האם שנאבקת בסרטן זעקה בעצרת הענק בירושלים: "המשאלה האחרונה - לדבר עם בתי"

רבבות השתתפו הערב (ראשון) בעצרת מול הכנסת בירושלים שארגן מטה משפחות החטופים לרגל לציון חצי השנה לחטיפת יקיריהם.

מהמטה נמסר כי "עיניהם של החטופים נישאות בתקווה שמדינת ישראל, המדינה שרואה את ערך החיים כערך עליון, תושיע אותם".‏

במהלך העצרת הוקרן סרטון מרגש של ליאורה ארגמני, אמה של החטופה נועה ארגמני, שבו היא מתחננת שישיבו אליה את בתה. ליאורה, שמתמודדת עם מחלת הסרטן אמרה: "הלב שלי ממש כואב. מצד אחד פיזי, הוא לא עובד כמו שצריך. מצד שני, בגלל שהבת שלי חטופה. הזמן בשבילי זה חיים ומוות. אני רוצה לראות אותה שוב פעם, לדבר איתה שוב פעם. אין לי הרבה זמן בעולם הזה. אולי זאת המשאלה האחרונה שלי. אני ממש מתחננת - אנא עזרו לי".

יעקב ארגמני, אביה של נועה, הוסיף: "מאז המקרה, מאז שראיתי את התמונה-את המבט שלה, זה פשוט חונק אותי. כמה שהיא יפה, כמה שהיא מיוחדת. אני מתגעגע לחיבוק שלה, לחיבוק שאני רציתי...".

העצרת נפתחה כאשר אחיות של החטופות עלו לבמה בלבוש זהה שאחיותיהן לבשו ברגע החטיפה. השחקן, ליאור אשכנזי, שמנחה את העצרת, הקריא את עדותה של עמית סוסנה על האונס שעברה בידי מחבל חמאס.

ראשון עלה לדבר איתי רגב, שנחטף יחד עם אחותו מיה רגב ממסיבת הנובה: "רקדנו ואז נחטפנו. חיינו בפחד מבוקר עד ערב. היינו בגהינום מנותקים. לא יצא לנו לפגוש רוע כזה, שאף אדם רגיל לא פוגש. הם נהגו להגיד לנו שהמדינה ויתרה עלינו ולא רוצה לבצע עסקה. אני רוצה לשאול את המנהיגים - זה נכון? ויתרתם עלינו? נשמח לתשובה".

שורדת השבי אגם גולדשטיין בת ה-17, שנחטפה מביתה בכפר עזה יחד עם אמה חן ושני אחיה הקטנים טל וגל, שאביה נדב ואחותה נרצחו בשבת השחורה: "אנחנו כאן, סופרים את הימים. אני מקווה שאתם שם לא סופרים. שלא תדעו, שלא תדעו כמה זמן אתם כבר שם. שלא תדעו איזה אסון, שלא תדעו על מה הם שם מדברים, במה הם עסוקים כשאתם נלחמים על החיים".

גולדשטיין הוסיפה כי "הם לא כואבים את המאה יום, הם לא כואבים את החצי שנה, הם כואבים כל שנייה, כל רגע בו המחוג רץ קדימה והם תקועים שם על אדמת מלחמה.. השיקום הוא ארוך, עוד לא התחלתי לשקם את עצמי. אז איך אתם תחזרו? היום זאת חצי שנה מרצח אבא שלי ואחותי. ואיך אני יכולה להתאבל בשקט כשאתן מדממות לי שם?.

"כשאני רואה את הפרצופים שלכן, שומעת את הקולות. קולות הכעס, הבכי ולעיתים רחוקות גם הצחוק. הפרצוף שלכן מתלבש לי על המציאות פה בישראל בכל בוקר. הפרצופים שלכן ברגע בו עזבנו אותכן מעירים אותי בלילה, הפרצופים האלה הם הבסיס של המלחמה הזאת. ואם לרגע שכחתם שם למעלה, במקום בו מקבלים החלטות, כי התמונות שמפוזרות ברחבי הארץ ובעולם מציגות בן אדם אחר, לא מי שהם שם. הם לא נראים ככה, הם כבר לא מחייכים ככה.

"אם לרגע שכחתם, הנה אזכיר - באיברים מדממים, בגוף מלא בגירודים, בייאוש מהסכנת חיים, ישבתן שם על הרצפה, החלפנו מסרים אחרונים, ואז צפיתן בנו הולכים, צפיתן בנו צועדים לשחרור, מבלי יכולת לקום וללכת איתנו גם. ועד היום אתן יושבות שם, אתן לא הפרצופים שמסתובבים בתמונות בעולם, אתן בקצה כבר כל כך הרבה זמן.

"נחטפתם ביום חג, ושם עברתם את ט״ו בשבט, חנוכה ופורים. עוד רגע מגיע פסח, עוד חג. ואתם עדיין שם לבד.אני קוראת לאנשי התפקידים לניצחון דרך השבת כל החטופים, לסדר פסח, סדר אמיתי, בו נצא כולנו מעבדות לחירות, בו נזכה לראות כאן על האדמה הזאת, את כל האנשים שמפוזרים ברחבי הארץ ובעולם במיליוני תמונות".

עופרי לוי-ביבס, אחותו של ירדן ביבס וגיסתה של שירי ביבס, שנחטפה עם ילדיה כפיר ואריאל, אמרה: "אתמול בבוקר נסענו עם הילדים לכינרת, מגיעה להם שפיות. גם אריאל וכפיר הם רק ילדים, ולא הגיע להם להיפרד מאבא, לשמוע את היריות שורקות מעל ראשם ולהיחטף עם אמא. לא מגיע להם רעב או צמא. חצי שנה וזה מרגיש ששכחו שהם שם בכלל. חצי שנה שכל רגע יכול להיות האחרון ויכול להיות שהוא כבר היה".

"אנחנו עדיין מופקרים"

בהמשך העצרת דיברו חגית חן ויעל אדר, בשם הנרצחים בשבי חמאס הממתינים לקבורה וכבוד אחרון בישראל.

חגית, אמו של החטוף איתי חן ז''ל: "מדינת ישראל לא הגנה עליך איתי, לא צפתה את האסון, וכשכבר הוא קרה לא שלחה לך תגבורת ולא הצילה אותך. ועדיין היא לא מצילה אותך. איך ייתכן שאחרי חצי שנה לא החזירו אותך? שככה הפקירו אותך, הפקירו אותי. אמא ששלחה את הבן שלה לצבא בגאווה כל כך גדולה. למדינת ישראל תהיה תקומה ושיקום רק כאשר כל החטופים יוחזרו החיים לשיקום והחללים לקבורה".

יעל אדר, אמו של החטוף תמיר ז''ל: "184 ימים שלא התפנינו להתאבל על תמיר, על חבריו שנרצחו, על ילדים שנרצחו, על חברים שלי שנרצחו, אנחנו עדיין ב7 באוקטובר, אנחנו עדיין מופקרים, חווים כאב ואובדן, חיים בהרס וחורבן שהאחראים לו עדיין מדשדשים ולא מביאים לסיום של האירוע הקשה בתולדות החברה הישראלית ולמתווה שישיב את כולם, את כולם".