על רקע החזרתה של המשלחת הישראלית משיחות המו״מ בדוחא, ולקראת השבוע בו יצויין היום ה-600 למלחמה, המונים פקדו הערב (שבת) כמדי שבוע, את כיכר החטופים, כחלק מהעצרת למען שחרור החטופים.
בעצרת ינאמו לירן ברמן - אחיהם של גלי וזיו ברמן, עינב צנגאוקר - אמו של מתן צנגאוקר, אביאלה חיאל - אמם של נועה וגידי חיאל ז״ל שנרצחו במסיבת הנובה, נירה ואופיר שרעבי - אלמנתו ובתו של יוסי שרעבי, ושורדת השבי נעמה לוי.
מדורה במחאה נגד הממשלה בכיכר הבימה // זוהר בן יהודה
שורדת השבי נעמה לוי: "הוחזקתי בשבי חמאס במשך 477 ימים קשים ובלתי נסבלים. במהלך התקופה הנוראית והבלתי נתפסת הזו, סיפרו לנו ששכחו אותנו. בשבועות הראשונים בשבי הייתי לבד. רק אני והשומרים שלי. במנוסה מתמדת, בפחד מוות. לפעמים ימים שלמים בלי אוכל, ומעט מים. באחד הימים, לא נשאר לי כלום. אפילו לא מים. למזלי, התחיל לרדת גשם. השובים שלי הניחו סיר מחוץ לבית בו הוחזקתי, והגשם מילא אותו. שתיתי ממי הגשמים האלו, שהספיקו גם לסיר אורז. וזה מה שהחזיק אותי".
המשיכה: "אני עומדת כאן הערב, חופשייה, בזכות המאבק המתמשך של כולכם להשבת החטופים, ובזכות החיילים הגיבורים ומערכת הביטחון שעשו ועושים הכל כדי להחזיר אותי ואת שאר החטופים מהגיהנום בעזה. אני עומדת כאן חופשייה, אבל הלב שלי לא שלם. כי עד שהחטוף האחרון לא יחזור, גם אני כמו יתר חבריי החוזרים, לא באמת נוכל להרגיש שחזרנו".
שורדת השבי נעמה לוי: "הייתי לבד עם המחבלים, בלי אוכל, שתיתי מי גשמים"//משה בן שמחון
לירן ברמן, אחיהם של גלי וזיו ברמן: "יש לי וידוי: לא רציתי לעלות ולדבר כאן הערב. חששתי. פחדתי. אולי גם לי יקראו 'מטורלל'? אולי גם עלי יגידו שאני שטוף מח? אולי שוב יגידו ש'זאת לא הבעיה הכי חשובה?'. אני לא יכול להרשות לעצמי לשתוק יותר!".
הוסיף: "אדוני ראש הממשלה, אנחנו לא נגדך, אנחנו בעד עיסקה. אנחנו לא נגד הניצחון – כי אין ניצחון ללא החזרת החטופים. ואני מאמין שאפשר, אני מאמין שזיוי וגלי יחזרו, אני מאמין שהאור עוד יגיע – ושהחטופים יחזרו הביתה".
עינב צנגאוקר, אמו של מתן צנגאוקר: מתן יושב בפינה ליד שולחן עץ שבמנהרה ולא מסוגל לאכול, בגלל התכווצויות בבטן. הוא כמעט שלא מדבר מהדיכאון, מתקשה להחזיק כוס מים בגלל מחלת ניוון שרירים. תגיד לי אדוני ראש הממשלה: איך אתה הולך לישון בלילה וקם בבוקר - איך אתה מסתכל במראה בידיעה שאתה מפקיר 58 חטופים וחטופות ומתעמר במשפחות שלהם? פירקת מדינה שלמה עבור מה? שלמות הקואליציה?".
אביאלה חיאל, אמם של נועה וגידי חיאל שנרצחו במסיבת הנובה: "במשך שמונה ימים הייתי אישה שבורחת מבשורה, במשך שמונה ימים אי הוודאות כמעט ושיגעה אותנו, אחרי שמונה ימים, הגיעה הבשורה הראשונה והמרה: נועה לא תשוב אלינו. ביום התשיעי, הגיעה הבשורה השנייה, המצמיתה. גם גידי לא ישוב אלינו. אני לא מסוגלת לחשוב ולדמיין איך אפשר להחזיק 596 ימים באי הוודאות הזו בפחד המשתק הזה, בחוסר האונים. את נועה וגידי שני הילדים המושלמים שלי כבר אי אפשר להחזיר. את החטופים עוד אפשר".
נירה ואופיר שרעבי, אלמנתו ובתו של יוסי שרעבי: "כולם בפעימה אחת זה הצלת נפשות של כל מי ששורדים בשבי זמן רב כל כך, בגבורה ובאומץ אינסופיים. כולם בפעימה אחת זה מתן כבוד אחרון והכרחי למי שנרצחו בדרכים נוראות ומשפחותיהם מחכות להם כל כך. כולם בפעימה אחת זה להחזיר את עצמנו אלינו. כולם בפעימה אחת זה להחזיר נשימה לריאות".
הוסיפה: "הלב שלי נשבר שוב ושוב כשאני מסתכלת על הבנות שלי, שצריכות כל כך את סגירת המעגל הזו, אחרי כל מה שעברו, והמדינה שלנו לא מאפשרת להן אותה. כל עוד יוסי שלנו שם - הגיהנום עוד כאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו