באופן פרדוקסלי, דווקא התקפות ראש ממשלת ספרד ודומיו, הדורשים לשנות את כללי המשחק באירוויזיון, מספקות הוכחה עד כמה לא כל העולם נגדנו. עצם הטענה של הפוליטרוקים מספרד, מפינלנד ומבלגיה, שלפיה הצבעת הקהל האירופי נגועה פוליטית לטובתנו, ממחישה את מסת האהדה שמוקנית לנו, על אפם ועל חמתם של הקומיסרים המובילים ביבשת הישנה. כך אנחנו מקבלים תמונה מבלבלת במיוחד: מצד אחד צונאמי מדיני הולך ומתגבר מצד ממסדי אירופה הקלאסית, ומהצד השני - ההצבעה באירוויזיון השבוע, בהמשך לזו של השנה שעברה, שאכן ממחישה אהבה והזדהות איתנו.

אכן, רבים בהנהגה האירופית ובממסדים הוותיקים, וביניהם עסקני המוזיקה, השידור והעיתונות, עוינים אותנו. חלקם - כמו מנהיגי ספרד וצרפת - הפכו ממש לאויבים. אבל אף תיאוריה אנטישמית בדבר זיופים וקמפיינים של השפעה לא יכולה להשחיר את הדוז פואה מכל כך הרבה מדינות - 13 במספר. נכון, השיר טוב, הסיפור של יובל רפאל מטלטל במיוחד, אבל קבלת כל קולות הציבור במדינות שבהן ההנהגה מסיתה נגדנו בשיטתיות, כמו צרפת, ספרד ובלגיה, לצד בריטניה, גרמניה, שבדיה ועוד, מספרת סיפור מעניין במיוחד.

זהו סיפור רב־רבדים, שברור עד כמה אינו רק מוזיקלי, וממש לא אמנותי. קודם כל, הוא מביע הזדהות וסימפטיה דווקא למי שמואשמים ברצח עם ובהרג תינוקות. הוא ממחיש עד כמה המוני אירופאים לא קונים את הבדיה. כך, כפי שהצבעת השופטים מגלמת עוינות ושנאה למדינת ישראל - ברור שהצבעת הקהל מגלמת את ההפך הגמור. בשנה שעברה, סביב עונת האירוויזיון, שהיתי כמה ימים ברומא שבאיטליה - זו שגם אז הציבה את ישראל במקום הראשון בחצי הגמר השני. שאלתי את עצמי מאיפה באה ההצבעה הזו, ובפגישות עם איטלקים אקראים גיליתי שהכל אותנטי. רבים פשוט בעדנו. גם בביקורים שלי בעבר בספרד, בחלקים שונים של המדינה, הבחנתי בפער שבין העמדה הממסדית העוינת - זו של הפוליטיקאים מברצלונה, למשל - לבין היחס החם לישראלים.

הצבעת השופטים מגלמת עוינות ושנאה למדינת ישראל

למעשה, הדיכוטומיה שבין עוינות הממסדים והמשפיענים לאהבת הקהל הרחב מספרת סיפור שמחובר לישראל, אבל שיונק מהבעיות הפנימיות של אירופה המערבית עצמה. מבלגיה ועד צרפת, מאנגליה ועד גרמניה, בכל מקום שבו מתמודדים עם הכיבוש הפנימי האסלאמי - זה שמשתלב עם האנטישמיות המסורתית של השמאל האירופי - ציבורים גדלים והולכים מתחברים אלינו בטבעיות. פוליטיקת השמאל הפרוגרסיבי, הצבוע והכוחני מסגירה את החברות והמדינות הללו לידי האסלאם, וזה מטריף ומדאיג את ההמונים.

ראו, למשל, את המועמדת עטויית החיג'אב רוקסאנה איסמעיל, שנבחרה השבוע לראשת העיר רותרהאם שבבריטניה, בתמיכת מפלגת הלייבור. הלייבור בבריטניה, כמו המפלגות המקבילות במדינות אחרות, מנסה לקנות את השלטון באמצעות התחנפות לאויבים המושבעים שלנו - המוסלמים והשמאל הקיצוני. כך, ההתקפות עלינו הן קודם כל כלי פוליטי ציני. המדיניות הצינית הזו מחזקת את מגמת חטיפתה של אירופה בידי קואליציית ה"ווק" והאסלאם, מגמה שהולכת ומשמידה את הזהות והחירות של עמי אירופה. מכאן, כל מי שמבינים את המגמה הזו מזדהים אוטומטית עם הקורבנות הקבועים של אותה קואליציה - ישראל והיהודים.

דווקא על רקע הקלפים הטובים האלה שיש לנו ביד בולטת אוזלת היד של מי שמנהל את מדינת ישראל. הבורות, השקר והטמטום של המסרים שמדוקלמים על ידי האויבים שלנו הם כל כך קלים להפרכה - שפשוט כואב להבחין כיצד אנחנו לא מתמודדים עם המניפולציות שלהם. ראו את הפגנות הסטודנטים בארה"ב ובאירופה; מי שלא יודעים דבר ושמתחברים לעלילות הפרימיטיביות מעזה, מרמאללה ומטהרן; מי שבונים תיאוריות הזויות על ילידים וקולוניאליסטים בארץ התנ"ך. כל כך קל לרסק את מסכת הבדיות שמכרו להם - אבל אנחנו לא שם.

כל כך הרבה ניתן לעשות כדי להסביר ולהוכיח. לנפץ את עלילות הדם בעניין תחביב רצח הילדים העזתים, ולהוכיח בנקל שהצבא שלנו נלחם עם ידיים מוסריות קשורות, כפי שאף צבא לא עשה מעולם. כל כך קל להציב את הזכות שלנו על ארץ ישראל, את העובדות ההיסטוריות הפשוטות ביותר. הכל בהישג יד, אבל אין מי שיוביל וינהל מסעות הסברה שיטתיים ומתוחכמים. יש במדינת ישראל ובעם היהודי כל כך הרבה מסבירנים מוכשרים, ולא חסר כסף כדי להפעיל אותם - אבל אנחנו משותקים. אז בהחלט, לא כל העולם נגדנו, אבל הגיע הזמן שאנחנו נתחיל להיות בעדנו ונתחיל לפעול.

אויבים מבפנים

אין סוף כבר נכתב ונאמר על מי שמסייע לעלילות הדם מתוך־תוכנו. הכוכב השבועי התורן הוא יאיר גולן - כמעט רמטכ"ל לשעבר. עלילת הדם של גולן כבר מצוטטת בפי כל אויב רצחני שלנו, וגם אם הרוצח מוושינגטון לא שאב מוטיבציה דווקא מההתבטאות הפושעת של גולן - הרוצחים הבאים בוודאי יתבססו גם על כך.

לא מפתיע שאנשים כמו אהוד ברק ואהוד אולמרט חיזקו את ידיו של גולן, בהמשך לבוגי יעלון, שהתבטא באופן דומה רק לאחרונה. מדובר בחזית של קצינים ופוליטיקאים מהבכירים ביותר, שהפכו להיות אויבים של מדינת ישראל ושל העם היושב בציון - לא פחות.

ברור מאיפה זה בא - מהשנאה לביבי ומהתסכול מחוסר היכולת להחליף את השלטון באמצעים דמוקרטיים. השנאה והתסכול הללו הביאו עכשיו לעלילות דם נוסח הפרוטוקולים של זקני ציון, אחרי שקרי ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית שטענו כי הופכים את ישראל לדיקטטורה. שוב, כל האמצעים כשרים כדי להפיל את ביבי ושותפיו, ואם אי אפשר לנצח לפי הכללים - שורפים את החברה מבפנים ומשמידים מבחוץ.

אין צורך ביותר מדי מלל והסברים, הכל ברור. כל שנדרש הוא להחרים את גולן ושות', ואת כל מי שמזדהים עם המעלילים הללו. להוקיע, להקיא, לעבור לצד השני של הרחוב, לא להעלות על הדעת להצביע להם. הם והמעגל המסוים שסביבם הפכו את עצמם לאויבי מדינת ישראל, צה"ל והעם היהודי. צריך להתייחס אליהם בהתאם.