"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניר עם: "אנחנו כבר בחודש יולי - ועדיין אין תשובות" | זה לא אותו הבית

כמעט תשעה חודשים אחרי אותה שבת שחורה, חזרנו למושבים ולקיבוצים שלאורכו, כדי לגלות שגם אם מקומות העבודה השתקמו - מרבית התושבים עדיין לא ממהרים לחזור • מי שבכל זאת חזר, חי בחוסר ודאות ועם המון תסכול כלפי רשויות הביטחון והמדינה • עופר ליברמן: "באו אלינו אנשי מינהלת תקומה והתחייבו שנקבל יישוב חלופי ואת כל התנאים שמקבל יישוב אדום - בינתיים זה לא קרה"

,עודכן
0השמעה
כבר חודש יולי ועדיין אין תשובות. ניר עם. צילום: לירון מולדובן

כביש 232 הוא העורק הראשי של עוטף עזה, זה שב־7 באוקטובר הפך לנתיב מוות אשר הותיר אחריו מראות בלתי נתפסים של קורבנות, שלדי מכוניות והרבה סימני שאלה לגבי העתיד.

כביש 232 הוא העורק הראשי של עוטף עזה,צילום: לירון מולדובן

עופר ליברמן, ראש תחום החקלאות ואביה של ענבל - הרבש"צית שבמהלך מתקפת 7 באוקטובר פיקדה על כיתת הכוננות של הקיבוץ ובכך מנעה את חדירת המחבלים - מספר על חזרה מסוימת לשגרה, אבל מעיד כי המצב עוד רחוק מלהיות משביע רצון. "מבחינת ענפי החקלאות, הפיצוי שהיינו צריכים לקבל הוסדר והיום חזרתי ל־95 אחוזים של עבודה מלאה. גם הפועלים התאילנדים חזרו".

עד כה שבו ליישוב רק 15 אחוזים מהתושבים בניר עם - 85 איש ואישה. כמה עוד יחזרו, שאלנו אותו. "אי אפשר לדעת, יש לנו התחייבות מ'תקומה' של מעבר זמני באשקלון לשנה נוספת, אבל איזה היגיון יש בזה, כשאשקלון היא העיר הכי מופגזת?"

עופר ליברמן ובנותיו,צילום: לירון מולדובן

"באו אלינו אנשי מינהלת תקומה אחרי חודש של המלחמה והתחייבו שנקבל יישוב חלופי ואת כל התנאים שמקבל יישוב אדום. בינתיים זה לא קרה, ושיכנו את התושבים ביישוב רוחמה. עכשיו משה אדרי (יו"ר המינהלת היוצא) מסיים את תפקידו, ואחרי זה יגידו לנו 'מה אתם רוצים? דברו עם אדרי'".

המרירות של ליברמן נובעת מניסיון של שנים רוויות באכזבות מהתנהלות המדינה.

"יש פה יישובים סמוכים - מפלסים וארז - שיגידו לך 'למה ניר עם כן ואנחנו לא?' כל אחד בקשר עצמאי עם 'תקומה'. אנחנו היום בחודש יולי, עדיין אין תשובות, וחוסר הוודאות של משפחות עם ילדים הוא מטורף".

לאחר הטבח והקרבות הקשים: פרשן "ישראל היום" יואב לימור בסיור ביישובי עוטף עזה

"זה סיפור הביצה והתרנגולת. יש משפחות עם ילדים בתל אביב, משפחות אחרות ברוחמה, ויש כאלה שרוצות לחזור בתנאי שיש פה מערכת חינוך. בלי זה הן לא יחזרו. במערכת החינוך אומרים 'נפתח ברגע שיהיו פה איקס תושבים, אחרת אין טעם לפתוח'".

"אז בגלל חוסר הוודאות, הבת שלי רושמת את הילדים באשקלון. מפחדים לצאת קירחים מכל הצדדים, להישאר בלי שום מסגרת לילדים. ויש כאלה שבכלל שכרו דירות במקומות אחרים. הבת שלי גרה ברוחמה ויש לה בית פה, היא אומרת לי 'אני לא חוזרת כי אני לא יודעת מה יהיה, אז סגרתי מסגרות במקום אחר. לא נראה שיהיה פתרון בקרוב'".

"אז אמנם אנחנו מקבלים מענה ראוי בהיבט הפסיכולוגי, וגם מבחינת מצב הביטחון אני לא רואה בעיות בשטח שלנו, אבל בגלל חוסר הוודאות הכללי, התושבים לא חוזרים בינתיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר