2023 היתה שנה בסימן ירידה במספר העולים לישראל, אך נראה כי המלחמה המתנהלת כאן בשלושת החודשים האחרונים עומדת לשנות את המגמה.

ב־2022, על רקע המלחמה באוקראינה, הגיעו לישראל 62,403 עולים חדשים - יותר מ־15 אלף מהם מאוקראינה, וגם מרוסיה, מצרפת ומבלארוס. בשנת 2023 כולה עלו לישראל 36,293 עולים חדשים בלבד, המספר הגדול ביותר היה בינואר - 6,711 עולים. ככל שהתקדמה השנה כך הלכו המספרים וירדו, אך מנתונים שנאספו במשרד העלייה והקליטה עולה כי מאז פרצה המלחמה, חל גידול משמעותי במספר תיקי העלייה החדשים שנפתחו - נתון שבהכרח ישפיע על נתוני העלייה בחודשים הראשונים של 2024, שצפויים לעלות.

לפי ארגון "קעליטה", ארגון הגג של עולי צרפת בישראל, חל זינוק של כ־500% במספר תיקי העלייה שנפתחו בצרפת מאז פרצה המלחמה. מנכ"ל הארגון, אריאל קנדל, אומר: "האנטישמיות ואלפי התקריות האלימות כלפי יהודים בצרפת הובילו לרצון חסר תקדים של יהודי צרפת לעלות לישראל ולסייע במאמץ המלחמתי. זוהי שעת כושר, ואסור להתמהמה. מדינת ישראל צריכה ליזום וליישם בהקדם תוכנית להבאת עולים חדשים, שיחזקו את המדינה בזמן המלחמה ולאחריה".

יהדות חו"ל מצביעה ברגליים

לפי ארגון "נפש בנפש", הפועל בצפון אמריקה, מתחילת המלחמה נפתחו אצלו כ־4,200 תיקי עלייה, גידול של 120% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אוקטובר עד תחילת ינואר). הרב יהושע פס, המייסד והמנכ"ל של "נפש בנפש", אומר: "יהדות צפון אמריקה מצביעה ברגליים ובוחרת לעלות לישראל דווקא בשעתה הקשה. המלחמה לא גרמה ליהודים שרוצים לעלות לבטל את התוכניות - היא אף העצימה את הדחיפות להגיע ארצה, מתוך תחושת שייכות וסולידריות". בסך הכל, מאז פרוץ המלחמה נפתחו כמעט 7,000 תיקי עלייה חדשים ברחבי העולם.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: "עלייתם של יהודים רבים לישראל בעת המלחמה, והקפיצה האדירה בפתיחת תיקי העלייה ברחבי העולם, הן מעשה ציוני חשוב והבעת סולידריות בעת הזו עם המדינה"

מאז החלה המלחמה ועד לשבוע הראשון של ינואר עלו לישראל 4,783 עולים חדשים, רובם מרוסיה, מארה"ב, מאוקראינה ומצרפת. כמעט כל העולים שהגיעו בתקופה זו לישראל החלו בתהליך העלייה לישראל עוד לפני המלחמה. רק בשבוע שעבר הגיעו לישראל כ־100 צעירים מ־23 מדינות, באמצעות פרויקט "גרעין צבר" של תנועת הצופים. הם יעברו הכנה, פעילויות גדנ"ע ולימודי עברית, ויתגייסו לתפקידי לחימה בצה"ל בעוד כמה חודשים. גם במכינה הקדם־צבאית "גור יהודה" שוהים כעת כ־30 צעירים מצרפת, שהגיעו לישראל בנובמבר כדי להתגייס לשירות משמעותי.

זינוק בפתיחת תיקי עלייה

גם במשרד העלייה והקליטה, בסוכנות היהודית ובארגונים השונים מעריכים כי הסיבות לזינוק בבקשות לפתיחת תיקי העלייה הן המלחמה בישראל והאנטישמיות הגואה ברחבי העולם. עם זאת, ההערכה היא כי הסיבה העיקרית לעלייה היא עדיין ציונות. חצי מהמועמדים שפתחו תיקי עלייה בארה"ב ציינו בטופסי הבקשה שלהם כי הסיבה העיקרית לעלייתם ארצה היא ציונות.

לפי ההסתדרות הציונית, שנת 2023 הסתיימה עם עלייה של 230% באירועים האנטישמיים ברחבי העולם. מדוח של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שהוגש לוועדת העלייה והקליטה בשבוע שעבר, עלה כי חלה עלייה באירועים האנטישמיים מאז פרצה המלחמה.

למשל, בארה"ב קיבלו יותר מ־400 מוסדות להשכלה גבוהה איומי שווא על פצצה - עלייה של 540% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בטורונטו שבקנדה עלה מספר האירועים האנטישמיים ב־211% מאז תחילת המלחמה, בבריטניה נרשמה עלייה של 162%, ובאוסטרליה נרשמה עלייה של 738% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

בכל 80 שניות אירוע אנטישמי

ממחקר שנערך במרכז קנטור של האוניברסיטה העברית, עולה כי בכל 80 שניות מתרחש אירוע אנטישמי בעולם. לפי התנועה למאבק באנטישמיות, שהכינה דוח ביחד עם ההסתדרות הציונית, מאז פרצה המלחמה חל זינוק של 300% בתוכן האנטישמי ברשתות החברתיות.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: "עלייתם של יהודים רבים לישראל בעת המלחמה והקפיצה האדירה בפתיחת תיקי העלייה הן מעשה ציוני חשוב והבעת סולידריות עם המדינה".

דורון אלמוג, יו"ר הסוכנות היהודית, אומר: "עלייה לישראל בזמנים אלה היא ביטוי נוסף לשותפות של יהדות התפוצות לבניית מדינת ישראל ולתקומתה. אני מברך כל אחת ואחד מהעולים שבונים את ביתם בישראל בימים אלו".

* * *

"מאז המלחמה אני מרגישה בטוחה יותר"

אודרי דבח (30), עלתה משווייץ

אודרי הגיעה לישראל לפני כשנה וחצי כדי לעשות את התואר השני שלה באוניברסיטת רייכמן. בעקבות המלחמה היא החליטה להישאר בישראל, והחלה בתהליך קליטה. "גדלתי בבית שבו סיפרו ודיברו הרבה על ישראל, ועד גיל 10 למדתי בבית ספר יהודי. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות חלק ממדינת ישראל, ורציתי לבוא לפה כדי ללמוד ולחוות את החיים בישראל, במדינה יהודית. הגעתי לכאן לפני כשנה וחצי, התאהבתי בישראל, ובמהלך המלחמה החלטתי להישאר פה.

"כשפרצה המלחמה אנשים שאלו אותי אם אני בטוחה שאני רוצה להישאר כאן. דווקא מאז המלחמה אני בטוחה עוד יותר. אני מרגישה את הקשר המיוחד שלי לארץ, ועם כל מה שקורה עכשיו אני לא מסוגלת לחזור לשווייץ. אני מרגישה פה בבית".

במסגרת מאמציה לסייע היא טיפלה בהתנדבות בילדים שפונו מאשקלון לתל אביב, ומספרת כי בעקבות המלחמה היא הפסיקה להיות חברה של אנשים שמתחו ביקורת על ישראל ועליה. "אני לא רואה את עצמי חוזרת לשווייץ. החיים שלי הם פה עכשיו. הכרתי הרבה חברים טובים, חוויתי חוויות, ולמדתי שלחיים פה יש משמעות אחרת".

"זה זמן טוב לעשות עלייה"

רוני סיטרו (54), עלה מארה"ב

רוני ובן זוגו בוב עלו לישראל באמצע דצמבר, ועברו להתגורר בירושלים. במשך 24 שנה שירת רוני בחיל הים האמריקני כרופא שיניים. בטרם עלו השניים לישראל הם התגוררו במנהטן. כרופא בצבא האמריקני רוני שהה בחו"ל, ובמשך רוב שנות שירותו הוא נאלץ להסתיר את העובדה כי יש לו בן זוג. למעשה, רק מאז 2013 מכיר הצבא האמריקני בזוגות להט"בים.

הוא מספר כי במשך שנים ניהלו השניים יחסים מרחוק, טסו וביקרו זה את זה. בשנותיו האחרונות בצבא שירת רוני באיטליה. בוב הגיע לשם גם הוא, ואז התגבשה בהם באופן סופי ההחלטה לעלות לישראל כשרוני יסיים את השירות. "היה לי ברור שברגע שאני פורש מהצבא אני עושה עלייה. לא הגענו לכאן בגלל המלחמה, והיא גם לא השפיעה על התוכניות שלנו". רוני גדל בקהילה ציונית בשיקגו, אמו היא ישראלית לשעבר, יש לו כאן קרובי משפחה והוא מדבר עברית.

המלחמה לא עצרה אותם, הוא אומר. "אפילו להפך. אנחנו מרגישים שזה זמן טוב לעשות עלייה. אני עובד על הסדרת רישיון הרפואה שלי, כדי שאוכל להתנדב לצבא ולעזור איפה שאני יכול".

"את מטרה כי את יהודייה"

ליאור פירוזיאן (25), עלתה מארה"ב

ליאור עלתה לישראל בשבוע האחרון של דצמבר באמצעות ארגון "נפש בנפש". היא גדלה בניו יורק, בת בכורה לאם ישראלית ולאב שנמלט מאיראן בזמן המהפכה. חלק ממשפחתו של אביה עדיין מתגורר באיראן. ליאור היא אחות במקצועה, ולפני שהגיעה לישראל סיימה את לימודי הסיעוד והחלה לעבוד כאחות בבית חולים.

"כל החיים, מאז שהייתי בת 5, חלמתי לעלות לישראל וליצור פה את חיי", היא אומרת, ומספרת כי החליטה לבוא דווקא עכשיו ולנקוט את הצעד בגלל פרוץ המלחמה. "הרגשתי בבטן שזה הדבר הנכון לעשות. לא פחדתי, הלב שלי כל כך רצה לבוא לכאן. אמרתי לעצמי שזה הזמן לעשות את זה. זה או עכשיו או אף פעם".

היא מספרת כי אמנם לא חששה מהאנטישמיות הגואה בניו יורק, אך כן הרגישה לא בנוח: "הסיטואציה לא קלה. את בעצם מטרה כי את יהודייה. יש יותר הפגנות פרו־פלשתיניות ונגד ישראל. היו פעמים שלא הרגשתי בנוח לדבר בעברית במנהטן. יש קצת פחד. זו לא הארץ שלנו - וזו עוד סיבה לכך שרציתי לבוא, כדי להרגיש יותר שייכות".

"המלחמה גרמה לי להבין שאני שייכת לכאן"

רוזלי אנאטון (20), עלתה מצרפת

רוזלי נולדה וגדלה במרסיי שבצרפת. לישראל הגיעה בנובמבר, במסגרת תוכנית של המכינה הקדם־צבאית "גור יהודה", המכשירה צעירים מצרפת שמעוניינים להתגייס לשירות משמעותי בצה"ל.

בשבוע השני של המלחמה, היא מספרת, הגיע לכאן אביה כדי להתנדב. היא הגיעה קצת אחריו, ובתחילה לא ידעה אם תעשה שירות לאומי או צבא. כעת החליטה כי היא לא רק תתגייס, אלא אף תהיה לוחמת. "כשראיתי בצרפת את המלחמה, זה גרם לי להבין שאני שייכת לכאן. הרגשתי גאווה. גם להורים שלי היה חשוב לבוא ולעזור, ולא רק לראות את המלחמה בטלוויזיה".

ההורים, היא מספרת, התכוונו לעלות לישראל בעוד כשנתיים, אך כשפרצה המלחמה הם החליטו לזרז את התוכניות. הם מכרו את הבית שלהם במרסיי, ובחודש הבא כבר יגיעו לכאן.

משפחתה לא חוותה אנטישמיות במרסיי, לדבריה, ויש יחסים טובים בין הקהילה היהודית לקהילה המוסלמית בעיר. עם זאת, מאז הפיגוע בבית הספר בטולוז, שבו נרצחו מורה ושלושה תלמידים, אמה חששה שאותו הדבר יקרה גם במרסיי. "למרות זאת, הם לא באים לפה כי הם חוששים, אלא כי המלחמה עוררה בהם את הרגש היהודי ואת ההבנה שהמקום שלהם הוא בישראל".