מורשת במצור: הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון הפכה לקורבן פוליטי

השבוע פרסמה הקרן לחקירות ארץ ישראל (PEF), גוף מחקר בן 150 שנה, מכתב הקורא להחרים את הכנס הבינלאומי הראשון על המחקר הארכיאולוגי ביהודה ושומרון.

אותה קרן, שבעבר הייתה אחראית לחפירת פיר וורן בעיר דוד ולמיפוי המודרני הראשון של הארץ, טוענת כי המחקר הארכיאולוגי הישראלי באזור מנוגד לחוק הבינלאומי ואינו כולל מחקר פלסטיני. טענות אלו הועלו ללא כל שיח או בירור עם מארגני הכנס - משרד המורשת, קמ"ט ארכיאולוגיה ואוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם.

ישראל נחשבת למקום העשיר ביותר בעולם בערכי מורשת מוחשית ובאתרי ארכיאולוגיה, במיוחד באזורי יהודה ושומרון. מדובר באזור שהיווה צומת דרכים בינלאומיות עתיקות ומפגש תרבויות, ומעל הכל - ערש המורשת הלאומית היהודית, בה נמצאים שרידי ממלכות ישראל הקדומות.

למרות עושר זה, במשך שנים ארוכות סבלו חוקרי האזור מחרם אקדמי: כתבי עת בינלאומיים סירבו לפרסם את מחקריהם, כנסים אקדמיים נמנעו מלהזמינם, ושיתופי פעולה בינלאומיים היו כמעט בלתי אפשריים. הסיבה מעולם לא הייתה מקצועית - איכות המחקר והממצאים לא הוטלה בספק - אלא פוליטית טהורה.

החרם יצר עיוות מדעי חמור: ממצאים חשובים לא זכו לחשיפה הראויה בקהילה המדעית הבינלאומית, ומחקרים פורצי דרך נותרו קבורים בכתבי עת מקומיים. התוצאה הייתה התעלמות מאתרים מרכזיים והיסטוריה בת אלפי שנים.

הכנס הבינלאומי הנוכחי מסמן שינוי מגמה מבורך. השתתפותם של חוקרים מובילים מרחבי העולם מעידה על נכונות גוברת להפריד בין מחקר מדעי לפוליטיקה, מתוך הבנה שלמורשת התרבותית והארכיאולוגית אין גבולות פוליטיים.

שיתוף פעולה בינלאומי הוא קריטי למאבק בשוד העתיקות ולשימור המורשת התרבותית העשירה של האזור. יש לקוות שהכנס יהווה צעד ראשון לנורמליזציה מלאה של המחקר הארכיאולוגי ביהודה ושומרון, כחלק מהחלטת הממשלה להגנת נכסי המורשת באזור.

הגיע הזמן שהקהילה האקדמית העולמית תכיר בכך שחרם על מחקר מדעי פוגע בראש ובראשונה במדע עצמו. הממצאים הארכיאולוגיים העשירים של האזור הם נכס תרבותי עולמי, והמחקר בהם חייב להתנהל על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד. הצלחת הכנס תהיה ניצחון לא רק עבור הארכיאולוגיה הישראלית, אלא עבור חופש המחקר המדעי בכלל.​​​​​​​​​​​​​​​​

—

משה גוטמן הוא יו"ר ״שומרים על הנצח״