רפי בן שטרית, ראש עיריית בית שאן לשעבר, שאיבד את בנו אלרואי לאחר שנהרג בקרב במוצב נחל עוז בטבח ב-7 באוקטובר, ציין היום (חמישי) את יום הולדתו של בנו בציוץ מרגש בחשבון ה-X שלו - 18 חודשים לאחר מותו.
בתחילת הפוסט כתב בן שטרית וציין: "היום י״ט בניסן. היום לפני 22 שנה הגיח לאוויר העולם אלרואי. 'קח את הכשר לפסח שלך', אומרת לי המיילדת. אומרים שהיום שבו נולדת הוא היום שבו החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך. חלפו כבר 18 חודשים בלעדיך והעולם מתקיים, ואני מת כל יום מחדש.
ילד טוב במובן הכי טוב של המילה. נולדת אחרי 3 בנות, אוריה יהל ונאורה שקיבלו אותך באהבה רבה טיפלו, טיפחו וחיבקו. היית להם היהלום שבכתר, צמחת להיות העטרת והתפארת לראשנו. שקט ורגוע שליו וצנוע. חיוך ביישני שלא מש מפניך, תמיד מנומס ומכונס בצניעות מתפרצת, בענווה ובאהבה. הבאת לעולמנו אור ואושר שמחה וגאווה".
היום י״ט בניסן.
— רפי בן שטרית (@rpy41447130) April 17, 2025
היום לפני 22 שנה הגיח לאוויר העולם אלרואי.
״קח את הכשר לפסח שלך״ אומרת לי המיילדת.
אומרים שהיום שבו נולדת הוא היום שבו החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך. חלפו כבר 18 חודשים בלעדיך והעולם מתקיים, ואני מת כל יום מחדש .
ילד טוב במובן הכי טוב של המילה.… pic.twitter.com/1ZUBPFDW7A
לאחר מכן המשיך בן שטרית לספר על בנו: "התמודדת עם אתגרי החיים הקצרים באצילות נפש. באיפוק וריסון השמורים לטובים שבטובים. באותן 90 דקות, בקרב על נחל עוז, בהם היית צריך להביא לידי ביטוי את גבורת הרוח שלך, שם באו לצידך תעצומות הנפש שלך, מטעניך הערכיים וקניינך הרוחניים.
היית ונשארת הילד שכולם אוהבים, שכולם רוצים להיות בחברתו ולהרגיש את קירבתו, תכול עיניים יפה תואר ויפה מראה, נחבא אל הכלים, הארי שבחבורה. נולדת בפסח נפלת בשמחת תורה. חיית חיים קצרים בין שני החגים האלה, חגים מועדים ושבתות היו תמיד עבורך עוגן מרכזי ואנחנו מרגישים את חסרונך בכל רגע, בכל שעה, בכל דקה… והגעגוע… אוי הגעגוע לא מרפה.
זה יום הולדת שני שאנחנו מציינים לך - כשאתה לא איתנו. האחיינים שלך צומחים וגדלים וכשמזכירים אותך הם מרכינים ראש ובעיניים מזוגגות הם מחפשים תשובות, תרים, תוהים ובוהים. קשה לראות את הכאב בעיניים של הקטנטנים האלה- שהיית עבורם אור ומגדלור, דוד גיבור ומלא הומור. בבוקר השבעה באוקטובר נלחמת בעוז רוח ונפלת בקרב גבורה, אני לא סופר כמה מחבלים הרגת אני סופר כמה יהודים הצלת".
בסיום הפוסט כתב וסיכם בכאב בן שטרית: "אז מה נאמר ומה נדבר ? מזל טוב ילד טוב שלנו ?! 22 אביבים זה לא הולך ברגל, והאביב שלך היה קצר ומצהיב מכאיב ונסער.. ואנחנו ? אנחנו לומדים ללכת מחדש. כן ללכת.. ללכת. אני הולך לבכות לך תהיה חזק למעלה געגועי כמו דלתות שנפתחות בלילה… וניפגש בסוף אתה יודע. אוהב עד אין קץ. אבא".
