"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
1993

בין ירושלים לאוסלו: לחיצת יד היסטורית ותקווה של חמש שנים

בטקס על מדשאות הבית הלבן, ישראל ואש"ף חתמו על הסכם היסטורי, שעורר מחלוקות קשות • ההסכם הראשון נחתם בחשאי ב-20 באוגוסט באוסלו • וגם: בג"ץ מזכה את פושע המלחמה הנאצי ומייקל ג'קסון מגיע לישראל

, עודכן
0השמעה
הסכמי אוסלו. צילום: רויטרס

בטקס על מדשאות הבית הלבן, ישראל ואש"ף חתמו על הסכם אוסל, והעולם בלחיצת יד היסטורית בין רבין לערפאת. בהסכם, שעורר מייד מחלוקות רבות וקשות בציבור הישראלי, הוחלט על הקמת רשות פלשתינית למשך תקופת ביניים של חמש שנים. וכמה חלפו מאז?

טקס החתימה על הסכמי אוסלו, 1994, צילום: גדעון מרקוביץ

ההסכם הראשון נחתם בחשאי על ידי שמעון פרס ומחמוד עבאס. בהסכם הוחלט על נסיגת ישראל מהיישובים הפלשתיניים ברצועת עזה ובאזור יריחו, ועל הקמת רשות פלשתינית למשך תקופת ביניים של חמש שנים.

על-פי ההסכם, מיד אחרי נסיגת מדינת ישראל מרצועת עזה ומיריחו, יועברו הסמכויות בכל שטחי יהודה והשומרון וחבל עזה בענייני חינוך, תרבות, בריאות, רווחה, מיסוי ישיר ותיירות לידי הרשות הפלשתינית, ותוקם משטרה פלשתינית. לאחר מכן יתקיימו בחירות למועצת הרש"פ. ישראל תמשיך להיות אחראית על הגנה מאיומים חיצוניים ותישא באחריות כוללת לביטחונם של ישראלים בשטחים אלה.

חגיגות הפלשתינים ביריחו 1994, צילום: יוסי זמיר/פלאש90

ישראל התחייבה לבצע נסיגות נוספות משטחים ביהודה ושומרון, אך בהסכם לא צוינו האזורים והיקפם. לאחר תקופת הביניים יושג הסדר קבע על בסיס החלטות 242 ו-338 של מועצת הביטחון של האו"ם. ההסכם קבע שהשיחות על הסדר הקבע יתקיימו לא יאוחר משלוש שנים לאחר הנסיגה הישראלית. נקבע גם שבהסכם הקבע יעלו לדיון הסוגיות בנושאי ירושלים, פליטים, התיישבות, סידורי ביטחון, גבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף.

ב-13 בספטמבר נערך על מדשאות הבית הלבן טקס חגיגי לחתימת "הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי", בהשתתפות נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, וראש אש"ף, יאסר ערפאת. על המסמך עצמו חתמו בשם ישראל שמעון פרס, ובשם אש"ף מחמוד עבאס, וכעדים מזכיר המדינה האמריקני, וורן כריסטופר, ושר החוץ הרוסי, אנדרי קוזירוב. אחרי החתימה נערכה לחיצת יד היסטורית בין ערפאת לבין רבין.

הסכמי אוסלו. לחיצת יד היסטורית, צילום: אי.אף.פי

ב-23 בספטמבר אישרה הכנסת את ההסכם ברוב של 61 בעד לעומת 50 נגד ו-9 נמנעים. בין הנמנעים היו שלושה חברי כנסת מהליכוד, מאיר שטרית, רוני מילוא ואסעד אסעד. ב-10 באוקטובר התכנסה המועצה המרכזית הפלשתינית לאשר את ההסכם, והוא אושר כעבור יומיים ברוב גדול.

עוד לפני הטקס בבית הלבן, הסכם הראשון נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט על ידי שמעון פרס ואבו מאזן.

וגם זה קרה השנה

  • הכנסת בוחרת בעזר ויצמן כנשיא מדינת ישראל.
  • אביב גפן מוציא לאור את אלבומו השני.
  • ביהמ"ש העליון מזכה את פושע המלחמה הנאצי דמיאניוק מההאשמות.
דמיאניוק ביום פתיחת המשפט, צילום: נתי ברניק/לע"מ
  • התחנה המרכזית החדשה בתל אביב נפתחת לציבור.
  • מייקל ג'קסון מופיע בפארק הירקון בפני כ-70,000 מעריצים.
  • ערוץ 2 מפסיק את שידורי הניסיון ומתחיל בשידורים מסחריים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר