"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מסך התמימות נפל": בחזרה למשפחות קורבנות הפיגועים בתקופת הסכמי אוסלו

בחזרה לימים המתוחים שאחרי החתימה על הסכמי אוסלו - ולאנשים שחייהם השתנו מקצה לקצה: "המציאות לא יפה כמו שניסו לציירה" • קורבנות השלום? "זה היה מרושע להשתמש במילים האלה"

,עודכן
0השמעה
"אני יותר פלשתיני ממך". הפגישה בין ויצמן לערפאת, 1994. צילום: משה שי

את הביטוי "קורבנות השלום" נוטים לייחס לפיגועים שבאו בעקבות הסכמי אוסלו, שנחתמו לפני 30 שנה, אבל האמת היא ששורש הביטוי הגיע דווקא מראש הממשלה ואיש הימין מנחם בגין.

בישיבת ממשלה בחודש מארס 1982, אחרי שספג קריאות מחברי כנסת שמחו על הוויתורים שנעשו בעקבות הסכם השלום עם מצרים, הוא הסתובב למבקריו ואמר: "אנחנו נלחמים על שלום. אשרינו שזכינו לכך. כן, יש קשיים בשלום, יש. יש קורבנות למען השלום. כולם עדיפים מקורבנות המלחמה".

עצרת מפלגת העבודה לזכר יצחק רבין // צילום: יוני ריקנר

בכתבה שתפורסם בסוף השבוע במוסף "ישראל השבוע", נחזור לקורבנות שהגיעו אחרי חתימת הסכמי אוסלו. בני משפחותיהם עד היום לא אוהבים את החיבור שניסו לעשות. "'קורבנות השלום' - לא האמנתי בזה לשנייה, וזה לדעתי היה יותר ממטופש", אמרה לכתבה בתיה בחר, שבנה ערן נרצח בפיגוע באוקטובר 1993, פחות מחודש אחרי חתימת ההסכם. "זה היה מרושע להשתמש במילים האלה ומכוון למטרה לטעת תקווה שהציבור יחשוב שמדובר בדבר טוב ששווה בשבילו לספוג קורבנות, כמו שבמלחמות היינו צריכים קורבנות כדי להגיע להישגים. זו היתה הונאה עצומה ורשע".

בשנות ה־90 אלה היו הג'יהאד האסלאמי וחמאס שביצעו מגה־פיגועים כדי להבטיח ששום התקדמות מדינית לא תחול אחרי ההסכמים. ראש הממשלה יצחק רבין, אמר אז שהוא לא מתכוון להפסיק את המשא ומתן עם הפלשתינים, ושאין לתת פרס לאויבי השלום על פעילותם הרצחנית, אבל הלחץ הלך וגבר מפיגוע לפיגוע. נשיא המדינה, עזר ויצמן, יצא לעיתונות אחרי הפיגוע בקו 5 בתל אביב ואמר שאת מחבלי חמאס צריך לקרוע ולתלוש.

"אני צריך להיות כאן"

"באחד הפיגועים היינו ערב נסיעה לגרמניה, והנשיא אמר 'תודיעו שאני דוחה את הגעתי, כי ברגעים האלה אני צריך להיות כאן ולא בשום מקום אחר'", מספר בכתבה תא"ל (מיל') שמעון חפץ, שהיה מזכירו הצבאי של הנשיא ויצמן. "פגשנו את ערפאת כמה פעמים כדי להגיד לו 'תתחיל לתפוס את המושכות בידיים. לא יכול להיות שחתמנו על הסכמים ואתה לא מתאמץ לשפר את המצב. אתה חייב לפעול'. אני זוכר שויצמן אמר לו משהו בסגנון 'אני יותר פלשתיני ממך. אני נולדתי כאן (בתל אביב), ואתה לא (קהיר)'".

לא יכול להיות שחתמנו על הסכמים ואתה לא מתאמץ לשפר את המצב". תא"ל שמעון חפץ,צילום: גיל-יוחנן-קונטקט

בכתבה שוחחנו עם אנשים שנפצעו בפיגועים, ושאלנו מה עבר עליהם מאז ומה התובנות שלהם היום. "האירוע חידד אצלי כמה דברים", מספר יגאל דייג (54), שנפצע בפיגוע בקו 20 בר"ג ביולי 1995. "לא אחרי דקה או שנה, אבל בפרספקטיבה של תקופה זה הוריד לי את מסך התמימות. אני לא שוחר מלחמה, אבל להבנתי מי שמדבר על שלום מדבר מתמימות, ואז היו המון תמימות ורצון לראות את העולם בצבעים יפים. הבנתי שהמציאות לא יפה כמו שמנסים לציירה".

הכתבה המלאה - ביום שישי במוסף המיוחד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר