טקס הדלקת המשואות הוא טקס ממלכתי הנערך מדי שנה בערב יום העצמאות ברחבת הר הרצל בירושלים. הטקס מציין את סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ופתיחת חגיגות יום העצמאות. במהלך הטקס מודלקות 12 משואות, המסמלות את שנים עשר שבטי ישראל.
מתי ייערך טקס הדלקת המשואות 2025?
טקס הדלקת המשואות לשנת 2025, הפותח את חגיגות יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל, יתקיים ביום רביעי, 30 באפריל 2025 (ב' באייר תשפ"ה), בשעה 19:45 ברחבת הר הרצל בירושלים.
מי המנחים של טקס הדלקת המשואות 2025?
ליטל שמש ונטעלי שם טוב נבחרו להנחות את טקס הדלקת המשואות ה-77 של מדינת ישראל. ההודעה יצאה לאחר פניות למספר אנשי תקשורת, שהודיעו כי לא יקחו חלק באירוע. בנוסף, דווח כי מירי רגב פסלה את השתתפותם של יהודה לוי ואגם רודברג, אך הדיווח הוכחש.
שמש פועלת שנים רבות בזירת ההסברה הישראלית ובמאבק באנטישמיות. היא מגישה את תוכנית "המהדורה המוקדמת" בערוץ "עכשיו "14 ובנוסף נמנית מבין מגישי מהדורת החדשות המרכזית של "עכשיו 14". שם טוב, תושבת מטולה, עיתונאית ומגישת חדשות בערוץ 13, ידועה ומובילה בעמדותיה לשוויון חברתי ולתיקון עוולות ובעיסוקה בסיקור תקשורתי של הפריפריה בישראל.
האם הטקס יועבר בשידור חי?
בשונה מטקס הדלקת המשואות שנערך בשנת 2024 ללא קהל והוקלט מראש בשל חשש מהפרות סדר, בשנת 2025 תוכנן הטקס להתקיים במתכונתו הרגילה, בנוכחות קהל בשידור חי מהרחבה המרכזית בהר הרצל בירושלים.
עם זאת, בעקבות התראות מזג האוויר והרוחות העזות הצפויות בהר הרצל, השרה מירי רגב הודיעה כי בוטל הטקס, וכי תשודר הקלטה מהחזרה הגנרלית שצולמה מראש.
מי שלא יופיע בטקס יהיו שניים מהמשיאים. אלי שרעבי, שורד השבי, לא יופיע בטקס, זאת מאחר ולא היה בארץ בזמן החזרה שהתקיימה לפני יומיים בפני 4,000 איש, וכן ציקי אלגניאן נעדרה מהחזרה הגנרלית לאחר שלא הרגישה טוב - ולמעשה השניים לא ישיאו משואה.
הסערות סביב הטקס
לצד ההכנות לטקס הדלקת המשואות לשנת 2025, שהינו אחד מהאירועים הממלכתיים המרכזיים במדינת ישראל, התלוו אליו השנה לא מעט סערות ציבוריות וסירובים מצד אמנים ואישי ציבור. חילוקי דעות פוליטיים, התחייבויות מוקדמות ותחושות אישיות כלפי המצב במדינה גרמו לכך שמספר דמויות בולטות בחרו לוותר על השתתפותן בטקס, בעוד שאחרות נעתרו לקריאות והצטרפו ברגע האחרון.
בין הבולטים שבהם הייתה דנה אינטרנשיונל, אשר סירבה בתחילה להשיא משואה אך חזרה בה והסכימה להשתתף, לאחר תגובות רבות מהציבור ופניות אישיות. לדבריה, החלטתה נבעה מתוך רצון לאחד ולהדגיש את חשיבות חגיגת העצמאות של כלל אזרחי ישראל.
גם ירדנה ארזי ובועז שרעבי, שנבחרו להשיא משואה, בחרו בסופו של דבר שלא להשתתף: ארזי נימקה את החלטתה בתחושותיה כלפי המצב החברתי והפוליטי במדינה, ואילו שרעבי ציין אילוצים אישיים ולוחות זמנים צפופים.
נציגת ישראל לאירוויזיון 2025, יובל רפאל, סירבה להצעה להופיע בטקס בשל התחייבויות מוקדמות שקשורות בהכנותיה לתחרות האירופית. לצד כל אלה, אמנים ואישי ציבור אחרים, בהם קובי אוז, קראו לחזק את הממלכתיות ולהפריד את הטקס ממחלוקות פוליטיות, תוך שמירה על אופיו המאחד של האירוע.
השילוב של בינה מלאכותית בטקס
השנה "יופיעו" בטקס המשואות עפרה חזה ז"ל, ואליה יצטרפו עוד אמנים שהלכו לעולמם: עוזי חיטמן, שושנה דמארי וג'ו עמאר. מכל אחד מהאמנים ההלו נפרדו כבר לפני שנים רבות, אך באמצעות טכנולוגיית AI הם יוחזרו לחיים ולבמה בטקס שיחגוג את יום העצמאות ה-77 למדינה.
אחוז הישראלים שהצהירו שלא יצפו בטקס המשואות הממלכתי
סקר חדש חושף קרע משמעותי בין מחנות פוליטיים ביחס לטקס המרכזי של יום העצמאות. בעוד רוב מצביעי הימין נשארים נאמנים למסורת הצפייה בטקס המשואות, למעלה מ-60% ממצביעי השמאל והמרכז מצהירים על התרחקות משמעותית מהאירוע.
התייחסותה של מירי רגב
השרה הממונה על הטקסים נאמה, שלושה ימים לפני האירוע, על רקע הביקורות שצצו בתקופה האחרונה, ואמרה: "בכל שנה משיאים בין 12 ל14 משיאות ומשיאים. במהלך השנתיים האחרונות שיניתי את התקנון באופן זמני כך שבכל משואה יהיו יותר משיאים כדי לתת ייצוג רחב לכלל החברה הישראלית. לעתים אנחנו לא מסכימים על כל דבר אבל יש לנו כ"כ הרבה דברים שמחברים בינינו ואת החיבור הזה רצינו להביא".
מדליקי המשואות לפי קטגוריות
משואת החטופים
אלי שרעבי
רגב הודיעה לשורד השבי אלי שרעבי, כי בחרה בו מקרב מומלצי הוועדה הציבורית המייעצת להשיא משואה בהר הרצל ביום העצמאות. שרעבי שוחרר משבי החמאס לאחר 491 ימים. אלי איבד את בנותיו,יהלי ונויה, ואשתו ליאן ב-7 באוקטובר, בעוד הוא נחטף לעזה יחד עם אחיו. הוא התבשר על אובדנן רק עם שובו ארצה בבית החולים, כשבקשתו הראשונה הייתה לראותן.
במקביל לחטיפתו, נחטף גם אחיו יוסי שרעבי (51) שהתגורר גם הוא בבארי. ארגון הטרור חמאס פרסם סרטון של יוסי שרעבי, אלא שבחודש יוני הודיע צה"ל למשפחתו כי הוא נרצח וגופתו מוחזקת בעזה.
אמילי דמארי
אמילי בת ה-28 נחטפה ב-7 באוקטובר מביתה שבכפר עזה. במהלך חטיפתה היא נורתה מטווח קצר, מה שגרם לאובדן שתי אצבעות ידה ולפגיעות ברגלה. אמילי דמארי שוחררה לצד רומי גונן ודורון שטיינברכר, בתחילת עסקת החטופים השנייה, לאחר 471 יום בשבי. מאז חזרתה פועלת אמילי כל העת למען השבתם של כלל החטופים, ובפרט להשבתם של חבריה גלי וזיוי ברמן.
משואת צה"ל
סא"ל פאיז פארס
בן העדה הדרוזית המתגורר בחורפיש, ביצע שורה של תפקידי פיקוד בחטיבת כפיר. בבוקר 7 באוקטובר הוא התייצב עם פקודיו בקיבוץ רעים והצטרף לכוח סיירת מטכ"ל שניהל לחימה עיקשת בקיבוץ. הוא חתר למגע וחילץ אזרחים תחת אש בגבורה יוצאת דופן. לאורך כל המלחמה המשיך לתרום למאמצי הלחימה של צה"ל ולהישגיו המרשימים בשדה הקרב. לאחרונה החליט הרמטכ"ל על קידומו לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית אפרים.
סא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר
בת למשפחה ברוכת ילדים מקריית שמונה, פרצה את הדרך לנשים בתפקידים לוגיסטיים ביחידות השדה. בין היתר שירתה כראש מדור ציוד פיקודית, קצינת הספקה ולוגיסטיקה חטיבתית ואוגדתית ועוזרת ראש קצין הלוגיסטיקה הפיקודי לארגון. ב-7 באוקטובר התייצבה לשירות מילואים. שנה לאחר תחילת המלחמה היא שכלה את בנה אמיתי ז"ל, טירון בבסיס האימונים החטיבתי של גולני. למרות הכאב ועל אף הפינוי של משפחתה מביתם היא המשיכה בשירות מילואים רצוף שנמשך עד היום.
ענבר בן סימון
ענבר בן סימון נבחרה לשאת השנה משואה בטקס הדלקת המשואות כאות להוקרה על סיפור הגבורה וההתמסרות שלה לחיים בארץ. בעלה, רז בן סימון, נפצע קשות בקרב במסדרון נצרים אך בחר לשוב ולהילחם למען המדינה. סיפורם המשותף הוא סמל לנחישות, אהבה אין קץ למולדת ואמונה בכוחם של החיים גם ברגעים הקשים ביותר.
משואת ערבות הדדית
שי גראוכר
איש העסקים החרדי שי גראוכר הקים את מפעל החסד "ביחד ננצח", התומך בהמוני אנשים שצלקות המלחמה חרוטות בגופם ובנפשם. בין היתר הוא יזם וארגן נופשים למשפחות שכולות, תרם לשורדי שבי והפיק בריתות ואת פרויקט "מהפכת ימי הולדת" שנועד לשמח את ליבם של הילדים ששכלו את הוריהם.
אורלי רובינזון
עם פרוץ המלחמה ייסדה רובינזון עם ילדיה, עדיה ועידו את המיזם החברתי־התנדבותי "חזית הבית". המיזם, שבמקור נועד לאבזר ולרהט בתים זמניים של מפונים, התרחב עם הזמן גם לעיצוב בתי משפחות חטופים, משפחות שכולות וחיילים שנפצעו במלחמה.
אורלי נעזרה בליבם הרחב של ישראלים מכל רחבי הארץ שביקשו לסייע. היא גייסה האנגר עצום ולמעלה ממאה מתנדבים, יצרה קשר עם חברות מסחריות שעוסקות בעיצוב והשיגה רהיטים מכל הבא ליד במטרה לתרום אותם למפונים וכן למשפחות חטופים, לפצועים ולבני משפחותיהם.
חיים טייב
איש העסקים והפילנתרופ חיים טייב נבחר להדליק משואה. טייב יסד את קרן "מנודמין" המפתחת ומטמיעה מפות דרכים לאומיות ושינוי מדיניות בתחומי רווחה וחינוך בישראל. בנוסף, הקים את הקונגרס הישראלי לקידום אחדות רחבה, חיזוק המשפט היהודי - דמוקרטי ואת תוכנית "עאלאם" לצעירות וצעירים דרוזים בהענקת מלגות לסטודנטים דרוזים אשר משרתים במילואים.
משואת הגשר לעולם
בן שפירו
שפירו הוא מהפרשנים הפוליטיים האהודים והמשפיעים ביותר בארה"ב. יש לו עשרות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, ופרקי הפודקאסט האקטואלי היומי שלו, "המופע של בן שפירו", זוכים למאות אלפי האזנות.
עו"ד נטשה האוסדורף
עו"ד האוסדורף, בת לקהילת יהודי בריטניה ומומחית למשפט בינלאומי, ניצבת בשנים האחרונות בחזית ההסברה המשפטית בעולם. היא מייצגת את ישראל בהצלחה אל מול כל הגורמים המנסים לקרוא תיגר על צדקת דרכה ועל זכותה להגן על עצמה.
עמרי כספי
עמרי כספי שבר את תקרת הזכוכית כשהפך לישראלי הראשון ב-NBA. עמרי העניק השראה לדור שלם והוכיח שעם שילוב של כישרון, אמונה ואמביציה, אפשר לכבוש גם פסגות, שפעם היו נראות דמיוניות.
משואת עוצמת הרוח
רפאל ארווס
רפאל הוא אביו של סמ"ר שי ארווס ז"ל, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, אשר נפל באסון הנמר בג'באליה ב-31 באוקטובר. לאחר שפקד אותו האסון החליט רפאל להקדיש את חייו למען הנצחת בנו. הוא מטפח את לוחות האבן בבית הקברות הצבאי בחולון, מטפח ומסדר את החלקות עבור הנופלים והמשפחות.
רחל אדרי
רחל בת ה-66 הפכה לסמל מוכר בכל רחבי תבל בזכות התושייה יוצאת הדופן שהפגינה מול המחבלים שהחזיקו בה ובבעלה כבני ערובה ב-7 באוקטובר. במשך קרוב ליממה הצליחה רחל לדבר אל ליבם של המחבלים ולרכוש את אמונם, ובכך תרמה רבות להצלחתו של מבצע החילוץ שהציל את חייה ואת חיי בעלה דוד ז"ל, אשר הלך לעולמו מספר חודשים לאחר החילוץ.
מכלוף אוחנה
מכלוף בן ה-68, מנהל בית העלמין בקריית שמונה, נושא במשך שנות דור בעבודת קודש במסגרתה הוא מביא למנוחות עולמים את תושבי אצבע הגליל. בתקופת המלחמה עשייתו הפכה למורכבת במיוחד. מכלוף הפגין אומץ ואנושיות שאין למעלה מהן. הוא עשה כל שביכולתו כדי להשלים את הלוויות ואף סיכן את חייו כדי לממש את שליחותו.
משואת מדור לדור
ד"ר אלי דוד
אחד החוקרים המובילים בתחום ה-AI ובינה חישובית ומשפיען עולמי. ד"ר דוד עוסק במחקר וביישום של בינה מלאכותית במשך שני העשורים האחרונים. הוא היה שותף להקמת מספר חברות היי-טק.
בן קרסו
קרסו בן ה-10 מתל אביב, צפוי להשיא משואה גם כן. פעיל ההסברה הישראלי, שמשמש כ"מסבירן" צעיר אשר מייצג את מדינת ישראל בסרטוני וידיאו מפרוץ המלחמה, צפוי להיות משיא המשואות הצעיר ביותר שלקח אי-פעם חלק בטקס.
עם אנגלית מרשימה ודיבור רהוט במיוחד, קרסו מציג את עמדת ישראל בעולם מתוך מטרה להביא צדק עם המדינה ולייצגה בכבוד. זאת, תוך מאמץ מיוחד ובתקופה מאתגרת עבור ארצנו, אשר חוטפת פעם אחר פעם ביקורת רבה, גינויים ואפילו סנקציות מצד מדינות שונות בעולם, בשל לחימתה הממושכת בעזה.
משואת בזכות הנחישות
אורן סמג'ה
ג'ודוקא העבר ומאמן נבחרת הגברים בג'ודו. סמדג'ה איבד את בנו עומר ז"ל, לוחם בסיירת גבעתי, שנפל ברצועה במהלך המלחמה. סמדג'ה מסר לאחר הבחירה בו: "נרגש ומלא ענווה על הזכות שנפלה בחלקי להשיא משואה ביום העצמאות ה-77 למדינת ישראל. עבורי, זו לא רק זכות אישית – זו שליחות גדולה. הספורט לימד אותי שמאחורי כל ניצחון גדול עומדים אין ספור רגעים של כאב, של קושי, של נפילה – ושל בחירה לקום מחדש. גם בשנה האחרונה, כשהתמודדנו עם האובדן הגדול מכל – בחרתי להמשיך להאמין, להיאחז באהבת הארץ, באחדות העם, ולשאוב כוח מערכי הדרך שעמדו לנגד עיניי כל חיי".
גל חמרני
חמרני, קפטן נבחרת ישראל בכדורשער נשים, נולדה עם לקות ראייה קשה שהחמירה עם השנים ובגיל 25 איבדה את ראייתה. עם זאת ועל אף הכל, הצליחה חמרני לזכות בשנת 2019 במדליית כסף באליפות אירופה ולהבטיח את מקומה במשחקים הפאראלימפיים בטוקיו בשנה שלאחר מכן, וכן בפריז בשנת 2024.
דני אבדיה
אבדיה בן ה-24 עשה היסטוריה לפני חמש שנים, כאשר נבחר במקום התשיעי בדראפט ה-NBA - הדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע שחקן ישראלי אי פעם, ומאז הוא ממשיך לכבוש פסגה אחר פסגה. בשנה האחרונה הגיע להישגים יוצאי דופן במדי קבוצתו פורטלנד טרייל בלייזרס והפך לשחקן מוביל בליגה הטובה בעולם.
משואת השיקום והריפוי
ירין אילוביץ
הדי-ג'יי שניגן את הטראק האחרון במסיבת הנובה לפני מתקפת הטרור הרצחנית בשבעה באוקטובר. מאז האירוע הטראומטי, מקדיש "ארטיפקס" את עשייתו לשיקום הקהילה ולחיזוק הרוח דרך המוזיקה.
אלישע מדן
מדן, לוחם מילואים וממייסדי היישוב "אביגיל" במועצה האזורית הר חברון, נפצע קשה בפיצוץ בבית הצמוד למסגד בצפון רצועת עזה, באירוע קשה בו נהרגו ארבעה מחבריו למילואים. בעקבות הפציעה איבד את שתי רגליו. למרות הפציעה הקשה שעבר שב, מדן התעקש לדבר ולחזק את עם ישראל תוך שהוא קורא שוב ושוב ומעל כל במה לאחדות בעם.
ג'ני סבידיה
סבידיה, פסיכולוגית ארגונית במקצועה המתגוררת בעמק חפר, היא שורדת נובה שסייעה לחלץ פצועים תחת אש בזמן מתקפת הטרור האכזרית על המסיבה ברעים. באסון זה שילמה ג'ני מחיר משפחתי כבד מנשוא. במתקפה נהרגו אחיה שלומי ובת זוגו ד"ר ליליה (לילי) גורביץ' שבילו עימה במסיבה.
זמן קצר לאחר שקמה מהשבעה, יצרה ג'ני מיזם שמעניק תמיכה וטיפול למשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן בשבעה באוקטובר. במקביל היא המשיכה להיאבק בחזית ההסברה ויצרה שורה של סרטונים שהציגו לעולם את האמת המחרידה על זוועות השבעה באוקטובר. כמו כן עשתה רבות להנצחת חללי הטבח ובהם גם אחיה האהוב שלומי.
משואת גשר לקהילות
הרב שמואל סלוטקי
בשבת השחורה פיקד הרב סלוטקי על פלוגה של יחידת סריקת החללים המטכ"לית שחיפשה נעדרים בדרום. באותה העת יצאו דרומה גם שני בניו, ישי ונועם כדי להגן על יישובי הנגב המערבי ולהילחם במחבלים שפשטו על יישובי העוטף. במהלך היום נותק הקשר עימם וכעבור מספר ימים התברר כי נפלו בקרבות.
גם לאחר שגילה על האסון, המשיך הרב לעסוק ללא לאות במשימת הקודש של איתור הנעדרים וזיהוי הנרצחים. הוא פועל ללא לאות לחיזוק האחדות בעם ישראל בשורה של מיזמים יוצאי דופן, וזאת מתוך אמונה בצורך לקדם שיח ציבורי מאחה ומשקם".
רחל טדסה מלקאי
רחלי היא המנהלת והמייסדת של קהילת נשים אתיופיות מעצימות, קהילה המונה כ- 16 אלף חברות. רחלי העניקה להן להם את הכוח להעז, ללמוד ולהפוך את חלומותיהן למציאות.
ריקי סיטון
סיטון (46) אם לעשרה המתגוררת בבני־ברק, מנהלת את פרוייקט "חברותא" של ארגון "איילת השחר" ומתנדבת על בסיס יומיומי בכיכר החטופים. בהתנדבותה היא מקרבת לבבות באמצעות מעגלי שיח, תפילה, טקסים ומפגשים. באמונתה, באישיותה ובמעשיה היא הצליחה להביא חרדים רבים לשיעורי תורה בכיכר החטופים וערכה שורה של אירועים לתמיכה במשפחות.
משואת הפס קול הישראלי
זהבה בן
בן פרצה בסוף שנות ה-80, והפכה במהרה לאחת הזמרות האהובות בישראל. "כבר בתחילת דרכה, בראשית שנות ה-90, זהבה סימנה כיוון חדש למוזיקה המזרחית - כזה שמשלב עומק רגשי עם עיבודים עשירים, מזרח ומערב, מסורת וחידוש", הסבירו בנימוקי הוועדה הבוחרת. "שיריה הביאו את הפיוטים, הכאב והאהבה של התרבות המזרחית למרכז הבמה הישראלית".
מיכה שטרית
שטרית נולד במעברה בנהריה, צמח ביוקנעם ולמד בפנימייה בבית הספר החקלאי בנהלל. בסוף שנות ה-80 הכיר במגדל העמק את ארקדי דוכין, ויחד הקימו השניים את "החברים של נטאשה" שהפכה לאחת מלהקות הרוק האהובות והמצליחות בישראל. מעבר לשירים שכתב והלחין במסגרת "החברים של נטאשה" ובקריירת הסולו שלו, שטרית הוא גם היוזם והיוצר של פרויקט "עבודה עברית" שבמסגרתו ביצעו עשרות אומנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירי עבר.
דנה אינטרנשיונל
דנה אינטרנשיונל היא זמרת ישראלית שזכתה לתהילה בינלאומית לאחר זכייתה באירוויזיון 1998 עם השיר "דיווה". היא הייתה האישה הטרנסג'נדרית הראשונה שזכתה בתחרות, מה שהפך אותה לאיייקון שהיא בעולם וסמל לחופש.
לאורך השנים ממשלות ישראל נעזרו בדנה לא מעט בהסברה הישראלית כסוג של שגרירה. בסרטון ההסברה של משרד החוץ, תחת הכותרת דברים שלא ידעתם על ישראל, נאמר "יש לנו מלכה - דנה אינטרנשיונל".
משואת הנתינה
בלנקה גוט
מאז 7 באוקטובר, גוט בת ה-90 החליטה להירתם למען חיילי צה"ל ביוזמה פרטית. היא רכשה יחד עם ילדיה את "כל הצמר בצבע ירוק זית שהיה ניתן להשיג", והחלה לתפור ביגוד חם לחיילים. מאז אותו רגע היא סורגת עבורם מסביב לשעון.
ציקי אלגהנאיין
ציקי בת ה-84, עולה חדשה שנולדה בטהרן בשם שקופה (פרח האביב), התגוררה רוב חייה בארה"ב ועלתה בשנים האחרונות לישראל. היא הפכה את דירתה במרינה שבהרצליה לחמ"ל בישול לחיילים לאחר פרוץ המלחמה, ורכשה ביוזמתה ועל חשבונה כמויות עצומות של מזון ושקדה על הכנת אוכל חם לחיילים. כשהמיזם שלה התפרסם, החלו מתנדבים רבים להצטרף אליה. לאורך חודשים ארוכים מנהלת צ'יקי חמ"ל יוצא דופן של מתנדבות ומתנדבים, והיא הפכה לסמל של נתינה והתגייסות אזרחית.
איציק אקריש
רנ"ג (במיל') אקריש פיקד על מחנה זרוע היבשה במשך לא פחות מ17 שנה. הוא הטמיע את התוכנית החשובה "שווים במדים", פעל ללא לאות למען שילובם של חיילים עם צרכים מיוחדים במסגרת "גדולים במדים" בזרוע יבשה ואף קיבל פרס מפעל חיים מראש אכ"א. גם לאחר פרישתו מצה"ל לא הפסיק לפעול למען החיילות והחיילים שממשיכים לראות בו דמות אב ומודל לחיקוי.