"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעדת המחאה נגד חוק הפטור: "לא יתאפשר לנו לנצח במלחמה - זה איום קיומי"

במקביל להצגת שר הביטחון את חוק הפטור מגיוס לחרדים, מאות צעדו מהר הרצל לכנסת בקריאה לשוויון בנטל • ללי דרעי, אם שכולה: "לא ארפה עד שהאלונקה שכולנו סוחבים תתרחב, העם לא יכול יותר לשמוע תירוצים"

,עודכן
0השמעה
"מבקשים דבר פשוט - ערבות הדדית". ללי דרעי בראש הצועדים לכנסת. צילום: אורן בן חקון

אתמול בבוקר, זמן קצר לפני ששר הביטחון ישראל כ"ץ ניסהלטשטש עקבותולהסביר איך הוא רותם את הציבור החרדי למאמץ המלחמתי, עמדה בהר הרצל ללי דרעי, אם שכולה מהיישוב עלי, מול מאות אנשים, והבהירה בדמעות שדי ל"ישראבלוף" - הגיע זמן השוויון בנטל, ועכשיו.

"אתם לא מבינים מה זה עושה לי, לראות אתכם", דרעי אמרה כשראתה את ההמון שביקש לצעוד איתה מהר הרצל ועד למשכן הכנסת. "אנחנו מבקשים דבר פשוט - ערבות הדדית. לא צריך להיכנס לאינטרסים פוליטיים, כי הם נקברו ב־7 באוקטובר, ושלי נקברו עוד יותר עמוק כשקברתי את בני, סעדיה, לפני שבעה חודשים. נצעד לכנסת, ונדרוש שכולם ישרתו - ללא הבדלי מגזר, מגדר או שיוך לאומי. אנחנו נמצאים מול איום קיומי, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להגיד 'זה צריך לקרות מתישהו'".

הצהרתה של ללי דרעי במהלך הצעדה| יוני ריקנר

דרעי ביקשה מהבאים להגיע עם דגלי ישראל ולהימנע מפוליטיקה, מאחר שהמחאה שהציתה אמורה לחצות מחנות ולאחד בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים.

בין הבאים היה שר התקשורת לשעבר סא"ל (מיל') יועז הנדל, שכבר עבר את 300 ימי המילואים בתקופת המלחמה ושמכהן כמפקד גדוד בארי, המורכב ממתנדבים.

"אצלי בגדוד יש שיעורי התייצבות גבוהים, אבל בחטיבות אחרות מורגשת השחיקה", הנדל סיפר. "הכנסת מעלה חוק שלא מאפשר לנו לנצח במלחמה, כי אנחנו צריכים עוד חיילים. הנתק בין מה שקורה במשכן לבין מה שקורה בשטח הוא עצום".

מה אפשר לעשות?

"מדינת ישראל לא צריכה לעודד השתמטות. שלא תיתן כסף למי שמשתמטים, ושהם גם לא יוכלו להצביע או להיבחר. צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להבהיר שהם יכולים לבחור לא לשרת - אבל הם יהיו אזרחים סוג ב'".

"צריכים את החרדים"

לא רחוק ממנו צעד רס"ן (מיל') דוד רבין, סמג"ד בחטיבת כפיר, ממושב שפיר שבשפלה. למילואימניק אין קשר לראש הממשלה המנוח, ואחרי כשנת מילואים במצטבר הוא לא מוותר על הקריאה לשוויון בנטל.

הצעדה בירושלים,

"לצערי, כל הממשלות נתנו יד למצב", רבין הודה. "גם לנו היה נוח שהחרדים בחוץ, כי לצבא לא קל לעשות עבורם התאמות, אבל כעת אנחנו צריכים אותם, כי אין חיילים".

זו לא היתה צעדה מתלהמת, וגם לא גדולה במיוחד, כי לא חסרים אירועים שתופסים את הקשב - מעסקת החטופים שמסתמנת ועד לחמשת חיילי סיירת נח"ל שנהרגו שלשום - ועדיין, העולים לירושלים הבהירו שזו רק ההתחלה.

כעבור כשעת הליכה הצועדים הגיעו למשכן הכנסת. דרעי הודתה לבאים ואמרה: "לא ארפה עד שהאלונקה שכולנו סוחבים תתרחב ותגדל, ויצטרפו אליה עוד, ולא רק מאחינו החרדים. העם לא יכול יותר ולא מוכן יותר לשמוע תירוצים!".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר