"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יו"ר קק"ל: "חינוך ציוני וחיבור למולדת - המתכון להמשך קיומנו"

בנאום בוועידת החינוך של "ישראל היום", יפעת עובדיה-לוסקי סקרה את פעילות קק״ל במלחמה, הדגישה את חשיבות החינוך הציוני, וקראה להעצמת מעמדם של צוותי ההוראה: "המורים נותנים ודאות בעולם של חוסר ודאות"

,עודכן
0השמעה
יפעת עובדיה לוסקי. צילום: גדעון מרקוביץ'

בוועידת החינוך של "ישראל היום" שנערכה היום (רביעי) בכפר הנוער דוד רזיאל בהרצליה, נשאה יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה-לוסקי, נאום מרכזי בו הדגישה את חשיבות החינוך הציוני והחיבור למולדת כמפתח להמשך קיומה של מדינת ישראל.

עובדיה-לוסקי פתחה את דבריה בהתייחסות למצב הביטחוני ולמלחמה המתמשכת. היא ציטטה מדבריו של רס"ר במילואים אלקנה ויזל ז"ל, שנפל ברצועת עזה: "יש לנו כל כך הרבה במה להתגאות ולשמוח. אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו״.

יו"ר קק"ל סקרה את פעילות הארגון מאז תחילת המלחמה, ואמרה: "קמנו באותו בוקר ארור בשבעה באוקטובר, הוכנו בהלם כמו כל עם ישראל, אבל לאחר שהבנו שיש פה מלחמה קיומית על יישובי הדרום – שאלנו את עצמנו מה לעשות ופשוט החלטנו לקום ולעשות״. היא הדגישה כי "המעשה הציוני מאז ומעולם היה יוזמה. ליזום, ליצור, לא לחכות״.

עובדיה-לוסקי הרחיבה על פעילות חטיבת החינוך של קק"ל וסיפרה כי ״התפיסה שלנו היא שנטיעת עצים, פיתוח ההתיישבות, ותמיכה בחקלאות ישראלית לא מספיקות – זה חייב לבוא עם נטיעת ערכים. עם חינוך ציוני. עם חיבור למולדת ואהבת הארץ״.

היא הביעה את שאיפתה להחזיר את קק"ל למעמד משמעותי בחינוך הפורמלי: "השאיפה שלי שהקרן תחזור להיות כזאת גם כיום. בשנתיים האחרונות עשינו זאת והוכחנו גם במהלך המלחמה שיש לנו יכולת ורצון לתרום למערכת החינוך״.

בסיום דבריה, התייחסה עובדיה-לוסקי לאתגרים העומדים בפני מערכת החינוך: "תחשבו עם אלו אתגרים המורים של היום צריכים להתמודד. ילדים שחווים רצף של שנים קשות. איך זה משפיע על הרגלי הלמידה, על הקשב והריכוז, על החרדות״. היא הביעה הערכה למורים ש״נותנים ודאות בעולם של חוסר ודאות״ וקראה להכרה ולהוקרה גדולה יותר למורים על עבודתם הקשה.

"אני מאמינה שכאשר כולנו נשכיל להבין שתפקיד המורה הוא חשוב וקריטי לבניית חברת מופת, נוכל לראות גם שינוי חיובי בחברה שלנו״, סיכמה יו"ר קק"ל את דבריה, והדגישה את החשיבות של שילוב אחיזה בקרקע עם חינוך לערכים כמתכון להמשך קיומה של מדינת ישראל.

שר שלום ג'רבי, מנהל חטיבת החינוך בקק"ל: "האבות המייסדים של קק"ל לפני 120 שנה הבינו - אי אפשר לגאול קרקעות בלי לנטוע את החינוך בלבבות של האנשים. יאנוש קורצ'אק המחנך שהנאצים רצחו אמר 'הדואג לימים זורע חיטים הדואג לשנים נוטע עצים הדואג לדורות מחנך אנשים'. קק''ל מתעסקת גם בנטיעת עצים וגם בחינוך.

"אנחנו בקק''ל מחזירים את אותם ילדים",צילום: יוסי זליגר

מה-7 באוקטובר ראינו שאם אנחנו יודעים להילחם יחד אנחנו יודעים לחיות יחד. בחינוך הבלתי פורמלי מוצאים את ההשראה. בכל גוף שאנחנו משקיעים בו עשרות מיליונים אנחנו מחייבים מפגשים בין דתיים לחילונים, בין מתנחלים לקיבוצים, בין יהודים ללא יהודים.

התייחס למד האנטישמיות שעלה בעולם מתחילת המלחמה: "לצערנו העם היהודי בעולם נרדף, האנטישמיות עלתה משמעותית ואחינו בגולה לא מרגישים בטוחים".

לסיום אמר: "אנחנו בקק''ל מחזירים את אותם ילדים שמצד אחד חלקם לא מגיע כי אין לו כסף להיכנס לבית ספר יהודי ומצד שני לנצל את המשבר הגדול שאנחנו נמצאים בו כדי להחזיר את הילדים עם פוטנציאל ואפשרות שלא המחסום הכספי לא שולח את הילדים לבית הספר, להחזיר אותם לבית הספר וזה מה שאנחנו עושים היום בתפוצות כדי לחבר אותם. הילדים הצעירים בעולם, לא מדבר על בתי הספר האורתודוכסים, אלא הילדים הלא דתיים או שלומדים בבתי ספר לא יהודיים ואנחנו מקרבים אותם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר