"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות המלחמה: זינוק של 58% במטופלים במרכזי החוסן ביהודה ושומרון

בין החודשים ינואר ליוני 2024, תועדו 3,272 אירועי טרור ואלימות ברחבי יהודה ושומרון • בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024, טופלו 2,171 תושבים ביהודה ושומרון, לעומת 1,380 בתקופה המקבילה אשתקד • יסמין שקד, מנהלת מרכזי החוסן של הקואליציה הישראלית לטראומה ביו"ש: "ככל שנחזק את הפרטים ואת הקהילות, נצא מהמשבר חזקים ומחוזקים יותר"

,עודכן
0השמעה
יידוי אבנים ביו"ש (ארכיון). צילום: אי.אף.פי

מרכזי החוסן ביהודה ושומרון חווים גידול משמעותי במספר המטופלים מאז תחילת המלחמה, כך עולה מנתונים חדשים של הקואליציה הישראלית לטראומה, המשקפים מציאות מורכבת של התמודדות אזרחית תחת איומים מתמשכים.

ללא קרדיט

הנתונים החדשים מגלים תמונה מדאיגה: בין החודשים ינואר ליוני 2024, תועדו 3,272 אירועי טרור ואלימות ברחבי יהודה ושומרון. מתוך אירועים אלה, 1,868 מקרים כללו יידוי אבנים, 456 אירועים של השלכת בקבוקי תבערה, ו-299 מקרים של הנחת מטענים. במהלך תקופה זו, נרצחו באזור 13 בני אדם ו-155 נפצעו, בעוד שבשאר חלקי הארץ נרשמו 5 נרצחים ו-42 פצועים.

המשמעות המספרית של המצוקה ניכרת בגידול החד במספר המטופלים במרכזי החוסן. בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024, טופלו 2,171 תושבים ביהודה ושומרון, לעומת 1,380 בתקופה המקבילה אשתקד - זינוק של 58%. בסך הכל, התבצעו 17,537 טיפולים פרטניים הממוקדים בטראומה וחרדה, לעומת 11,980 טיפולים בשנה הקודמת - עלייה של 46.4%.

אירועי טרור ביו"ש בשנת 2024,צילום: ללא קרדיט

יסמין שקד, מנהלת מרכזי החוסן באיו"ש, מדגישה את המשמעות העמוקה של העבודה: "אנחנו מאמינים שכעם יש לנו את היכולת לצמוח מתוך משבר וכאב. ככל שנחזק את הפרטים ואת הקהילות, נצא מהמשבר חזקים ומחוזקים יותר".

במענה למציאות המאתגרת, פיתחה "הקואליציה הישראלית לטראומה" קורס הכשרה ייחודי המלמד תושבים להתמודד עם אירועי קיצון. הקורס כולל הרצאות, מפגשי סימולציה, והתנסות מעשית, תוך התאמה לרמת החשיפה של כל יישוב.

טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה לטראומה, מסבירה: ״טראומה מייצרת מעגלי פגיעה רחבים החל מהפרט דרך המשפחה, הקהילה, הצוותים והרשות. המאמץ שלנו הוא לתת מענה נגיש, מיידי ומותאם. מענה מיידי מחזק את תחושת המסוגלות ומפחית מצוקה והתפתחות של תופעות של פוסט טראומה. זה נכון לגילאים שונים ולתפקידים שונים. האתגר הגדול הוא לייצר את ההתאמה ולבנות מענים נכונים.

השנה האחרונה חשפה את כולנו למצוקה רבה. היה כל כך חשוב שהמרכזים כבר היו במקום, הכירו את הקהילה והקהילה הכירה אותם ושאפשר היה יחד עם הרשויות המקומיות לייצר יריעה רחבה של מענים מדוייקים. דוגמה אחת היא הפרויקט שנקרא אצלנו "חוסן כביש". מרכזי החוסן ביהודה ושומרון הם אזוריים ומשרתים אוכלוסייה בפריסה גיאוגרפית רחבה ותושבים הנוסעים הרבה בכבישים. בתכנית הזו מקבלים נהגים, בעיקר נהגות, הכנה לנהיגה תחת אירועי טרור כמו זריקת אבנים, ובנוסף מקבלים כלים להתמודד עם הלחץ הנפשי שנוצר אצלם ואצל הילדים שנוסעים איתם ברכב.

בקבוקי תבערה שהושלכו בכבישי יהודה ושומרון,צילום: דוברות המשטרה

תוכנית ייחודית נוספת היא "חוסן כביש", המספקת הכנה לנהגים, ובעיקר לנהגות, להתמודדות עם נהיגה בתנאי טרור כמו זריקת אבנים, תוך מתן כלים להתמודדות עם הלחץ הנפשי שנוצר אצלם ואצל ילדים הנוסעים עימם.

סיפור זה אינו רק סטטיסטיקה יבשה, אלא עדות חיה לחוסנו של החברה הישראלית: יכולת להתמודד, להתחזק ולצמוח גם בתנאים הקשים ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר