"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"ראיתי אותו - ולא האמנתי": המפגש המרגש בין האחות השכולה לשורד השבי

אורית מרק אטינגר, שאיבדה את אביה בפיגוע, את אחיה הגדול בעת שעבד במוסד ואת אחיה הקטן פדיה בלחימה בעזה, פגשה לראשונה את עומר שם טוב • "ביקשתי לגעת בו, להבין שהוא באמת כאן" • הפוסט שכתבה הפך לעדות של תקווה, אור וניצחון הרוח

,עודכן
0השמעה
המונים בכיכר החטופים (ארכיון). צילום: יהושע יוסף

אורית מרק אטינגר איבדה את אביה בפיגוע הירי בכביש 60, שבו אמה נפצעה אנושות ושני אחיה נפצעו קל. אח נוסף נהרג במהלך שירותו בתפקיד מסווג, ואחיה פדיה מרק ז"ל נפל בקרב בעזה. בתחילת המלחמה, כשהגיעה לתמוך במשפחות החטופים במטה בתל אביב, נוצר בינה לבין שלי שם טוב – אמו של שורד השבי עומר שם טוב – קשר חזק ובלתי צפוי. השבוע, לראשונה, היא פגשה את עומר, ופרסמה פוסט אישי שמחזיק כאב, תקווה וניצחון רוח.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎אורית מרק אטינגר‎‏ (@‏‎oritmark1‎‏)‎‏

"שבוע אחרי תחילת המלחמה, קמנו מהשבעה של אלחנן קלמנזון הי"ד, בן דודי האהוב שנהרג בבארי ממחבלים", כתבה. "יחד עם ריני אחותי הגענו למטה החטופים בתל אביב. למה? פשוט לתמוך, להיות שם בשביל המשפחות של הנעדרים והחטופים".

שם, בלי שזכרה מי חיבר ביניהן, נוצר הקשר. "הגעתי לשלי, ומשהו שם היה עוצמתי... שיתפנו שגם איבדנו אבא בפיגוע, ואח במוסד, וכעת את אלחנן בן דודנו".

"פשוט להיות שם למען משפחות החטופים"

הן התחילו לדבר על עומר. "ילד שמש, ילד אור", כתבה. ואז אמרה: "שלי, כשהוא חוזר – אנחנו עושים מסיבה מטורפת, כן??". הן החליפו מספרים, ונשארו בקשר.

מאז, בכל בוקר, היא ובנה בן השלוש צור חזרו על משפט אחד:"עומר שם טוב צריך לחזור הביתה". צור היה מוסיף: "נכון, אמא?". הם חיכו לרגע הזה יחד. ואז הוא הגיע.

"ראיתי השבוע את עומר! יש לי צמרמורת בכלל לכתוב את זה, אז דמיינו איך הייתי כשראיתי אותו. זה הכי קרוב לתחיית המתים שראיתי אי פעם!"

"זו חוויה מכוננת, שמראה כמה אמונה ואור – מנצחים חושך. שלי מהרגע הראשון לא הפסיקה לדרוש אור, לא הפסיקה לרגע להאמין! ניצחון הרוח".

סג"מ פדיה מרק, נפל בקרבות ברצועת עזה,צילום: ללא קרדיט

"עומר של כולנו. היה שווה שחזרת עומר! הבאת אור לאמא שלך שאני כ"כ אוהבת, למשפחה – אבל גם לעולם כולו".

והיא מסיימת עם אחיה, פדיה מרק ז"ל, שנפל בתקרית הנמר. "חלק מהמטרה שלו הייתה להשיב את החטופים. פדושק, הצלחת. גם בעזרתך ובעזרת כל הלוחמים שנלחמים עכשיו – ולהבדיל אלו שנפלו – בזכותכם עומר כאן! תודה עומר, תודה שלי, תודה פדושק, ותודה לחיילים שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר