"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הטבע משתקם: להקת צבאים נראתה בעוטף לראשונה מאז 7 באוקטובר

החקלאים של קיבוץ נירים כבר כמעט התייאשו, הם לא ציפו לראות את הלהקה המוכרת של הצבאים שרבצה בשדות הקיבוץ • "כמו שהם חזרו הביתה, כך נשוב גם אנחנו"

,עודכן
0השמעה
להקת הצבאים בעוטף. צילום: לי רהב

שובם של הצבאים לעוטף: להקת צבאים חזרה לבקר בשדות של נירים, אחרי שנעלמו לתקופה ממושכת אחרי אירוע ה-7 באוקטובר.

החקלאים של קיבוץ נירים כבר כמעט התייאשו. הם לא ציפו לראות את הלהקה המוכרת של הצבאים שרבצה בשדות הקיבוץ, סמוך לגדר הגבול עם עזה. הימים היו קשים, השדות ננטשו, והשלווה של הטבע נדמה כי נעלמה יחד עם השקט שנשבר. השבוע חזרו הצבאים. שתי להקות, כל אחת מונה 8 פרטים: זכרים, נקבות ועופרים צעירים.

להקת הצבאים בעוטף,צילום: לי רהב

לי רהב, חבר נירים: "כמו שהם חזרו הביתה, כך נשוב גם אנחנו, נחיה לצידם, נגן עליהם ונגן על עצמנו מכל פגע".

ד"ר אודי קולומבוס, אקולוג נגב צפוני ברשות הטבע והגנים: "באזור הנגב המערבי קיים מסדרון אקולוגי המחבר בין אוכלוסיית הצבאים הנמצאים בחולות הנגב (שמורת חולות עגור) לבין הצבאים במישור החוף הדרומי. מאז החלה מלחמת חרבות ברזל, האוכלוסייה נמצאה בסיכון בעיקר בשל ריבוי הכלבים המשוטטים שחדרו מעזה. אנו שמחים להגיד כי האוכלוסייה כמעט ולא נפגעה בשנה האחרונה, ושמחים שהחקלאים רואים את הצבאים שוב בשדותיהם. חקלאות גד"ש מסורתית מטיבה עם חיות הבר, הם אוהבים להגיע לשדות ולהסתובב בהם. אנחנו מקווים לראות את אוכלוסיות הצבאים ממשיכות להישמר ולחיות לצד החקלאים עוד שנים רבות קדימה".

להקת הצבאים בעוטף,

ברשות הטבע והגנים מסבירים כי הצבי הישראלי הוא אחד משלושת מיני צבאים החיים בארצנו, כאשר כלל המינים נמצאים בסכנת הכחדה. האיומים העיקריים על הצבאים הינם צמצום בתי הגידול הטבעיים וציד בלתי חוקי. הצבי הארצישראלי הוא חיית בר מוגנת וערך טבע מוגן עפ"י חוק, בשנת 2024 נאמדה אוכלוסיית הצבאים בישראל בכ-5,500 פרטים בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר