ארגוני השמאל "לוחמים לשלום", "אמהות נגד אלימות" ו"מסתכלים לכיבוש בעיניים" ישלמו לשני חוואים מבקעת הירדן אלפי שקלים כפיצוי על גדר בקר שהרסו, כך קבעה שופטת בית משפט השלום בירושלים. דבר התביעה פורסם ב"ישראל היום".
בשנה שעברה פעילים מארגוני השמאל הרסו גדר בקר בבקעת הירדן שהקימו המתיישבים באזור. לטענתם מנעה הגדר מרועי צאן פלשתינים לעבור במקום. "מבצע שלום גדר", הגדירו אז את הפעילות. בסך הכל נהרסה הגדר שלוש פעמים.
פעיל שמאל קיצוני מתעמת עם לוחם צה"ל (ארכיון) // יערי ענקי
באוגוסט הקודם פורסם ב"ישראל היום" כי אורי כהן ועשאהל קורניץ, שני החוואים שנפגעו לדבריהם מהרס הגדר, תבעו כפיצוי סכום של 157 אלף שקלים. "הנתבעת לא הסתפקה בפגיעה בתובעים, וגם התרברבה ופרסמה את מעשייה בדף הפייסבוק שלה בעברית ובאנגלית", נכתב בכתב התביעה.
עוד טענו המתיישבים, כי פעולת הפעילים הביאה לפגיעה גם בפלשתינים שמתגוררים באזור. "ניכר שגם מגדל הבקר הערבי נפגע מהפרובוקציות של הנתבעים". הנתבעים הכחישו את מעורבותם באירועים השונים, מלבד הודאה של ארגון "לוחמים לשלום" בנוגע לאירוע אחד. עוד הם טענו כי חל על המקרה הכלל - "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה" - שכן לדבריהם שני החוואים בנו מבנים לא חוקיים ללא היתרים בשטחי אש ובשמורות טבע. שופטת בית משפט השלום בירושלים קרן מילר לא קיבלה את הטענה הזו, וקבעה כי "טענה זו לא התבררה עובדתית".
השופטת ציינה בפסק הדין כי הצדדים הסמיכו אותה לפסוק בדרך של פשרה, ועל כן קבעה פיצויים לחוואים בסכום של 8,000 שקלים. יצויין כי בעוד שמדובר בניצחון למתיישבים, נפסק לזכותם רק סכום קטן יחסית לסכום שאותו דרשו בתחילה. בפסק הדין נכתב שהסיבה לכך היא ששניים מתוך שלושת הנתבעים הכחישו את מעורבותם בחיתוך הגדר, וכן את הגדרתם כראשי הארגונים שביצעו את חיתוך הגדר.
"הכשר כזה עלול ליצור אנרכיה"
בפסק הדין התייחסה השופטת לטענת ארגוני השמאל כי מדובר בבנייה לא חוקית, אך הבהירה כי כל תקדים שהוגש לבית המשפט בנושא עסק בגורמי אכיפה ורשויות שפעלו ברשלנות. "אף אחד מפסקי הדין לא עסק בנתבעים שעשו דין לעצמם ו"אכפו" את הדין על דעת עצמם תוך גרימת נזק מכוון ובזדון לתובעים".
"קבלת טענת הנתבעים לדחיית התביעה פירושה מתן הכשר לכל מאן דהוא לאכוף בעצמו את הדין על כל אדם, אם מטעמים אידיאולוגים ואם מטעמים אחרים", ציינה השופטת. "הכשר כזה עלול ליצור אנרכיה, שעלולה להידרדר אף לאלימות ולפגיעה קשה בסדר החברתי ובשלטון החוק. לנתבעים עומדות שלל דרכי פעולה על מנת להביא לאכיפת הדין על ידי הגורמים המוסמכים לכך. עשיית דין עצמי באמצעות היזק בזדון לרכוש אינה אחת מדרכי הפעולה הלגיטימיות במדינה שומרת חוק".
עו"ד מיכאל ליטווק, היועץ המשפטי של ארגון "בצלמו" שייצג את החקלאים במשפט, מסר כי "יש מחיר לתג מחיר. לאחר שמשטרת ישראל, הפרקליטות ורשם העמותות סרבו לפעול מול פורעי החוק, שלא רק שרמסו את החוק בריש גלי, אלא אף התגאו בכך מעל כל במה ציבורית, בחר בית המשפט לעשות מעט צדק עם החקלאים החלוצים. אני מברך על החלטת בית המשפט. בכוונתי לפנות שוב לפרקליטות ולרשם העמותות עם פסיקת ביהמ"ש ולדרוש מהם למצות את הדין עם פורעי החוק הללו".
מארגון "לוחמים לשלום" נמסר כי, "הסכום שנפסק הינו 6% מסכום התביעה. זהו מענה לדרישתנו מביהמ״ש לפסוק לתובעים פיצויים לבוז. מדובר בגדר שנבנתה ללא כל אישור בתוך שטח אש, שכל תכליתה התעמרות בחיי הרועים הפלשתינים באזור וצמצום מרחב מחייתם. כשפעילי לוחמים לשלום הסירו את הגדר, השאירו שילוט בו נכתב ׳כאן עמדה גדר אפרטהייד׳". מארגון אמהות נגד אלימות נמסר: "אין תגובה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו