‏שחיקת מערך המילואים והפוליטיזציה של המלחמה

סקר חדש של אוניברסיטת רייכמן חושף פערים עמוקים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה במוכנות לשירות מילואים ובתמיכה בהמשך הלחימה ברצועת עזה • המחקר מציג את השחיקה הגוברת במערך המילואים

מבצע "מרכבות גדעון". צילום: דובר צה"ל

בימים בהם הלחימה מתחדשת, כאשר חיילי צה"ל פועלים לביתור הרצועה במסגרת מבצע מרכבות גדעון והמלחמה מתקרבת ליומה ה- 600, עולה ביתר שאת שאלת עומס שירות המילואים והשלכותיו ארוכות הטווח. במשך שנים צה"ל פעל לצמצום מערך המילואים, באופן שנטל המילואים נישא על ידי אחוז הולך וקטן של אזרחי ישראל.

כיום, כאשר אנו נזקקים למשרתי המילואים יותר מתמיד, מתגברים הקולות המעידים על מצוקה הולכת וגוברת במערך המילואים. בסקר שערכנו במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בדקנו האם קולות אלו מהדהדים בעמדות הציבור ביחס לגיוס מילואים והמשך הלחימה?

המילואימניקים שבים לעוד סבב (למצולמים אין קשר לכתבה), צילום: דובר צה"ל

הסקר, שנערך בחודש מאי 2025 בקרב מדגם מייצג של 658 משיבים יהודים, מצא כי ישנם פערים ניכרים בין מצביעי הקואליציה והאופוזיציה בנושא. בעוד 68% ממצביעי הקואליציה תומכים בגיוס המילואים לטובת הרחבת הלחימה ברצועה, רק 21% ממצביעי האופוזיציה הביעו עמדה דומה. פער זה מלמד על הכרסום המתמשך בקונצנזוס בקרב הציבור הישראלי בשאלת המשך הלחימה, אשר הופכת לאיטה לסוגיה פוליטית.

שחיקת הקונצנזוס סביב המלחמה הוא סימן מבשר רעות. אולם חמור מכך היא שחיקת הקונצנזוס סביב שירות המילואים.

שאלנו את המשיבים "במידה והיית נקרא/ת לשרת במילואים, האם היית נענה/נענית בחיוב לקריאה?". גם כאן מצאנו פערים משמעותיים על רקע פוליטי. 67% ממצביעי הקואליציה השיבו כי הם יענו באופן מלא לשירות מילואים, לעומת 52% בלבד ממצביעי האופוזיציה. מדובר באחוזים שאינם גבוהים במיוחד, בעיקר בהשוואה להירתמות של החברה הישראלית לצורכי המלחמה בתחילת המערכה. אחוזים אלו משקפים את השחיקה ההולכת וגדלה במערך המילואים לאורך עשרים חודשי הלחימה.

יתכן כי הסיבה לשחיקה במוכנות הציבור לשרת נעוצה במידת הלגיטימציה לה זוכה המלחמה בקרב מצביעים מהמחנות השונים. כך, למשל, בסקר שערך המכון בחודש אפריל 2025 בקרב מדגם מייצג של 1005 משיבים, נמצא כי בעוד 88% ממצביעי האופוזיציה בעד הפסקת הלחימה תמורת עסקת חטופים, 41% בלבד ממצביעי הקואליציה תומכים בעסקה זו.

לחימה בעזה (ארכיון), צילום: דובר צה"ל

לא זו אף זו, מצביעי האופוזיציה מטילים ספקות עמוקים ביחס למניעים העומדים מאחורי הלחימה המתמשכת ברצועה. בסקר נוסף שערך המכון באותו החודש בקרב מדגם דומה, שאלנו את המשיבים אודות שיקוליו של ראש הממשלה נתניהו בניהול המלחמה. 58% ממצביעי הקואליציה סבורים כי השיקולים העיקריים שמניעים את נתניהו הם שיקולים לאומיים ואסטרטגיים ו 13% חושבים שטובתו האישית והמשך קיום הקואליציה (היתר סבורים שגם וגם). לעומת זאת,6% בלבד ממצביעי האופוזיציה סבורים ששיקולים לאומיים מניעים את נתניהו בניהול הלחימה ונתון מבהיל של 79% שסבור כי נתניהו מונחה בעיקר משיקולים אישיים. מספרים אלו מעידים על התנגדות עמוקה בקרב מצביעי האופוזיציה למלחמה, שרבים מתוכם מטילים צל כבד בנוגע לסיבות התמשכותה. כעת, נראה כי ספקות אלו מוצאים ביטוי במוכנות לשרת בפועל במערך המילואים.  

החברה הישראלית ידעה בעברה לגייס את כלל כוחותיה על מנת לנצח מלחמות. אולם, מלחמות שהיו מצויות במחלוקת פוליטית ששסעה את החברה, הסתיימו לא אחת בכישלון. נראה כי ממשלת נתניהו מעוניינת בהמשך הלחימה על אף ההתנגדויות הגוברות מבית ומחוץ. כמפקד פלוגה במילואים, אשר חווה את מחיריה של המלחמה מקרוב, אני מכיר לעומק את נחיצותה של ההסכמה החברתית כמרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית של צה"ל. התמשכות הלחימה ללא לקונצנזוס רחב עשויה לשחוק את עיקרון השירות המשותף, ולפגוע באחת מאבני היסוד שמרכיבות את הצבא.

הכותב הוא פוסט-דוקטורנט במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ורב-סרן במילואים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר