"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הפגנה, לא חשוב על מה: הגיע הזמן למיינסטרים נורמלי שלא נגרר אחרי קיצונים מכל צד
מפגינים יקרים, ניצחתם את הממשלה אבל כעת הגיע הזמן לחזור לפרופורציות • מצביעי סער, גנץ, ליברמן, למען השם – זו גם האג'נדה שלכם, אז למה אתם ממשיכים לשרוף את האסמים ולהבעיר את המדינה רק כי שקמה ברסלר ואהוד ברק דורשים זאת מכם?
מפגינים בעד ונגד הרפורמה, בתל אביב | צילום: אי.פי
דעה

הפגנה, לא חשוב על מה: הגיע הזמן למיינסטרים נורמלי שלא נגרר אחרי קיצונים מכל צד

מפגינים יקרים, ניצחתם את הממשלה אבל כעת הגיע הזמן לחזור לפרופורציות • מצביעי סער, גנץ, ליברמן, למען השם – זו גם האג'נדה שלכם, אז למה אתם ממשיכים לשרוף את האסמים ולהבעיר את המדינה רק כי שקמה ברסלר ואהוד ברק דורשים זאת מכם?

חנן גרינווד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תחושת המיאוס בי גוברת מיום ליום כשאני רואה את השנאה, הביזוי, השיסוי, ריב לשם ריב. את האנשים הקיצונים מדרדרים את המיינסטרים לתהומות. אני מדמיין את כולנו יושבים במכונית בלי נהג ובלי בלמים נוסעים ב-1,000 קמ"ש הישר אל הגדר שמאחוריה אין כלום.

כשפותחים בימים אלה את הרשתות החברתיות נתקלים במבול של התנגדות לצמצום עילת הסבירות. למה? ככה. אהרן ברק כבר אמר שייתכן שצריך לבטל את עילת הסבירות, גדעון סער כבר הכניס אותה לתוך המצע שלו, אבל פתאום זה הרוע המוחלט. מה שאהרן ברק ראה בחיוב אתמול הפך לדיקטטורה של מחר. לכו תבינו. "הפגנה, לא חשוב על מה", שרה יובל בת ה-8 מאחוריי בעודי סופג את אדי הרעל.

הפגנות בתל אביב במסגרת "יום ההתנגדות" הקודם, צילום: אי.פי
אהרן ברק אחרי הכרזת נתניהו%3A "תומך בצמצום עילת הסבירות אם זה מרצה את לוין" %2F%2F צילום%3A גו לייב

בחברת ביג הודיעו שיסגרו את המתחמים שלהםבמחאה אם החוק יעבור. מה שהם דרשו לא לעשות בשבת, בגלל השוויון, ייעשה ביום שלישי בגלל הסבירות. מישהו שאל את הסוחרים? מישהו חשב על הפרנסה שלהם, או מה עמדתם? הפגנה, לא חשוב על מה, כופים את עמדתנו על כל המדינה. רק אחרי שהסוחרים מחו, בחברת ביג הבינו שהגזימו. עד הפעם הבאה.

בדיון בממשלהשזכה לכינויים כמו "מתריס" בחלק מגופי התקשורת ועסק באכיפה הבררנית, תפס ציטוט אחד את עיניי. עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, "זוכה" כבר בשתי קדנציות למחאה קולנית מתחת לביתה – מימין ומשמאל. בשני הצדדים עברו את הגבול, וכך סברתי גם בממשלה הקודמת. "אתה יכול וצריך לאכוף רעש 300 מטר ביום וקילומטר בלילה", אמרה למפכ"ל.

שעות ספורות לאחר מכן התברר שכשזו הפגנה נגד חברת כנסת או שרה אפשר להפגין מתחת לבית בלי מעצורים, אבל כשזו היועמ"שית צריך להרחיק את ההפגנה 300 מטר מביתה. זו אשת ציבור וזו אשת ציבור, שאף אחד לא יספר סיפורים על ההבדל בין פקיד לנבחר ציבור. גם נבחר ציבור לא צריך לחיות בסיוט. זו לא ההתנתקות, זה לא "אירועים אחרים", זה כאן ועכשיו. זו איפה ואיפה, אנשים אחרים.

נתניהו ולוין בישיבת הממשלה, אתמול, צילום: מרק ישראל סלם
איפה ואיפה. בהרב-מיארה, צילום: אורן בן חקון

הדבר שלו אנו זקוקים כעת זו נורמליות, פרופורציות. לא שני סוגים של אנשים, לא שני סוגים של אכיפה, ולא שני סוגים של חקיקה. מיינסטרים נורמלי שלא נגרר אחרי קיצונים מכל צד. מפגינים יקרים, ניצחתם את הממשלה. הבסתם. אבל כעת הגיע הזמן לחזור לפרופורציות.

אם משני הצדדים תומכים בגדול בצמצום עילת הסבירות, אפשר לתת לממשלה את הניצחון הזה מבלי לשרוף את המדינה. זו ממשלה נבחרת ומותר לה לקדם את האג'נדות שלשמה נבחרה. אם היא תגזים תפגינו, תצעקו, תצרחו, אבל כרגע היא עושה משהו שחלק גדול מכם הצביע עבורו בכנסת. מצביעי סער, גנץ, ליברמן, למען השם – זו גם האג'נדה שלכם, אז למה אתם ממשיכים לשרוף את האסמים ולהבעיר את המדינה רק כי שקמה ברסלר ואהוד ברק דורשים זאת מכם?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

חנן גרינווד

כתב התיישבות (שטחים) ודתות וכתבות מגזין למוספי סוף השבוע. החל את הקריירה העיתונאית ככתב בעלון השבת "שביעי", לאחר מכן מונה לעורך אתר החדשות "כיפה". בהמשך כיהן כראש דסק באתר nrg ובאתר "ישראל היום", לאחר שמוזגו שני האתרים. הקים את מדורי החיילים והיהדות באתר. ראיין את נדיה כהן, רעייתו של המרגל הישראלי אלי כהן - יומיים בלבד לאחר שהסדרה על אודותיו שודרה בנטפליקס. השיחה הייתה מאוד לא אופטימית, בהתחשב בזמן שעבר ובגילה. הכתבה פורסמה בשער מוסף שישבת, קיבלה המון תגובות ונהפכה לאחת הכתבות הנקראות ביותר של גרינווד באתר. בעל תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות יתרה. נולד בקריית ארבע, מתגורר באפרת. נשוי + 2

Load more...