נגד כל הסיכויים, החינוך הממלכתי־חרדי (הממ"ח) הוא סיפור הצלחה. אף שרבים טוענים שהוא הפתרון הטוב ביותר לשילוב החרדים בחברה ובכלכלה הישראליות, ולמרות המאמצים שנעשים בשטח להפעלתו, רק כ־4% מהתלמידים החרדים מגיל 3 עד כיתות ח' לומדים בו.
יש כמה צעדים שאם ממשלת ישראל והרשויות המקומיות ינקטו, בתוך עשור הממ"ח יכול להפוך לזרם הלימודים המרכזי של החברה החרדית, ולפחות חצי מהתלמידים מהחרדים ילמדו בו.
מיכל צ'רנוביצקי, מקרן ברל כצנלסון, ערכה מחקר על הממ"ח, מתוך ניסיון להבין כיצד יהפוך החינוך הממלכתי־חרדי למסלול הלימודים העיקרי בחברה החרדית, ולמפתח לשינוי מערכת היחסים בינה לבין מדינת ישראל.
לפי המחקר, על מנת שזה יקרה, הצעד הראשון הוא עיגון בחקיקה של זכותם של הילדים החרדים לחינוך ממלכתי־חרדי. למעשה, כבר כעת יש חוזר מנכ"ל שהוציאה השרה שאשא ביטון על מנת להסדיר את מעמדו של הזרם החינוכי בנוהלי משרד החינוך. החוזר קובע מפורשות כי על הרשות המקומית לאפשר להורים להקים מסגרות כאלו בתחומה בהתאם לדרישה. המחקר יוצג בכנס "עשור לחינוך הממלכתי־חרדי - הצלחות, אתגרים והשלב הבא", שיתקיים היום בכנסת.
בתקופת ממשלת בנט־לפיד, ח"כ השכל הניחה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק חינוך ממלכתי, במטרה להשוות את מעמד החינוך הממלכתי־חרדי לזה של הממלכתי ושל הממלכתי־דתי. המשמעות: היו מוקמים יותר בתי ספר בפיקוח שבהם מלמדים ליבה, על מנת שאלפי צעירים חרדים ייגשו לבגרויות, יצטיינו במתמטיקה ובאנגלית וישתלבו באקדמיה - בלי לוותר על הלימודים התורניים ועל אורח החיים החרדי.
מחסור בכוח אדם
הורים ופעילים חרדים ברחבי הארץ נאלצים להיאבק במשך שנים על כל בית ספר ממ"ח חדש שמנסים לפתוח, לעיתים ללא הצלחה. חוק חינוך ממלכתי שהיה מחייב לספק חינוך כזה לכל ילד חרדי המעוניין בכך היה יכול לזרז ולהרחיב את פתיחת המוסדות. עם זאת, לבסוף הממשלה נפלה מבלי שהספיקה להעביר את החוק.
בעיה נוספת המעכבת את צמיחתו של הממ"ח היא העובדה שהן פתיחת מוסד ממלכתי־חרדי והן מעבר של מוסד קיים ממעמד חינוך מוכר שאינו רשמי לממ"ח, הם מורכבים בהרבה מפתיחת מוסד במעמד מוכש"ר או פטור - מבחינה ביורוקרטית, וגם מבחינת הסטנדרטים שבהם יש לעמוד.
הפתרונות שמציע המחקר הנוכחי הם ביטול הקלת־היתר של החינוך החרדי בבעלות פרטית, הקשחת הליכי ההכרה בבתי ספר במעמד מוכר שאינו רשמי, ומניעת פתיחת בתי ספר בבעלות פרטית במקרים שבהם הדבר יפגע בהצטרפות של תלמידים לממ"ח.
המכשול הפוליטי
באוצר, במסדרונות הממשלה ובכנסת רווחת המחשבה שהתלמידים בממ"ח מגיעים מהשוליים החרדיים, ושהמיינסטרים החרדי כמעט לא נמצא שם - אך זה רחוק מהמציאות. לפי הנתונים, 30% מהתלמידים מגיעים מהזרם החרדי הכללי, 30% מחב"ד, 12% הם חרדים לאומיים, 11% הם ספרדים, 8% הם בעלי תשובה ו־4% הם ברסלבים.
בעיה נוספת היא שבמשרד החינוך אין מספיק כוח אדם שמטפל בהקמת מוסדות ממ"ח חדשים. כך, מורגש גם מחסור חמור במבני ציבור ובשטחים בכל רחבי הארץ. כמו כן, קיים מחסור עצום במורים חרדים העומדים ברף ההשכלה הנדרש, ומחסור בספרי לימוד המתאימים לזרם.
מכשול נוסף שעומד בפני הממ"ח הוא הלחץ הפוליטי של המפלגות החרדיות. כיום במשרד החינוך מכהן כשר חיים ביטון, שבעבר היה מנכ"ל רשת החינוך של ש"ס. הוא נמצא בניגוד עניינים מובהק, שכן מערכת החינוך החרדית הפכה לבסיס הכוח של הממסד החרדי, והם לא רוצים לאבדו. לכן, המפלגות החרדיות מתנגדות נחרצות למסלול החינוך הממלכתי־חרדי.
המחסור בלימודי ליבה הוא רק קצה הקרחון של בעיות מערכת החינוך החרדית, שנמצאת בפער עצום מאחורי החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי כמעט בכל תחום - שיטות הלימוד, הפדגוגיה, רמת ההכשרה של המורים ושל המנהלים, שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ועד למבנים ולתנאים שבהם מועסקים עובדי ההוראה.
דעת קהל חיובית
על פי מחקר של פרופ' לטם פרי- חזן, פרופ' נטע ברק-קורן וגיל נחמני במוסדות החינוך שלא מוכרים בציבור החרדי עומד שיעור לומדי האנגלית על 14% ממה שבתי הספר מחויבים לו ביסודי, ועל 8% בכיתות ז' עד ח'. במוסדות הפטור אין כלל מחויבות ללמד אנגלית.
מבחינת היחס של הציבור החרדי לממ"ח, ניתן ללמוד על פוטנציאל ההצלחה של הזרם מסקר של ד"ר נחומי יפה: 41% מהזרם החרדי המרכזי מביעים יחס חיובי לממ"ח, ו־32% מביעים יחס ניטרלי.
החינוך החרדי במספרים
מהסתכלות על נתוני המיצ"ב ניתן ללמוד כי הישגי התלמידים החרדים הם הנמוכים ביותר: בשנת תשע"ו עמד ממוצע הציונים בבחינה על 63 בחינוך הממלכתי, 57 בחינוך הממלכתי־דתי ו־25 בלבד בחינוך החרדי. מבחינת השכר - במערכת החינוך החרדית מורים מרוויחים כ־50% פחות מהמורים שאינם חרדים.
מאגודת ידידי הממ"ח אשר משמשת עמותה מלווה של מסגרות החינוך הממלכתי בישראל נמסר: "מצרים על כך שהמדינה הפכה למכשיר בידי גורמים פוליטיים באופן הנוגד את האינטרסים הקיומיים שלה - הגברת לימודי הליבה בחינוך החרדי ופיקוח מיטבי ומלא של המדינה על ילדים החרדים והמענים הרגשיים והחינוכיים שלהם, תוך שמירה על ייחודית תרבותית. הילדים זכאים לרמת למידה נאותה כפי שמספקת המדינה לכל ילד אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו