משרד האנרגיה הפיץ למשרדי הממשלה תזכיר חוק שיאפשר לרשויות לבטל את תאגידי המים. רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו, יוכלו לנהל את משק המים בעצמן. המהלך נועד לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום בחלק מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב, על ידי שימוש במערכות הרשויות המקומיות, צמצום מבנה כוח האדם, ויצירת תיאום מיטבי בפעולות הרשות ומשק המים.
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה שנעשתה במשרד בנושא תאגידי המים. בישראל פועלים כיום 56 תאגידי מים וביוב, אשר מאגדים את רוב הרשויות המקומיות.
התאגידים מעסיקים כיום 56 מנכ"לים, מאות דירקטורים, עשרות יושבי ראש דירקטוריונים ועשרות סמנכ"לים, ועל בסיס החוק הקיים כיום המספר אף צפוי לגדול. המשמעות: תאגידי המים מחזיקים מערכות ניהוליות כפולות לאלה הקיימות כבר ברשויות המקומיות, ומאיישים תפקידים מיותרים - מה שמוביל לייקור תעריף המים לציבור.
בתזכיר החוק מצוין, בין השאר, כי רשות תוכל לעבור לניהול משק מים עצמאי אם תעמוד בקריטריונים, שעיקרם יציבות פיננסית ופחת גביה שיקבע, תוך ניהול משק כספי סגור. בנוסף, רשות שתנהל את משק המים בעצמה תהיה מחויבת ליצירת חשבון בנק ייעודי נפרד, אשר ישמש את משק המים והביוב בלבד, שאינו ניתן לשעבוד או עיקול בגין חובות ברשות שלא ממשק המים והביוב. כל הכנסות משק המים יכנסו לחשבון זה.
הפטור מתיאגוד יישמר כל עוד הרשות תעמוד בקריטריונים הנדרשים. שירותי מים וביוב הנצרכים על ידי הרשות המקומית עצמה יתומחרו בהתאם לשווי השוק. עוד תיקבע הגבלה אחידה על שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות מסך ההכנסות השנתיות. יש לציין כי כיום, 24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד טרם התאגדו.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הסביר את הצעד: "אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג'ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף".
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, הוסיף: "הפעולות שיינקטו ישיבו את האחריות על ניהול משק המים העירוני לרשויות המקומיות באמצעות מודל ניהול עדכני ויעיל, ובכך ישפרו את השירות לתושבים ויתרמו להפחתת עלויות המים בישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו