"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"בשורה של ממש לחלוצים": תוחמר הענישה בגין פלישה לשטח חקלאי

התקנות החדשות נועדו לספק כלי יעיל שיסייע באכיפה ויגן בצורה טובה יותר על ענף החקלאות - דרך הפיכת העבירה לכלכלית • הניסיון מלמד כי אכיפה באמצעות קנסות היא אפקטיבית ומהירה • בן גביר: "עבריינים ישלמו מחיר כבד על טרור מסוג זה"

,עודכן
0השמעה
"בשורה של ממש". שטחים חקלאים בעוטף עזה (ארכיון). צילום: ללא

בשורה לחלקאים:סגן רה"מ ושר המשפטים יריב לוין, חתם על תקנות עבירות מנהליות שיחזקו את האכיפה נגד מי שפולש לשטח חקלאי ללא הרשאה או הצדק כדין - זאת על ידי הפיכת העבירה לעבירה כלכלית. התקנות גובשו במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) בשיתוף עם המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, ואושרו הבוקר (שני) בוועדת חוקה, חוק ומשפט.

עבירות הפלישה לשטחים חקלאיים גורמות נזק לחקלאים רבים, ופעמים רבות אינן מדווחות. התקנות החדשות נועדו לספק כלי יעיל שיסייע באכיפה ויגן בצורה טובה יותר על ענף החקלאות. התקנות קובעות כי עבירות של כניסה לשטח חקלאי הן עבירות מנהליות הנאכפות באמצעות הטלת קנס מנהלי - זאת בשונה מהצורך הקיים היום לנהל הליך פלילי נגד הפולשים.

עד היום היה צריך לנהל הליך פלילי ולא כלכלי. בית המשפט השלום בתל אביב (ארכיון),צילום: גדעון מרקוביץ'

עיקרי התיקון

יושת קנס בגובה 1,500 ₪ במקרה של כניסה לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה; קנס בגובה 2,500 ש"ח בשל כניסה ברכב לשטח כזה;נקבעו קנסות בנוגע לכניסת בעלי חיים לקרקע; במקרים של עדרים גדולים הגורמים נזק רב או במקרים של עבירות חוזרות עשויים הקנסות להגיע לסכומים משמעותיים ביותר.

הניסיון מלמד כי אכיפה באמצעות קנסות היא אפקטיבית ומהירה. מהלך זה נועד להגביר את ההרתעה מביצוע פלישות לשטחים חקלאיים, נוכח הסיכון הכלכלי שיהיה כרוך בביצוע העבירה, ובכך לסייע בצמצום הנזקים העצומים הנגרמים כיום מכניסת בני אדם, כלי רכב ובעלי חיים לשטחים חקלאיים.

"הפשיעה החקלאית הולכת וגוברת, התקנות יסייעו". השר יריב לוין,צילום: אורן בן חקון

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״התקנות מהוות בשורה של ממש לחקלאים החלוצים, שמתמודדים עם פלישות חוזרות ונשנות לשטחם בגבורה רבה, ונאלצים להתמודד עם פשיעה חקלאית הולכת וגוברת. התקנות יסייעו בצמצום התופעה, ויחמירו את הענישה בגינה. אני מודה לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לח״כ ששון גואטה, למחלקת ייעוץ וחקיקה שסייעו וגיבשו את התקנות החשובות, ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת״.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: ״במשך שנים החקלאים הגיבורים, החלוצים של ימינו, ששומרים יום יום על שטחי הארץ, נפגעים קשות מהטרור החקלאי, בין היתר, באמצעות פלישת עדרים וכניסת טרקטורונים לקרקעות והשחתת יבול. לא עוד! עם כניסת התקנות לתוקף, משטרת ישראל (מג״ב) תוכל להשית קנסות כבדים על אותם עבריינים, שישלמו מחיר כבד על הטרור החקלאי. אנחנו מנהלים מאבק עיקש נגד הפשיעה במגוון רחב של כלים ואמצעים והשינוי שאנחנו מובילים כעת הוא שינוי הכרחי למאבק בפשיעה הזו. אני מודה לעובדי המשרד לביטחון לאומי, משטרת ישראל ומשמר הגבול, על עבודה מאומצת ולשר המשפטים על שיתוף הפעולה ונמשיך לפעול נגד הפשיעה בכל הכלים העומדים לרשותנו״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר