"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הציל קיבוץ שלם": גופתו של סמל קיריל ברודסקי חולצה משבי חמאס בעזה

קיריל שירת בחפ"ק של מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה • עם תחילת המתקפה ב-7.10 הוא הוקפץ לנירים, שם נלחם מול מחבלי חמאס • אמו: "הוא היה ילד מלא חיים ואנרגיה"

,עודכן
0השמעה
קיריל ברודסקי ז"ל. צילום: דובר צה"ל

גופתו של סמל קיריל ברודסקי, בן 19 בנופלו, שוחררה מעזה, זאת לאחר יותר מתשעה חודשים שבהם הוחזקה בשבי חמאס.

קיריל שירת בחפ"ק של מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה. עם תחילת המתקפה ב-7.10 הוא הוקפץ לנירים, שם נלחמו הוא וחבריו מול מחבלים. "קיריל נפל בקרב, אך הציל קיבוץ שלם יחד עם חבריו לחפ"ק. הם גיבורי ישראל", אומרת האם.

"אנחנו משפחה שכולה, אבל אנחנו לא כמו כל המשפחות השכולות. לנו יש קבר ריק", כך אומרת ילנה ברודסקי, אמו של סמל קיריל ברודסקי בן ה־19, חלל צה"ל שחטוף בידי חמאס.

קיריל, הילד עם הגומה בלחי ואחיה הקטן של אלינה, נולד ברמת גן לאלנה ולוויקטור שעלו מאוקראינה לפני כ-30 שנה. "הוא היה ילד מלא חיים ואנרגיה", מספרת אמו, "ילד שאהב הרפתקאות והתעניין בהרבה מאוד דברים – מספורט ועד טיולים בטבע. תמיד הסתובב מלא שמחה, תמיד מצחיק. היה לו ניצוץ בעיניים וידעת שאם עצוב לך – תביט בו ותתעודד".

"הוא מאוד אהב את המשפחה, אהב לעזור לאנשים. אני לא יכולה להסביר כמה הוא חסר לנו, כמה אנשים, גם משפחתנו באוקראינה, כואבים את נפילתו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר