"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גיבורי-על ג'ינג'ים: שלום אריאל, שלום כפיר, אני לא מאמין שלא חזרתם אלינו בסוף
אני מחכה לכם בבכי, עם כל עם ישראל, ונשבע לזכור אתכם ולחשוב עליכם תמיד, שלכם, ג'ינג'י שחר • גלילה רון־פדר-עמית, האמא של הגיבור הספרותי ג'ינג'י, נפרדת מהילדים שנכנסו לליבנו
שירי ביבס עם כפיר ואריאל ברגעי החטיפה מניר עוז | צילום: רשתות ערביות
טור פרידה

גיבורי-על ג'ינג'ים: שלום אריאל, שלום כפיר, אני לא מאמין שלא חזרתם אלינו בסוף

אני מחכה לכם בבכי, עם כל עם ישראל, ונשבע לזכור אתכם ולחשוב עליכם תמיד, שלכם, ג'ינג'י שחר • גלילה רון־פדר-עמית, האמא של הגיבור הספרותי ג'ינג'י, נפרדת מהילדים שנכנסו לליבנו

גלילה רון-פדר-עמית
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

שלום אריאל, שלום כפיר, אני לא מאמין שלא חזרתם אלינו בסוף. מאז שכתבתי לכם את המכתב הקודם והבטחתי שביום שבו תשובו אעביר לכם את הפיקוד על החבורה שלנו, אני לא מפסיק לחשוב עליכם.

עדיין בכל בוקר, כשאני מתעורר ומסיר מעלי את השמיכה, אני שואל את עצמי אם גם לכם יש שמיכות. האם קר לכם? האם במנהרות האלה שבהן אתם נמצאים יש חימום? וכשאני אוכל ארוחת בוקר, אני חושב על האוכל שלכם. שמעתי שהחטופים מקבלים פיתות יבשות ומים מלוחים. זה נכון? זה באמת מה שאתם אוכלים ושותים? ועדיין כואבת לכם הבטן מרעב?

אריאל וכפיר ביבס, צילום: באדיבות המשפחה

מייד כשאני חושב על זה, גם הבטן שלי מתחילה לכאוב. ילדי החבורה ואני היינו בטוחים שאתם חוזרים. יואו, כמה התרגשנו. כבר הכנו דגלים מיוחדים בצבע ג'ינג'י - דגל אחד לך, אריאל, ודגל אחד לך, כפיר.

גייסנו את ההורים שיסיעו אותנו אל הכביש שבו תעבור המכונית שתחזיר אתכם. בדמיון ראינו אתכם מביטים בנו מבעד לחלונות המכונית ומזהים אותנו. לכל דגל חיברנו מוט ארוך, כדי שנוכל לנופף בדגלים מעל ראשי הקהל. ידענו שיבואו המונים לקבל את פניכם, וחששנו שלא תראו את הדגלים. כל עם ישראל חיכה לכם. בעצם, כל העולם חיכה לכם. הסיפור שלכם התפרסם בכל מקום. כל כך התרגשנו.

לא הצלחתי להירדם

אתמול לא רק אני לא הצלחתי להירדם, גם האחרים לא הצליחו. תבינו, במשך יותר משנה אנחנו מתַרגלים את טקס חילופי המפקדים, וחשבנו שהנה סוף-סוף הוא מתקרב. זה היה אמור להיות טקס מאוד מיוחד.

בעזרת ההורים אפילו תפרנו דרגות. אתה, אריאל, היית אמור לקבל דרגת ג'ינג'י-על וכפיר דרגת סגן-ג'ינג'י-על. הייתי אמור להעניק לכם את הדרגות.

אבי המשפחה ירדן ביבס עם משפחתו לאחר ששוחרר מהשבי, צילום: דובר צה"ל

והשאר יעמדו דום ויצדיעו. מגיע לכם שכולם יצדיעו לכם. אחי הגדול, יורם, הציע לתקוע בחצוצרה שלו. אח של דנה פישמן אמר שיביא שופר. אנחנו חושבים שאין בעולם שני אחים ג'ינג'ים שעברו את מה שאתם עברתם, והכבוד הזה הוא רק מעט, ממש טיפה, ממה שאנחנו יכולים לתת.

ופתאום הבשורה הזו. אני ממש מתקשה למצוא מילים כדי לתאר איזה הלם קיבלנו. אני יושב כאן עם החברים שלי במקום המפגש שלנו. הדגלים מגוהצים. הדרגות מוכנות. החצוצרה של יורם מונחת על השולחן לצד השופר. ואתם לא חוזרים בחיים? מי מסוגל לפגוע בילדים? נכון שזו טעות?

אני מחכה לכם בבכי, עם כל עם ישראל, ונשבע לזכור אתכם ולחשוב עליכם תמיד.

שלכם, ג'ינג'י שחר.

גלילה רון־פדר-עמית, האמא של הגיבור הספרותי ג'ינג'י, נפרדת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...