עדיין אפשר להציל את החטופים - זה בידיים שלנו

"נכנסתי למונית והנהג בכה. דמעות", דורין אמרה לי. "שאלתי, 'מה קרה?' והוא אמר לי: "יש, הם עושים את זה, יש עסקה".

העסקה היא הרגע שחיכינו לו. בתוך נהר של חדשות רעות, בין "הותר לפרסום" אחד לאחר, פתאום הפציע רגע קטן של תקווה. סיכוי כלשהו שתוך כמה ימים הדאגות והחרדות יתחלפו בגל של שמחה. יכול להיות שעוד רגע היא חוזרת, והוא חוזר. ועוד רגע כולם יחזרו.

עסקת נתניהו מאחדת את העם. היא הזדמנות חד פעמית לתקווה ולאור בתוך החושך הגדול. בימים האחרונים אנחנו - משפחות חטופים - מחתימים חברי כנסת על תמיכה בעסקה שנמצאת על השולחן, והתמיכה בה חוצת גבולות. ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים - כולם אומרים "כן" להחזרת החטופים, "כן" לעסקת נתניהו.

כולם מבינים שחיי אדם הם לא שאלה פוליטית. זה שמגדיר אותנו כישראלים - כמי שמאמינים בקדושת החיים, ובזכות לקבור את החללים, במאבק מול ארגון טרור שמקדש מוות. זה מי שאנחנו. בישראל לא מקריבים חיים. בישראל נלחמים על החיים - ומנצחים רק כשכולם חוזרים.

הבשורות הקשות על החטופים שנרצחו ונהרגו בשבי היו עוד תזכורת כואבת למה שחששנו מפניו. אי אפשר לשלוח חיילים לשדה הקרב הנורא הזה, לדרוש מהם ללכת עד הסוף ולמוטט את חמאס, כל עוד יש בשטח חטופים חיים שצריך לשמור עליהם.

את החטופים שיכולנו להציל, אי אפשר להחזיר לחיים. אבל את החיים של כרמלי, בת הדודה שלי, ושל עוד רבים אחרים, עדיין אפשר להציל. זה בידיים שלנו, וזה חשוב, וראוי, וקדוש יותר מכל דבר אחר.

לפני שהחטוף הבא ירצח - עם ישראל אומר כן לעסקת נתניהו. כן להצלת חיים. זה הניצחון שלנו.

גיל דיקמן || בן דודה של החטופה כרמל גת