סקר מיוחד שערך המכון למדיניות העם היהודי לקראת יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל חושף היום (ראשון) תמונה מורכבת של החברה הישראלית ביחסה לאחד הטקסים הממלכתיים המרכזיים במדינה. לעומת שנים עברו, נראה כי טקס המשואות המסורתי בהר הרצל הפך למוקד של מחלוקת פוליטית עמוקה. בעוד מצביעי ימין נותרים נאמנים לצפייה בטקס, מצביעי המרכז והשמאל מתרחקים ממנו בשיעורים גדולים.
תרגילי הסדר בטקס המשואות (ארכיון)// המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים
עד כמה בולט ההבדל? שיעור גבוה במיוחד של מצביעי מרכז-שמאל (74%), שמאל (61%) ומרכז (57%) מעידים כי הסיכוי שיצפו השנה בטקס קטן משמעותית לעומת שנים קודמות.
מנגד, רוב המזוהים כמי שנמנים על מחנה הימין (53%) שומרים על הרגלי הצפייה הקבועים שלהם, וחלק ניכר מהם (17%) אף מציינים כי הסיכוי שיצפו בטקס הוא גדול יותר השנה מאשר בשנים קודמות. במיוחד בולטים מצביעי הליכוד, ששליש מהם (33%) מצהירים על כוונה מוגברת לצפות בטקס השנה - שיעור גבוה פי שלושה מהממוצע הארצי, העומד על עשירית מהאוכלוסייה.
ואיך נראית התמונה בציבור הערבי? עולה מהסקר כי למעלה ממחצית מהנשאלים הערבים מדווחים כי אינם צופים בטקס המשואות אף פעם.
בראייה כוללת, החברה הישראלית נחלקת לשלושה חלקים דומים בגודלם: שליש יצפו בטקס כבכל שנה, שליש יפחיתו משמעותית את הצפייה, ורבע אינם צופים בטקס כלל.
כאמור, כעשירית מהציבור השיבו כי הסיכוי שיצפו בטקס השנה גדול יותר לעומת שנים אחרות.
ממצאי הסקר משקפים את האתגר העומד בפני טקסים ממלכתיים המבקשים לאחד את העם בתקופה של קיטוב חברתי ופוליטי הולך וגובר, ומעלים שאלות מהותיות אודות יכולתם של סמלים וטקסים לאומיים לשמש כגורם מלכד, בעיקר בחברה הישראלית המפוצלת של שנת 2025.
איסוף הנתונים לסקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי נערך באמצעות הפאנל של אתר "המדד" וחברת "אפקאר". הנתונים נותחו ושוקללו על פי הצבעה ודתיות כדי לייצג את עמדת אוכלוסיית הבוגרים בישראל. שמואל רוזנר ונוח סלפקוב עורכים את מדד לחברה הישראלית. יועץ סטטיסטי: פרופ׳ דויד שטיינברג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו