"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המשטרה: בתי ספר ערביים וחרדיים לא ערוכים להפעלת משמרות זה"ב
תלמידים במגזרים הערבי והחרדי לא יוכשרו השנה להכוונת חבריהם בדרכים, בין השאר עקב סירוב מוסדות החינוך להכניס שוטרים לתחומיהם • קצין זהירות ובטיחות ארצי: "המצב עדיין לא טוב, אבל הוא טוב יותר משהיה בעבר"
רק באישור מטה הבטיחות העירוני. שוטר מדריך תלמידים. צילום: דודו גרינשפן

המשטרה: בתי ספר ערביים וחרדיים לא ערוכים להפעלת משמרות זה"ב

תלמידים במגזרים הערבי והחרדי לא יוכשרו השנה להכוונת חבריהם בדרכים, בין השאר עקב סירוב מוסדות החינוך להכניס שוטרים לתחומיהם • קצין זהירות ובטיחות ארצי: "המצב עדיין לא טוב, אבל הוא טוב יותר משהיה בעבר"

איציק סבן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נערכים לפתיחת שנת הלימודים:בדיקות שערכו הגורמים האמונים על הבטיחות בדרכים, ובהם אנשי אגף התנועה של המשטרה, מעלים כי המוכנוּת של בתי הספר במגזרים החרדי והערבי לקבל את תלמידיהם באופן בטוח אל שטחיהם – נמוכה מתמיד.

בבתי הספר במגזר הערבי, ש־51% מנהגיו היו מעורבים בשנה שעברה בתאונות קטלניות,חסרות תשתיות בטיחותיות- ולמרות זאת רק ב־23 מתוך כ־705 בתי הספר של המגזר יועברו השנה הדרכות בטיחות.

כך גם במגזר החרדי: רק 47 מתוך כ־170 מוסדות חינוך יזכו בהדרכות, גם משום שבמגזר זה מסרבים להכניס שוטרות לצורכי ההדרכה. "יש מוסדות חרדיים שלא מאפשרים לשוטרים להיכנס לתחומם, כל מוסד וסיבותיו", מודה בכיר במשטרה.

רה"מ נתניהו%3A ימונה פרויקטור למגזר הערבי %2F%2F צילום%3A ערוץ היוטיוב של משטרת ישראל

ההדרכות וחשיבותן

לכל בית ספר יש כמה וכמה דרכי גישה אליו, בדרך כלל, וככל שהן רבות - מתרבות גם הסכנות לתלמידים: ליקויי בטיחות בדרך לבית הספר, עומסי תנועה בסביבתו, כבישים מסוכנים לחצייה, והיעדר מקום להורדת התלמיד מהמכונית ולאיסופו בסיום הלימודים.

במהלך השעות הקריטיות הללו פועלים תלמידי משמרות הזה"ב, ילדי כיתות ה' שהוכשרו לסייע לתלמידים לחצות באופן בטוח את הכבישים בקרבת בית הספר, תוך שימוש בתמרור "עצור נייד" ובהתחשב בתנאי הדרך והתעבורה.

את ההדרכה לתפקיד הם מקבלים משוטרי אגף התנועה, ובשלושת הימים הראשונים של הלימודים מגויסת כל משטרת ישראל לטובת העניין.

מוכנות נמוכה. חוצים כביש בדרך לבית הספר, צילום: אורן בן חקון

לקראת פתיחת שנת הלימודים התריעה המשטרה באילו מסגרות אין סביבה בטיחותית להפעלת משמרות זה"ב. בהתאם לתוכנית, רק לאחר שמתקבל אישור ממטה הבטיחות העירוני לכל בית ספר ששומר על מעטפת בטיחות, נכנסת המשטרה לביצוע הדרכות.

ההדרכות הללו כוללות לימוד של חוקי התנועה אשר חלים על הנהגים בכביש ועל הולכי הרגל במעברי חציה, הגדרת תפקיד משמרות הבטיחות, סמכויותיהם של התלמידים חברי המשמרות והתנהגותם במעבר החציה, כמו גם פתיחתו וסגירתו במצבים של תנועה צפופה, רצופה או דלילה; וכן התמודדות עם אי־ציות וזלזול מצד הנהגים.

בדיון שנערך לאחרונה בכנסת סיפרה ראש מדור מתנדבים באגף התנועה, סנ"צ טוני מרקט, כי לרשות המשטרה עומדים 13 מדריכות זה"ב ו־149 שוטרים קהילתיים, שעוסקים גם הם בתחום הבטיחות בדרכים.

ל"ישראל היום" נודע כי בשל מצוקת כוח האדם גם בנושא זה, נבחן בימים אלו הרעיון לגייס לתוכנית שוטרי ושוטרות שח"מ (שירות חובה במשטרה).

שוטר מחוץ לבית ספר יסודי בתל אביב, צילום: ללא

תמונת מצב עגומה

מתחילת השנה ועד כה נהרגו בתאונות דרכים ברחבי הארץ 67 הולכי רגל, 21 מהם במעברי חציה - שמתוכם תשעה היו ילדים עד גיל 9, שבעה מהם בני המגזר הערבי.

התמונה בנוגע למצב המוכנות של בתי הספר במגזר זה לשמירה על בטיחות התלמידים היא עגומה למדי. לדברי רפ"ק יוני נגר, קצין זהירות ובטיחות ארצי, "במגזר הערבי קיים קושי למצוא בית ספר שמעטפת הבטיחות שלו תקינה".

בכפר קאסם, למשל, לומדים כ־800 ילדים בשבעה בתי ספר - בחמישה מהם צריך עדיין לבצע השלמות בטיחות, ובשניים האחרים לא ניתן לבצע הדרכות זה"ב. בתל שבע רק בבית ספר אחד (מתוך שבעה ביישוב) ניתן לבצע הדרכות זה"ב, וגם בשגב שלום הדבר אפשרי רק באחד מתוך חמשת בתי הספר - וגם זה בהנחה שעד תחילת שנת הלימודים תוסדר תשתית הבטיחות שלו.

בית ספר בכסייפה, צילום: יהודה פרץ

במגזר החרדי המצב מורכב אף יותר, ויש בתי ספר וחסידויות שמסרבים להכניס שוטרות ושוטרים לתחומיהם. בחסידות גור, למשל, הציבו תנאי לבוש מחמירים לשוטרות; ובבית ספר של החסידות בערד, שכ־800 תלמידיו חוצים מדי יום את הכביש אליו, הוכשרו שתי כיתות בלבד.

"אנחנו שואפים למאה אחוזים", אומר רפ"ק נגר. "היה לנו חשוב מאוד להיכנס למגזר ונפגשנו עם כלל מפקחי בתי הספר. המצב עדיין לא טוב, אבל הוא טוב יותר ממה שהיה בעבר. במקום שבו תהיה מעטפת בטיחות תקינה, נבצע הדרכות כנדרש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...