאומי אפילו. וזה מה שצריך לעשות. אם זה יקרה, לא תהיה רכבת ב-2030. אבל שנתיים אחרי? שלוש שנים אחרי? זה אפשרי. 2033 היא שנה ריאלית. בתנאי שיעשו כל מה שהבטיחו. יש תקציב של 200 מיליון שקל, החזירו את צוותי התכנון".
לנקרי ציין כי "הדרכים לאילת הן באוויר, בים וביבשה. יש גם בעיות עם הטיסות. כביש הערבה, צריך להגיד, לזכותה של השרה, עובר שדרוג ענק. אנחנו בתוך תהליך שבו עובדים ללא הפסקה. אנחנו בדרך. השידרוג הזה מציל חיים".
לסיכום אמר לנקרי: "בסוף אנחנו מסתכלים על הדורות הבאים, על הילדים שלנו והנכדים. אנחנו רוצים אילת איכותית ויפה יותר בשביל אותם ילדים. קודם כל, הייתי רוצה שהאתגרים שעליהם דיברנו, כמו אתגר התחבורה והרפואה יהיה מאחורינו. היום השירותים נחותים מאוד ויש פער מאוד גדול. את הפער צריך ואפשר לסגור. זה עניין של החלטה ושל תקציבים. זה עניין של בית ספר לרפואה. גם לא צריכים תקציבים. סגרנו הכל עם בתי ספר בינלאומיים לרפואה. מי צריך לאשר את זה? המל"ג. המועצה להשכלה גבוהה מעכבת את זה - וחבל. זה יכול לפתור את מצוקת הרופאים של העיר. אנחנו מנסים להוביל את זה, ואנחנו נחושים. המל"ג ימשיך להתעקש - נלך דרך חקיקה. שר החינוך תומך ברעיון הזה. די להקים עוד בית ספר לרפואה בויצמן ובהרצליה. בית ספר באילת היא חובה כדי לתת מענה לתושבים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו