טקס לפתיחת אירועי יום השואה והגבורה התקיים הערב (רביעי) במכון משואה, המכון הבינלאומי ללימודי השואה בקיבוץ תל יצחק. הטקס, מתקיים תחת הכותרת "מאפילה לתקווה" ומתמקד בסיפוריהם האישיים של שישה ניצולי שואה שיעלו את משואות הזיכרון וכן יספרו את סיפורם. מי שהדליק את משואת התקומה היה אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל.
"בבוקר שבעה באוקטובר, קרסו ההרתעה הישראלית, העליונות המודיעינית וכל שכבות ההגנה בעוטף עזה. מזה 565 ימים אנו מצויים במלחמה רב זירתית מתמשכת, כאשר 59 מאחינו ואחיותינו מוחזקים כבר למעלה משנה וחצי במנהרות ברצועת עזה ועלינו להשיבם בהקדם כמחויבות עליונה, למען החוסן הלאומי והדורות הבאים", פתח חבר הכנסת והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט. "צה״ל ושירותי הביטחון הוכיחו כושר התאוששות מופלא, שיכול להתרחש רק בצבא עם ממלכתי, מחויב ומקצועי – אולם לצערי – אנו מצויים גם במשבר לאומי פנימי עמוק, עם סכנות ואיומים חיצוניים ופנימיים על מדינת ישראל כיהודית דמוקרטית".
אזינקוט הדגיש את הצורך לאחדות ואת הצורך בגיוס חרדים. "רק אם נשכיל שוב לחזק את הסולידריות, נקרא גם לאחינו ואחיותינו החרדים ולכל צעיר וצעירה, לממש את הערבות ההדדית והמחויבות להגנת המדינה – נצליח במשימת הביטחון להבסת ארגון חמאס, חיזבאללה ומניעת גרעין איראן, ולעמוד מלוכדים מול כל אתגר; לשמור על הדמוקרטיה הישראלית; ממשלה ראויה ויעילה המחויבת לאזרחים; כנסת עצמאית וחזקה, ומערכת משפט עצמאית ואיתנה.
"רק אם נשכיל לשנות את סדר היום הלאומי, עם כלכלה צומחת ומחיקת חרפת העוני בישראל, תוך טיפוח החינוך הממלכתי וחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה – נוכל להבטיח את העתיד המשותף במדינת ישראל, לעמוד איתן מאחורי ההבטחה 'לעולם לא עוד', ולבנות חברת מופת שמשמשת מקור גאווה לעם היהודי ואבן שואבת ליהודי העולם. רק כך נממש את מחויבותנו לדורות הבאים בבניית עתיד משותף, במדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת".
מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר נאם אף הוא בטקס והתייחס אף הוא לכישלון 7 באוקטובר. "צה"ל שכשל בהגנה על אזרחי המדינה בבוקרו של השבעה באוקטובר נטל על עצמו את האחריות. תחקרנו והפקנו את הלקחים. אנו עוסיקם במימושם עד תום. אנו פועלים מתוך אמונה בצדקת הדרך למען השמירה על עצמאותנו במדינת ישראל, ולזכר הנופלים והנופלות עזי הנפש שבמותם ציוו לנו את החיים. המלחמה עדיין לא תמה. חיל האוויר פועל בכל הזירות, בחופש פעולה מלא וחותר למימוש כל יעדי המלחמה. ביום הזה איננו שוכחים את מחויבותינו לחטופים והחטופות המוחזקים במנהרות בידי מפלצות חמאס. זוהי מחויבות ראשונה במעלה שבאה לידי ביטוי בכל מהלך צבאי ברצועת עזה ובזירות המלחמה כולן".
ניצולי השואה גילו תעצומות נפש גם לאחר השחרור
"העצרת מתמקדת בכוחות הנפש והיוזמות שגילו ניצולי השואה למחרת השחרור", אומרת איה בן נפתלי, מנכ"לית מכון משואה. "זהו פרק שמעיד על יכולת של אדם ושל עם לקום גם מהשבר הנורא מכל ולחיות חיים מלאי משמעות, אישית ולאומית".
ששת הניצולים שישתתפו בטקס הם: אהובה לינדנפלד - ילידת בודפשט. הייתה בת 10 כשהתחילה המלחמה. אביה ואחיה נרצחו והיא הוסתרה בבית תחת חסותו של ראול ולנברג. היא התחילה חיים חדשים עם עלייתה לארץ ישראל.
אריה כץ - יליד הונגריה. אריה היה בן תשע כשהתחילה המלחמה. לא סולח לעצמו שהשאיר מאחור את אחותו ולא ברח יחד איתה. בזכרונו צרובה תחושת רעב נוראית במשך שבע שנים. הצליח לשרוד בעזרת האופטימיות שלו, והרצון שלו תמיד למצוא את חצי הכוס המלאה, גם בתקופות קשות.
שושי כהן - ילידת בודפשט. שושי נשלחה עם כל משפחתה לאושוויץ. אחותה והיא הופרדו מהמשפחה שנשלחה עוד באותו יום לתאי הגזים ולמשרפות. שושי יחד עם אחותה הועברו לברגן בלזן. כמה ימים לפני השחרור נפטרה אחותה והיא נשארה לבדה. חלומה היה לעלות לארץ ישראל.
אריה כהן - יליד רומניה. בפוגרום הנוראי שהתרחש בתחילת המלחמה, אביו נלקח ממנו לנגד עיניו ומאז לא ראה אותו. את המלחמה שרד בזכות תושייתה של אימו. זוכר היטב את המארבים שהיו ילדי השכנים הגויים אורבים לו מידי יום ומכים אותו עד זוב דם. אריה עלה לארץ, הקים משפחה לתפארת ובמקביל הפך להיות חרש ברזל אמן.
כרמלה ספירו (אילוצ'קה) - ילידת צ"כיה בעיר קולין. אביה קרא עוד לפני המלחמה את "מיין קמפ" של היטלר והכין מבעוד מועד אשרות כניסה לבריחה מתוכננת. כרמלה וכל משפחתה ברחו לעבר הגבול ההולנדי. בגבול ההולנדי סירבו הפקידים להכניס את סבתה להולנד והיא נאלצה לחזור חזרה.
יעקב שור - יליד פולין. הוברח בעגלת קמח מהגטו ויחד עם דודו הסתתרו בכפרים בהונגריה. הוא אחד ממייסדיה של תעשיית היהלומים הישראלית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו