"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף לכפילויות המיותרות: הצעד שעשוי להוזיל את חשבון המים שלכם

משרד האנרגיה הודיע שיאפשר לרשויות מקומיות העומדות בקריטריונים מסוימים לנהל בעצמן את משק המים, במקום דרך תאגידים • המהלך נועד לחסוך מאות מיליוני שקלים, המבוזבזים כיום על מערכות ניהול כפולות - ובסופו של דבר, להוזיל את עלויות המים לצרכנים • שר האנרגיה כהן: "התאגידים - מקרה קלאסי של גולם שקם על יוצרו"

,עודכן
0השמעה
מחירי המים (אילוסטרציה). צילום: רפאל בן ארי

משרד האנרגיה הפיץ למשרדי הממשלה תזכיר חוק שיאפשר לרשויות לבטל את תאגידי המים. רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו, יוכלו לנהל את משק המים בעצמן. המהלך נועד לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום בחלק מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב, על ידי שימוש במערכות הרשויות המקומיות, צמצום מבנה כוח האדם, ויצירת תיאום מיטבי בפעולות הרשות ומשק המים.

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה שנעשתה במשרד בנושא תאגידי המים. בישראל פועלים כיום 56 תאגידי מים וביוב, אשר מאגדים את רוב הרשויות המקומיות.

התאגידים מעסיקים כיום 56 מנכ"לים, מאות דירקטורים, עשרות יושבי ראש דירקטוריונים ועשרות סמנכ"לים, ועל בסיס החוק הקיים כיום המספר אף צפוי לגדול. המשמעות: תאגידי המים מחזיקים מערכות ניהוליות כפולות לאלה הקיימות כבר ברשויות המקומיות, ומאיישים תפקידים מיותרים - מה שמוביל לייקור תעריף המים לציבור.

ברז מים,צילום: GettyImages

בתזכיר החוק מצוין, בין השאר, כי רשות תוכל לעבור לניהול משק מים עצמאי אם תעמוד בקריטריונים, שעיקרם יציבות פיננסית ופחת גביה שיקבע, תוך ניהול משק כספי סגור. בנוסף, רשות שתנהל את משק המים בעצמה תהיה מחויבת ליצירת חשבון בנק ייעודי נפרד, אשר ישמש את משק המים והביוב בלבד, שאינו ניתן לשעבוד או עיקול בגין חובות ברשות שלא ממשק המים והביוב. כל הכנסות משק המים יכנסו לחשבון זה.

הפטור מתיאגוד יישמר כל עוד הרשות תעמוד בקריטריונים הנדרשים. שירותי מים וביוב הנצרכים על ידי הרשות המקומית עצמה יתומחרו בהתאם לשווי השוק. עוד תיקבע הגבלה אחידה על שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות מסך ההכנסות השנתיות. יש לציין כי כיום, 24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד טרם התאגדו.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הסביר את הצעד: "אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג'ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף".

שר האנרגיה אלי כהן,צילום: אורן בן חקון

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, הוסיף: "הפעולות שיינקטו ישיבו את האחריות על ניהול משק המים העירוני לרשויות המקומיות באמצעות מודל ניהול עדכני ויעיל, ובכך ישפרו את השירות לתושבים ויתרמו להפחתת עלויות המים בישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר