"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חשיבה במושגים חדשים: ברוכה הבאה, מדיניות ההגירה

בעיתוי הנוכחי נראה ששר החוץ מכוון לארצות מערב אירופה, בעיקר צרפת, גרמניה ובריטניה • אבל האנטישמיות עדיין לא ברמה כזאת שיהודים מחפשים איך להימלט משם

,עודכן
0השמעה
עולים מאוקראינה לישראל. צילום: יוסי זליגר

שר החוץ גדעון סער שונה ממנהיגים פוליטיים אחרים בישראל בכך שהוא חושב במושגים של מדיניות הגירה.

לישראל אין למעשה מדיניות הגירה - גם קליטה וגם הרחקה של תושבים או מסתננים בלתי חוקיים. מי שקובעים את מדיניות ההגירה הם בג"ץ או שופטים, אפילו זוטרים, בעתירות אקראיות לחלוטין.

לנוכח הזעזועים בעולם כתוצאה מהמלחמה שישראל נתונה בה, ובעיקר בזירה הפלשתינית, סער חוזה שגל האנטישמיות ייצור בהכרח גל עלייה גדול. הוא פונה לרה"מ נתניהו, שייזום היערכות של המדינה לקראת עלייה גדולה.

שר החוץ גדעון סער,צילום: אורן בן חקון

בעיתוי הנוכחי נראה שסער מתכוון לארצות מערב אירופה, בעיקר צרפת, גרמניה ובריטניה. רמת האלימות וההתנכלויות כלפי יהודים במדינות הנאורות הליברלית עלתה לרמות גבוהות ומסוכנות. אבל עדיין, זה לא ברמה כזאת שבהכרח היהודים מחפשים איך להימלט משם במהירות האפשרית. אפשר אולי להשוות את ההערכה של שר החוץ להערכה של ראשי הסוכנות בעקבות מעשי הטבח בפריז ובמקומות אחרים בצרפת ב־2015. היתה ציפייה והיערכות ל־50 אלף ואולי ל־100 אלף עולים מצרפת. אכן, היתה התגברות בעלייה כפי שהיא קיימת כבר קרוב ל־20 שנה, נערכו לטפל בפניות במוקדים שונים בצרפת, אבל זה לא היה גל המוני.

זיכרונות מאוקראינה

צמיחה מובהקת בעלייה התרחשה כשיהודים מאוקראינה ומרוסיה ניסו למלט את עצמם לאחר פרוץ המלחמה בפברואר 2022. ישראל, כהרגלה, הסתבכה ואילצה את עצמה לקלוט שיעור ניכר של "עולים" לא יהודים על תקן פליטים או הגדרה אחרת; אז גם בג"ץ התגייס לטובת שגרירות אוקראינה. העלייה משם היתה די גדולה, קרוב ל־75 אלף עולים, אך ברור שזה בגלל מלחמת אוקראינה. השנה, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנחנו עומדים על כ־30 אלף עולים, ושוב - רובם ממזרח אירופה, קרי: אוקראינה ורוסיה.

מצד אחד, עלייה משמעותית גם בשנה של מלחמה קשה עם תעמולה אנטי־ישראלית חזקה. מצד אחר, זה בכל זאת פחות מהצפוי, בהינתן התחזיות שהאקו־סיסטם האנטישמי יבריח יהודים ממערב אירופה. זה לא קרה, כי עדיין כוח המשיכה של ישראל לא מספיק חזק, והכוח הדוחף החוצה בארצות המערב אינו ברמות אלימות עד כדי סכנה ברורה ומיידית.

הפגנות פרו פלשתיניות בנורבגיה (ארכיון),צילום: GettyImages

אף אחד לא מייחל שיתחילו פוגרומים באמסטרדם, בפריז, בברלין או בלונדון. ועד כמה שניתן לחזות, גם לא יהיו פוגרומים, כי השלטונות הציניים בארצות המערב למדו לווסת את הקיטור הפלשתינו־אנטישמי בתוספת כמה רציחות ספורדיות. ברמות השנאה הקיימות - תהיה בוודאי תנופה מסוימת בעלייה. יהודים שרוצים לחיות בזהות גלויה ומלאה, יעלו.

האפיפיור מלבה שנאת ישראל ככל יכולתו, בעיקר על ידי זיהוי הפלשתינים כישו קולקטיבי הנח כתינוק על כרית של כאפייה. עדיין, אנחנו במחוזות של מלחמת תרבות ודימויים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר