באר טוביה נגד הקמת "עיר חרדית" בשטחה: "אין סיבה לפגוע באדמות החקלאיות שלנו"

חילוקי דעות חריפים בין מועצת באר טוביה לבין רשויות התכנון סביב תוכנית להקמת "רובע האלה" - שכונה חדשה המתוכננת על אדמות חקלאיות של היישובים תימורים, ינון וערוגות. בעוד הרשויות מציגות את הפרויקט כהרחבה של קריית מלאכי, טוענים במועצה האזורית באר טוביה כי מדובר בניסיון להקים עיר חרדית חדשה שתפגע הן בחקלאות והן בפיתוח העירוני הקיים באזור.

לימור פריז-ברנס, סגנית ראש מועצת באר טוביה, טוענת כי לפרויקט אין כל הצדקה: "לקריית מלאכי יש מספיק עתודות בנייה בתוך גבולותיה לעשרות שנים קדימה. יש אפשרויות להתחדשות עירונית ומתחם בסיס מז"י שיתפנה בקרוב. אין סיבה לפגוע באדמות החקלאיות שלנו".

לדבריה, "קריית מלאכי מן הסתם מאוד רוצים את זה ואנחנו מתנגדים. קריית מלאכי רוצה להתרחב, אבל יש לה מספיק אדמות בתוך הקו הכחול שלה עם עתודות בניה ולעשרות שנים קדימה. לפני שהם נוגסים מהאדמות החקלאיות של באר טוביה. יש להם עניינים של פינוי בינוי, אפשר להרוס ולבנות ולשפר את חייהם. יש להם מספיק לאן להתרחב לפני האדמות של באר טוביה".

טענות אנשי באר טוביה, במיוחד לאור החשיבות של הביטחון התזונתי הישראלי בלתי ניתנות להתעלמות, "הורסים אזור כפרי שלם ללא הצדקה, פוגעים בפרנסה של החקלאים ש-50-60 שנה מעבדים את האדמה, לוקחים להם את האדמה, הביטחון התזונתי של המדינה נפגע. כמו כן, עניין העתקת התשתיות למקום אחר יעלה כל-כך הרבה כסף, בריכות ביוב והגירה, קווי חשמל, גז, וכל-כך הרבה תשתיות", מסבירה פריז-ברנס.

פרופ' איריס האן מהטכניון, מומחית לתכנון סביבתי, מצביעה בדו"ח מקיף על הבעייתיות בתוכנית: "רובע האלה לא רק יקר ומיותר, אלא יהיה גם בעל איכות חיים ירודה. התושבים יסבלו ממטרדי רעש, ריח ואבק בשל הקרבה לתשתיות תעשייתיות, מתקנים מזהמים וקווי תשתית ארציים". היא מדגישה גם את הנזק הסביבתי הכולל פגיעה במסדרונות אקולוגיים ובנחל האלה.

שכונה או עיר חדשה?

בבאר טוביה טוענים כי התוכנית מקודמת בחוסר סמכות. חוק הותמ"ל מתיר תכנון שכונות צמודות דופן, אך המרחק של שני קילומטרים והיקף יחידות הדיור המתוכנן (6,000 לעומת 7,000 הקיימות בקריית מלאכי) מעידים כי מדובר למעשה בעיר חדשה.

"מול ההשלכות כבדות המשקל של יוזמה זו, נזקיה המרובים, ועלויותיה הרבות – חברתית, כלכלית וסביבתית – עומד מסמך בקשה להכרזה דל, מוטעה וחלקי באופן מביך, שרחוק מלהניח תשתית תכנונית מספקת המצדיקה את הכרזת המתחם כמועדף לדיור", קובעת האן. "הצגת המתחם כהרחבה של קריית מלאכי היא מצג שווא חסר בסיס מקצועי".

הפגיעה בחקלאות הישראלית

בן כהן, ראש מועצת באר טוביה, רואה בפרויקט סימפטום של בעיה רחבה יותר: "במקום לשקם את החקלאים, המדינה מוותרת על שטחי חקלאות לטובת מיזמי דיור שיעילותם מוטלת בספק. מגמת הותמ"לים עלולה להוות מכת מוות לחקלאות בישראל, במיוחד בפריפריה".

נתונים שהוצגו בפגישה עם בכירי משרד השיכון מחזקים טענה זו: בשנתיים האחרונות קודמו תוכניות על למעלה מ-15 אלף דונם חקלאיים, ובסך הכל אושרו תוכניות על כ-130 אלף דונם של שטחים חקלאיים ופתוחים. כל זאת, לטענת מרכז השלטון האזורי, ללא שיתוף המועצות האזוריות ובניגוד לתוכניות המחוזיות והמקומיות הקיימות.

שי חג׳ג׳ ראש המועצה האזורית מרחבים ויו״ר מרכז השלטון האזורי- שמובילים את ההתנגדות לתוכניות הותמ״ל אמר כי שי לותמ״ל יש השלכות שליליות בהיבט של הרס השטחים החקלאיים והפתוחים (כ-130 אלף דונם בתוכניות מאושרות) ופגיעה בעשרות יישובים חקלאיים ובמועצות, תוך רמיסה של תכנון מאוזן ואחראי ואף פגיעה במרכזי ערים.
ותמל תימורים הוא ותמל לא הגיוני. הוא מרוחק מהעיר בכמעט 3 ק״מ ועוברים בתוואי הזה תשתיות לאומיות שכדי להזיז אותם יעלה מיליארדי שח למדינת ישראל, כך שהוא גם לא כלכלי ולא משתלם. כדאי שמקבלי ההחלטות יתעשתו ויורידו את הותמל הזה מסדר היום.״