"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כולם צריכים לראות את התופת | אמה ואחותה של קרינה ארייב על פרסום סרטון החטיפה

פרסום הסרטון היה בלתי נמנע • אני מקווה שזה ימחיש למקבלי ההחלטות ולציבור את הסיטואציה שהבנות נמצאות בה • אני חושבת שהם ירגישו את הדחיפות לעשות הכל, כל מה שלא נעשה עד עכשיו כדי להחזיר אותן ואת יתר החטופים הביתה

,עודכן
0השמעה

סרטון חטיפת התצפיתניות

תיעוד החטיפה של קרינה זה כמו לקבל אגרוף בבטן. אתה לא יכול לנשום. זה ממחיש את מה שעובר על הילדה הקטנה שלך, שאת כאימא לא הצלחת להגן עליה ואני לא מצליחה להחזיר אותה במשך 230 ימים.

אנחנו מנסים למצוא את הכוחות. יש ימים מאוד קשים שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי בידיים. יש רגשות אשם על כך שאנחנו יכולות להיות בבית, לישון במיטה מוגנות, כשהילדה הקטנה שלי שבויה בעזה אצל מרצחים.

"בלתי נמנע", סרטון חטיפת התצפתיניות,צילום: ללא

פרסום הסרטון היה דבר בלתי נמנע. כולם צריכים לראות את התופת כדי לפעול לשחרורן. אני מקווה שזה ימחיש למקבלי ההחלטות ולציבור את הסיטואציה שהבנות נמצאות בה. אני חושבת שהם ירגישו את הדחיפות לעשות הכל, כל מה שלא נעשה עד עכשיו כדי להחזיר אותן ואת יתר החטופים הביתה. צריך לקבל החלטה להחזיר אותן - בלי דשדוש, בלי סיסמאות, בלי פוליטיקה. מדובר בחיי אדם, החיים של הבת שלי ושל עוד בנות ועוד חטופים. הציבור חייב להבין מה עובר על הילדות האלה, הנשים, החיילות – אני מבינה שחמאס רוצחים שפלים אבל צריך לשאול את עצמו איפה אנחנו? אסור לשכוח מפדיון שבויים.

קרינה ארייב.,צילום: באדיבות המשפחה

נחשפנו בפעם הראשונה לסרטון לפני מספר שבועות. כשראינו אותו בפעם הראשונה היינו בשוק. הסתכלתי על הפנים של קרינה, היא הייתה פצועה ומלאה בדם. המבט שלה היה מבוהל, מפוחד, חסר אונים. מבט שמסתכל על השטן בעיניים. היא הבינה מה קורה אבל לא הייתה יכולה לעשות כלום. פשוט חסרת ישע.

סשה ארייב, אחותה של קרינה ארייב,צילום: גדעון מרקוביץ'

עם זאת, היה לי חשוב לראות אותו, רציתי כל בדל מידע. באותה שבת שחורה דיברתי עם קרינה אחותי ואז אבד איתה הקשר. כשראיתי את הסרטון הדברים התחברו לכדי תמונה. הייתי מזועזעת מכמות המחבלים, מזועזעת מהמצב של הבנות. חשוב להזכיר שזה סרטון מצונזר, שלא רואים כל מה שעבר עליהן, הן נאלצו לראות את החברות שלהן נרצחות ומתות מול העיניים כשמחבלים אוזקים אותן ליד הקיר.

כבר עברו 230 ימים ואנחנו לא מבינות איך מקבלי ההחלטות לא מבינים עד כמה המצב דחוף, אולי הסרטון הזה ימחיש להם את זה. חברות כנסת, פוליטיקאיות, שרות בממשלה – רבות מהן בוחרות לשתוק, כמו גם רבים ורבות בציבור. אנחנו מדמיינות וחולמות את היום שקרינה תחזור הביתה, אבל לומר את האמת לפעמים זה קשה. יש ימים שקשה להחזיר את התקווה. זה מתחיל להדאיג שאת לא רואה את הסוף. אני קוראת לחברי הקבינט: תחזירו לנו את התקווה, תחזירו לנו את קרינה.

הכותבות הן אמה ואחותה של קרינה ארייב, תצפיתנית צה"ל שנחטפה ומוחזקת בידי מחבלי חמאס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר