"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רוב גדול מהציבור פסימים לגבי הסיכויים לעסקה לשחרור החטופים

סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג את עמדות הציבור הישראלי על המצב הביטחוני • מה חושב הציבור על הסיכויים לעסקת חטופים, הדרישה לשלוט בציר פילדלפי, המתיחות בין נתניהו לגלנט והאיומים מחיזבאללה ומאיראן

,עודכן
0השמעה
הפגנה בשער בגין. צילום: קוקו

סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדד הקול הישראלי, שפורסם היום (רביעי) מציג את עמדות הציבור הישראלי על המצב הביטחוני. כמה אחוזים מהישראלים אופטימיים לגבי הסיכויים לעסקת חטופים, כמה חושבים כי הדרישה לשלוט בציר פילדלפי מטעמים פוליטיים או צבאיים-ביטחוניים ומה חושב הציבור על המתיחות בין נתניהו לגלנט.

הסיכויים לעסקה

רוב גדול (78.5 אחוז) מהציבור היהודי פסימיים לגבי הסיכויים לעסקה לשחרור החטופים. רוב בשמאל (70 אחוז) ובמרכז (60 אחוז) סבורים שזאת "ההזדמנות האחרונה" להחזיר את החטופים הביתה. לעומת רוב בימין (59 אחוז) שחושבים שזאת איננה ההזדמנות האחרונה. הציבור הערבי חצוי בסוגיה זו.

הפגנה ליד הקריה בקריאה להפלת הממשלה ולהשבת החטופים,צילום: יוסי זליגר

הדרישה לשלוט בציר פילדלפי

מטעמים פוליטיים או צבאיים-ביטחוניים?:מעל שלושה רבעים מהימין סבורים שדרישת נתניהו לשלוט בציר נובעת בעיקר משיקולים צבאיים-ביטחוניים. בשמאל שיעור דומה חושבים כי הדרישה נועדה בעיקר למנוע עסקה מטעמים פוליטיים של נתניהו. במרכז רוב קטן חושבים שהמניע העיקרי של נתניהו הוא פוליטי.

מסיבת העיתונאים של רה"מ נתניהו,צילום: לע"מ

המתיחות בין נתניהו לגלנט

רוב מוצק מכלל הציבור מסכימים כי למתיחות בין ראש הממשלה לשר הביטחון יש השפעה רעה על אופן ניהול המלחמה, וכך חושבים גם 55 אחוז מהימין.

גלנט ונתניהו,צילום: אורן בן חקון

החזית הצפונית

כשני שלישים מהציבור היהודי סבורים שישראל צריכה להחריף את מהלכיה ההתקפיים בצפון. לעומת זאת, בציבור הערבי יותר משלושה רבעים סבורים שיש לחתור להסדר מדיני.

זירת פגיעה בעכו,צילום: אי.אף.פי

הדריכות לקראת מתקפה מצד איראן או חיזבאללה

כשני שלישים מכלל הציבור (67 אחוז) מעידים כי הדריכות למתקפה השפיעה רק במעט על התנהלותם או שכלל לא השפיעה. רוב קטן יותר (55 אחוז) דיווחו כי ההשפעה על מצב רוחם הייתה מעטה או אפסית.

יירוט אחת ממטרות חיזבאללה במהלך מתקפת המנע,צילום: אי.אף.פי

פעילויות פנאי בצל המלחמה

בקיץ הזה רוב המשיבים (72 אחוז) מדווחים שיצאו פחות לפעילויות פנאי בארץ מאשר בשנים קודמות, כשהרוב מייחסים זאת למצב הבטחוני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר