הסופר הצרפתי לה רושפוקו אמר: "אנחנו רגילים להתחפש בפני אחרים, עד שבסוף אנחנו מתחפשים גם בפני עצמנו". ישראל 2025 היא עדר של מתחפשים, רחובותינו מלאים במסכות. וכשכל יום פורים, דווקא החג הוא זמן מצויין להסתכל רגע בראי בלי איפור.
מצעד התחפושות 2025, בבקשה:
הקפלניסטים מתחפשים לביביסטים
זה היה הסקר הראשון שערכו בחדשות 12 לאחר תחילת המלחמה, בנובמבר 2023. התוצאות: 70 מנדטים לגוש השינוי, רק 45 מנדטים לגוש נתניהו. שפל שלא היה כמוהו. בני גנץ קיבל לא פחות מ-36 מנדטים, עם 41 אחוזים בהתאמה לראשות ממשלה לעומת 25 אחוזים לנתניהו. המגמה היתה ברורה: מאז ומתמיד סקרים בתחילת מלחמה היו נקודת פתיחה מקסימלית לראש הממשלה ובסיומה הוא צנח לקרקע. אם ככה נתניהו התחיל, עד לאן הוא עוד ירד?
ובכן, הוא עלה.
תחפושת מספר אחת: כשאתה עושה קמפיין שכנוע אתה צריך לפנות אל המתנדנדים, לא אל המשוכנעים. ומי היו המתנדנדים? בוחרי ליכוד שעברו הרגע לבני גנץ. הם לא שונאים את נתניהו, הם מאוכזבים מנתניהו. הם בוחרי מרכז ימין שהצביעו ליכוד. הם היו מבועתים ממראות הטבח ומהמחדל הבלתי נתפס וחיפשו בית חדש.
פער של 25 מנדטים לאחר הטבח קרס לפער של 7, כזה שבבחירות יכול להספיק לנתניהו למשוך עוד סיבוב. באופן בלתי נתפס, כל מה שהיה צריך זה לא להפריע לליכודניקים לעבור את הכביש, אבל חסמו להם אותו.
אבל בפתח הבית עמדו אנשים שאחזו בשלטים "אתה הראש אתה אשם", שקראו לביבי "נאצי", והאשימו את האיש שאחיו נהרג בפעולת חילוץ חטופים שהוא רוצה לרצוח חטופים. באחד מרגעי השפל הנוראיים של המלחמה, כשנרצחו ששת החטופים במנהרה, נהרו עשרות אלפי אנשים לכיכר החטופים. את פניהם על הבמה המרכזית קידם מיצג עם שישה ארונות קבורה תחת הכותרת "הופקרו לפרסום".
הליכודניקים חזרו הביתה.
בסקר האחרון שנערך החודש, גוש הקואליציה זינק. פער של 25 מנדטים לאחר הטבח קרס לפער של 7, כזה שבבחירות יכול להספיק לנתניהו למשוך עוד סיבוב. באופן בלתי נתפס, כל מה שהיה צריך זה לא להפריע לליכודניקים לעבור את הכביש, אבל חסמו להם אותו.
החרדים מתחפשים לאתאיסטים
לא היו ימים טובים כאלה לשונאי הדת, החרדים עושים להם את העבודה. השבוע אלפי חסידים בחתונה של ראש מוסדות "עטרת שלמה" הממומנים בעשרות מיליונים ע"י המדינה, שרו בהתלהבות "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים". הם נראו בכושר.
אחינו החרדים: איבדתם את הלגיטימציה להשתמט ולחלוב את הקופה הציבורית מהמשרתים, אבל הבעיה האמיתית היא שנסתמה לכם היכולת לדבר בשם התורה. רק היה חסר לכם איזה פסל לרקוד סביבו בהילולה המביכה השבוע.
קשה לתאר את ההתדרדרות המהירה שהצליחו עסקני החרדים לייצר עבור "עולם התורה": מתמיכה בימי בן גוריון בקבוצה מצומצמת ששומרת על גחלת הלימוד שפסקה אחרי השואה, עבור בהשלמה שלפחות ייכנסו לשוק העבודה גם אם לא יתגייסו באופן מיידי, הצליחו החרדים להביא למצב הבלתי נתפס, לפיה היהדות שלהם עצמה נתפסת כעבודת אלילים.
מי יכול לקרוא "לומדי תורה" לשבט שיכול לקפצץ בטרנס תוך צעקות דברי בלע נגד אחיהם המשרתים, בהם לומדי תורה באמת, שאיבדו את הרגל במקרה הטוב או את חייהם במקרה הפחות? מי יכול לקרוא "יהדות" לבגירים בריאים שחושבים שאנשים שעזבו את בתיהם על מנת להגן על חיי יהודים נרדפים בארצם, צריכים גם לממן את אלה שהם נלחמים בעבורם? את חילול השם שעשו החרדים בשנה וחצי, לא הצליח שום ארגון אתאיסטי לעשות בעשרות שנים.
כמו סרדינים שמקפצים על החוף בלי להבין שהם כבר לא יראו מים, הם ממשיכים לדון ב"מכסות", ו"יעדים", משל תינוקות לא נשרפו פה ב-7 באוקטובר. ועוד לא דיברנו על נציגי המפלגה שנקראת "הציונות הדתית" שנותנת יד ושלמונים, ממיטב הזיעה והדם של בוחריהם שלהם לחגיגה חסרת המוסר הזאת.
אחינו החרדים: הבעיה הקטנה היא שאיבדתם את הלגיטימציה להשתמט, הבעיה היותר גדולה היא שנזלה לכם הלגיטימציה לחלוב את הקופה הציבורית מהמשרתים, אבל הבעיה הכי גדולה היא שנסתמה לכם היכולת לדבר בשם התורה. רק היה חסר לכם איזה פסל לרקוד סביבו בהילולה המביכה השבוע.
אנשי ה"ווק" שמתחפשים לגזענים
הגבר הלבן הפך ליצור המופלה ביותר במערב. הוא יכול להגיע לאוניברסיטה עם ציונים מעולים, ולקבל דחיה בגין "מכסות אתניות", שניתנות לאוכלוסיות מוחלשות על פי צבע, מגדר, מוצא או כל מה שלא אמור להיות קריטריון כשאתה רוצה, למשל, פשוט להיות רופא. כשאותו מעמד מופלה יוצא לרחוב, הוא פוגש בכל מקום מהגרים שחולקים ולוקחים לו מהזכויות הסוציאליות במקרה הטוב, או את חייו במקרה הרע.
את התוצאה הפוליטית אנחנו רואים בזינוק של הימין הפופוליסטי בעולם, אבל התוצאה החברתית שלילית הרבה יותר: אנשים מעדיפים להיות גזענים מאשר מושפלים, מיזוגנים מאשר עניים, ובעיקר לא מוכנים להיות על מיוט.
בישראל, הטרלול הזה נמצא כמה שלבים מאחור, אבל ניצניו כבר איתנו. הפטרונות המנותקת "אנחנו נגיד לך מה לחשוב כשנעטוף אותך בדעות הנכונות", הופכת לפעמים גם את העמדה הנכונה לזאת הפחות פופולרית, את הצודק למאוס, ואז מבטלת בגסות את תרבות הביטול. התוצאה: מעמד התקשורת המסורתית התפנצ'ר בזכות הרשתות החברתיות, והאוויר לא מפסיק לצאת. מי שלא מאמין, שילך לבלומפילד, להפגנה הבעייתית משהו של 150,000 איש שגם הסכימו לשלם תמורת ההשתתפות.
ימין על מלא מתחפש לשמאל ממולא
דור שלם דרש ממשלת ימין על מלא, מימי יצחק שמיר לא קמה ממשלה כזאת שכל חבריה מחוייבים לארץ ישראל השלמה ולערכים השמרניים, והנה זה קרה. מה נאמר, מאז שחברת "דקה" סירבה לחוזה ההקלטות עם הביטלס כי "להקות עם גיטרות כבר לא באופנה", לא נראתה החמצה כזאת.
חברי הקואליציה הגיעו רעבים, והבולמוס הזה עשה לימין נזק היסטורי שקשה עוד לאמוד את חומרתו: רפורמה משפטית שנולדה בלידת עכוז ומאושפזת מאז באינקובטור, דיבורי רהב על חיסול חמאס שנגמרו בטבח הגדול בהיסטוריה שלנו, פינוי אזרחים חסר תקדים מביתם בישראל הריבונית ובעיקר - מועקה בגרון שמסרבת לרדת. לכך תוסיפו ממשלה המורכבת מפרזיטים או מאלה שנלחמים על זכותם להתפרזט ואת ירידת דרוג האשראי ועליית יוקר המחיה שהולך ומכביד. חוויה ממש.
אבל מעל הכל: ממשלת הימין על מלא לימדה אותנו שככה - אי אפשר יותר. נתניהו עלה פעם עם הסיסמא "טוב ליהודים", אבל האמת היא שהוא פשוט נכס לאג'נדה של יריביו, או סתם לסטגנציה רעיונית. אם טראמפ לא היה מנצח, עוד היינו חושבים בטעות שביבי רוצה לנצח אבל אמריקה עוצרת אותו, באסוש. ואולי, אולי הממשלה הזאת קמה כדי שנלמד את הלקח, ונקים ממשלת משרתים שתביא פה איזו נחמה.
עוד מעט ייגמר החג ונוכל לחזור למסכות. פורים שמח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו