"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
טור מיוחד

אהבת האדם והארץ: ז'אבו חיבר בין הלוחמים לבין העורף ההיסטורי שלנו כעם

ז'אבו היה איש מיוחד, אגדה בחייו ובמותו • מורה דרך שהיה כל כך מורה וכל כך דרך • איך אפשר לה לעפרה בלי ז'אבו מייסדה? איך אפשר לה לארץ ישראל בלי אוהבה?

,עודכן
0השמעה
ז'אבו (זאב) ארליך. צילום: אייל מרגולין ג'יני

החיוך מתחת לשפם הלבן, כובע הטמבל שמסתיר עיניים נוצצות, הקול הצרוד עם הניגון המיוחד, מרץ הנעורים האינסופי, התשוקה לחקור, לצעוד, לזחול, לחפור. ז'אבו ארליך, איש ארץ ישראל, איש עפרה, שהוסיף צבע מיוחד לרחובות הישוב, איננו עוד. איך אפשר לה לעפרה בלי ז'אבו מייסדה? איך אפשר לה לארץ ישראל בלי אוהבה?

המונים התקבצו ובאו לחלוק כבוד אחרון לאיש המיוחד הזה שהיה לאגדה בחייו ובמותו. לחייל שנפצע במלחמת יום כיפור ושוב נפצע בתקרית ירי עם מחבלים בתרקומיה. לבן של סבתא הדסה, תבדל לחיים ארוכים, לאבא של אלקנה, אהוד, נעה, יעל, יהודה ומיכל, לאיש של תמר, שבנועם חיוכה ואצילותה הקימה עם ז'אבו שבט לתפארת. לאדם, שחברים היו לו מכל הסוגים והמינים: מוסלמים, נוצרים, גרמנים, שומרנים, דרוזים ויהודים מכל גווני הקשת - קציני צבא בכירים לצד אדמו"רים חסידים.

למורה הדרך שהיה כל כך מורה וכל כך דרך. דרך שהיא שביל העולה על הר, דרך שהיא חיים של חיבור בין קודש לחול, דרך שכל כולה מרוצפת בפוסקי התנ"ך. "היזהרו אתם דורכים על פסוקי תנ"ך", היה אומר בחיוך לקבוצות אותן הוביל בסיורים בארץ האבות. לארכיאולוג, לחוקר ארץ ישראל שהותיר אחריו מחקרים וספרים ייחודים ופורצי דרך.

עשרות ליוו את מסע ההלוויה של ז'אבו (זאב) ארליך לבית העלמין בעפרה

הלוויתו של זאב (ז'אבו) חנוך ארליך,צילום: אורן בן חקון

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", ציטט את יגאל אלון אלוף משנה ישי רוזיליו, מי שספד לו בשם צבא הגנה לישראל. "ז'אבו הפך את המשפט הזה לתכנית עבודה". לצד שירותו הצבאי כקצין מודיעין במילואים וכלוחם ביחידת מרעול, העביר ז'אבו מאות ואלפי סיורים לחיילי צה"ל, אותם חיבר לשטח, לארכיאולוגיה ולהיסטוריה, כדי שנדע את עברנו.

עבורי ז'אבו הוא גם קרוב משפחה, בן דוד שני של בעלי. תמיד גאה הייתי לספר על הקרבה המשפחתית ולהשתייך לחמולת ארליך שאחד מזקני השבט שלה הוא איש נדיר כז'אבו. עכשיו הוא הפך לזקן השבט (הגדול מדי. די. די. די) של חיילי המילואים בשמיים.

הלוויתו של זאב (ז'אבו) חנוך ארליך,צילום: אורן בן חקון

לצד האבל הכבד, מתמודדים המשפחה והחברים עם השאלה מה עשה אזרח בלבנון? השאלה הזו צבועה במיוחד כאשר היא נשאלת על ידי עיתונאים, בזמן שהם (וגם אני) נכנסים כאזרחים לעזה ולבנון. ראיתי מקרוב איך סיורי עיתונאים מכבידים ומסכנים את הכוחות בשטח. על אף זאת לכולם ברור שהם הכרחיים כדי לחבר בין הלוחמים לבין העם בעורף.

ז'אבו כחוקר חיבר בין הלוחמים לבין העורף ההיסטורי שלנו כעם. ז'אבו לא הפריע לחיילים. כנראה להיפך. התחקיר רק החל, אבל כבר כעת מתברר שרמ"ט גולני, יואב ירום, ביקש ממנו להגיע לאתר הארכיאולוגי. לא בשביל לחקור אותו תחת אש, אלא כדי לסייע לכוחות לאתר חוליית מחבלים, שהרגה חייל קודם לכן, ולא הצליחו לאתרה. ז'אבו נפל בעת מילוי תפקידו. מותו, כמו כל רגע בחייו, הוא סיפור אגדה של אהבת אדם ואהבת הארץ. יהי זכרו ברוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר